נשיא אוניברסיטת בר-אילן מזהיר מפני קריסת ההשכלה הגבוהה בישראל. בנאומו בפני משתתפי כנס קיסריה של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" שהתקיים אתמול אמר נשיא אוניברסיטת בר-אילן: "כולנו קראנו את הדו"ח הקשה שפורסם השבוע אודות המצב הקשה של ילדי ישראל בהבנת המתמטיקה, במדעים ובהבנת הנקרא. אין לי צל של ספק, שבעוד מספר שנים, כאשר יתבצע מחקר על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, אנחנו עלולים להגיע בדיוק לאותו מצב."
"מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות ספגה סדרת קיצוצים מכאיבה שכבר הגיעה ל-15 אחוזים. לפי ההודעות אודות מצב הגירעון הלאומי והמצב הכספי של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), נגיע במהירות לקיצוצים של 20 אחוזים. דבר שיביא אותנו למצב קריטי. ההישגים בתחום המדעי של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל הינו מן המובילים בעולם וכך גם בתחומים האחרים. אין צל של ספק שמערכת קיצוצים נוספת המחזירה את כל המערכת שבע שנים אחורנית, עם רמת הכנסות של שבע שנים אחורה, ועם רמת הוצאות של המצב הנוכחי, מוביל למצב בלתי אפשרי."
לדברי פרופ' קוה האוניברסיטאות חייבות להתייעל והן אכן מתייעלות. "כנשיא אוניברסיטה כבר הגעתי לקיצוץ מצטבר של 12 אחוזים. הבעיה הגדולה במערכת הקיצוצים היא שאי אפשר לפגוע באנשים קבועים בגלל הסכמי השכר. האוניברסיטאות ניצבות בפני בעיה קריטית משום שבהעדר תקציב נורמלי אין לאוניברסיטאות יכולת לקלוט לשורותיהן חברי סגל מצטיינים. בעוד 4-5 שנים, רמת המחקר תרד משום שלא יהיה כוח מדעי חדש. אחרי שאיש המדע סיים את הדוקטורט ואת הפוסט דוקטורט בחו"ל, הוא לא יוכל להיקלט באוניברסיטאות בארץ ולהתחרות על תחומי המחקר המתקדמים ביותר בעולם. אם מסכת הקיצוצים תימשך, הרי שבעוד מספר שנים נקבל דו"ח בינלאומי קשה גם לגבי ההשכלה הגבוהה, כפי שהתקבל לאחרונה לגבי תלמידי בתיה"ס.
פרופ' קווה הציע בכנס להנהיג תוכנית חירום לאומית בת חמש שנים להשכלה הגבוהה במדינת ישראל. התוכנית כוללת התייעלות של האוניברסיטאות על פני תקופה זו, וצמיחה תקציבית שתאפשר לאוניברסיטאות לחזור לאותה הרמה שבה הן פעלו בשנים האחרונות. לדבריו, חוסר תכנון כזה יוביל את המערכות כולן לקריסה. בהתייחסו לבתיה"ס התיכוניים אמר קווה כי המצב הוא הרבה יותר מורכב ויש לבצע תוכנית חירום לאומית לטווח של עשר שנים, כפי שהדבר נעשה בהצלחה במדינות כמו יפן, קוריאה ותאילנד.
"חייבים לבצע תוכנית שאינה תלויה במערכת פוליטית, המתחלפת בתדירות גבוהה בדרך כלל. תוכנית שתיקח בחשבון את ההמלצות של אותן המדינות שהצליחו במשימה, ותשים גם אצלנו את החינוך בראש סולם העדיפויות. אני חושב שיש לנו מוחות טובים דיים שיאפשרו לנו לצאת מהמשבר הזה מחוזקים יותר, יעלים יותר, ובסיכומו של דבר עם הישגים גבוהים מאוד. עדיין לא מאוחר אם כי אנחנו נמצאים כבר בדקה התשעים", אמר פרופ' קווה.
(פ.ק.)
"מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות ספגה סדרת קיצוצים מכאיבה שכבר הגיעה ל-15 אחוזים. לפי ההודעות אודות מצב הגירעון הלאומי והמצב הכספי של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), נגיע במהירות לקיצוצים של 20 אחוזים. דבר שיביא אותנו למצב קריטי. ההישגים בתחום המדעי של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל הינו מן המובילים בעולם וכך גם בתחומים האחרים. אין צל של ספק שמערכת קיצוצים נוספת המחזירה את כל המערכת שבע שנים אחורנית, עם רמת הכנסות של שבע שנים אחורה, ועם רמת הוצאות של המצב הנוכחי, מוביל למצב בלתי אפשרי."
לדברי פרופ' קוה האוניברסיטאות חייבות להתייעל והן אכן מתייעלות. "כנשיא אוניברסיטה כבר הגעתי לקיצוץ מצטבר של 12 אחוזים. הבעיה הגדולה במערכת הקיצוצים היא שאי אפשר לפגוע באנשים קבועים בגלל הסכמי השכר. האוניברסיטאות ניצבות בפני בעיה קריטית משום שבהעדר תקציב נורמלי אין לאוניברסיטאות יכולת לקלוט לשורותיהן חברי סגל מצטיינים. בעוד 4-5 שנים, רמת המחקר תרד משום שלא יהיה כוח מדעי חדש. אחרי שאיש המדע סיים את הדוקטורט ואת הפוסט דוקטורט בחו"ל, הוא לא יוכל להיקלט באוניברסיטאות בארץ ולהתחרות על תחומי המחקר המתקדמים ביותר בעולם. אם מסכת הקיצוצים תימשך, הרי שבעוד מספר שנים נקבל דו"ח בינלאומי קשה גם לגבי ההשכלה הגבוהה, כפי שהתקבל לאחרונה לגבי תלמידי בתיה"ס.
פרופ' קווה הציע בכנס להנהיג תוכנית חירום לאומית בת חמש שנים להשכלה הגבוהה במדינת ישראל. התוכנית כוללת התייעלות של האוניברסיטאות על פני תקופה זו, וצמיחה תקציבית שתאפשר לאוניברסיטאות לחזור לאותה הרמה שבה הן פעלו בשנים האחרונות. לדבריו, חוסר תכנון כזה יוביל את המערכות כולן לקריסה. בהתייחסו לבתיה"ס התיכוניים אמר קווה כי המצב הוא הרבה יותר מורכב ויש לבצע תוכנית חירום לאומית לטווח של עשר שנים, כפי שהדבר נעשה בהצלחה במדינות כמו יפן, קוריאה ותאילנד.
"חייבים לבצע תוכנית שאינה תלויה במערכת פוליטית, המתחלפת בתדירות גבוהה בדרך כלל. תוכנית שתיקח בחשבון את ההמלצות של אותן המדינות שהצליחו במשימה, ותשים גם אצלנו את החינוך בראש סולם העדיפויות. אני חושב שיש לנו מוחות טובים דיים שיאפשרו לנו לצאת מהמשבר הזה מחוזקים יותר, יעלים יותר, ובסיכומו של דבר עם הישגים גבוהים מאוד. עדיין לא מאוחר אם כי אנחנו נמצאים כבר בדקה התשעים", אמר פרופ' קווה.
(פ.ק.)