שבוע טוב
שבוע טוב ערוץ 7

תרגיל בדמיון מודרך

נתאר לעצמנו שבכפר קטן בארצנו היו צצות תופעות קשות של אלימות וונדליזם. בריונים נכנסים לבתים, משחיתים רכוש, גונבים רכוש, מכים את בעלי הבית, זורעים הרס בגינות, מכלים זעמם בכלי רכב חונים, פורצים לחנויות ומשמידים מכל הבא ליד, מפילים תמרורים, מתעללים בעוברי אורח תמימים וכן הלאה וכן הלאה ככל העולם בדמיונם ובדמיונכם.

ותארו לעצמכם שהשמועה על הפרעות שמתרחשות בכפר הקטן הגיעה לידיעת מנהיגי המדינה והרשויות האחראיות על האכיפה והשיטור, אבל כדי להתמודד עם התופעה הוחלט שם לפנות את הכפר מיושביו, להשאיר את הפורעים בתוכו ולתלות שלטים שאוסרים על התושבים לחזור אל בתיהם, גינותיהם ושביליהם, ובנוסף להותיר את כוחות השיטור מחוץ לכפר כדי שלא להלהיט את רוחם של הבוזזים והפושעים. זה שהם ממשיכים להשחית, להרוס ולנפץ כל מה שלא זז זה כבר הרבה פחות חמור כי לפחות מנענו פגיעה בחייהם ובגופם של התושבים שנותרו מחוץ לכפר. הגיוני, לא?

מה, לא? אבל זה בדיוק מה שקורה בהר הבית.

שאלה שאסור וצריך לשאול

מטבעו היה יום הזיכרון לשואה ולגבורה עמוס בשידורים שעסקו בתופעות אנטישמיות בנות ימינו. מומחים עלו לשידור והסבירו איך נראית האנטישמיות באירופה ובארה"ב, מה המניעים שמובילים אותה, איזה סוגי אנטישמיות יש, איך נכון להתמודד, אילו ערכים ולקחים צריך להעביר לדור הבא כדי למנוע את התופעה ועוד נושאים חשובים מאין כמותם.

ורק במקום אחד היה מי שהעז לשאול את המומחית מ'יד ושם' את השאלה שלא נעים לשאול. זה היה בשידור ב'גלי ישראל'. המומחית הסבירה וניתחה אנטישמיות לסוגיה ואז נאמר לה שבוודאי היא תסכים לכך שאחד הלקחים הוא להתחיל לפעול ולא לשתוק מול התקהלויות איסלאמיסטיות בהר הבעית שקוראות להשמדת העם היהודי, הציונות ומדינת ישראל. אמירה כל כך פשוטה, נכונה ומתבקשת, אבל המומחית מיהרה להעיר שזה כבר משהו אחר, שיש כאן ניסיון לקחת את הדיון למקומות אחרים, ומיהרה לעבור הלאה.

אז זהו, מומחים יקרים, אנחנו לא עוברים הלאה ולא חושבים שזה משהו אחר כי כולנו, גם אתם, יודעים שאנטישמיות היא אנטישמיות בכל מקום ובכל צורה, כולנו גם יודעים שהסתה ומילים הורגות וכולנו יודעים שגם אם נתעלם זה לא ייעלם. כל הסיסמאות הללו תקפות גם לדבריו של המנחה באותה תכנית. אז מומחים ומומחיות, נא לא לטייח.

מופת של מופתי

אין מה לעשות, אומרים לנו שוב ושוב, אנחנו לא יכולים לדעת מה עובר בראשו של כל אדם. אין לנו גם מדד מדויק שיקבע מה בגדר חופש הביטוי ומה נחשב לחתירה נגד המדינה. הרי לא נוכל לעצור כל נער ערבי שהעלה פוסט מקומם, שצייץ ציוץ מרגיז או העלה תמונה של מחבל מפורסם כאילו היה כוכב קולנוע.

אתם יודעים מה, אולי אפשר להבין את הקושי הזה לרדוף אחרי כל פרסום ברשת החברתית ואת הקושי לנתח אם הוא מבטא ביקורת לגיטימית על מדיניותה של ישראל או ממש חתירה להשמדתה, אבל בואו לפחות נתחיל עם הדברים הברורים, לדוגמא עם זה שכאשר המופתי של ירושלים, עכראמה סברי, השתתף השבוע בועידת יום ירושלים של איראן ולצידו חסן נסראללה ואיסמעיל הנייה, יש בכך קצת יותר מרמז לגבי מה שהאיש חושב על עתידה של מדינת ישראל. ניתן לשער שהוא לא ביקש לבטא בכך ביקורת מעודנת על התנהלות צה"ל או השב"כ בג'נין. אולי במקרים כאלה הדברים קצת יותר ברורים ומצדיקים טיפול משטרתי?

והפעם ללא כאבי בטן

מאותם שהתיישרו אחרי דרכה החדשה של ימינה אין מקום לציפיות. בעיניהם שיקלי נוכל, רמאי, גנב, מושחת ונהנתן (ואל תחפשו היגיון בטיעונים הללו), אבל בגלל שאירועים קודמים עוררו אצלה כאבי בטן, מה שהתפרש כקושי מצפוני מסוים, הייתי מצפה מהשרה שקד להביע עמדה כלשהי אודות הלינץ' הפוליטי שעבר השבוע שיקלי מצידם של חברי מפלגתה, אבל קול דממה דקה עלה מכיוון לשכתה.

אשפתות

ואם כבר בעניינו של שיקלי עסקינן, נראה לי שיש מקום לתת את הדעת לאופן בו התבטא סגן השר מזהה התהליכים יאיר גולן כשקבע ששיקלי הוא "שוטה שימושי בשירות הציניקנים הכי גדולים בפוליטיקה הישראלית" ו"איש שבא מאשפתות".

הבנתם את העניין? בעיניו של מזהה התהליכים, החבר במפלגה המוחקת ממצעה את הציונות ושחבריה תומכים בהעמדת קצינים לדין בהאג, איש חינוך שהקים מכינה קדם צבאית, קצין בסיירת גולני, מייסד המדרשה למנהיגות, הוביל תכניות חינוכיות לנוער עולה ומיזמים חברתיים וחינוכיים נוספים, הוא אדם שהגיע מאשפתות.

ואגב, גם אם לא היה שיקלי מחנך, קצין, פעיל חברתי וציבורי טרם כניסתו לפוליטיקה, אם הוא היה אדם ככל אדם, אזרח ככל אזרח, האם אז הוא היה ראוי שיוגדר על ידי אדם הרואה בעצמו כמנהיג בישראל 'בא מאשפתות'?

כי גז חיש ונעופה

משום מה עברה לנו מתחת הרדאר ידיעה די משמעותית, אבל כנראה היינו עסוקים מדי בחטיפי שוקולד נגועי סלמונלה או במשלוחי המזון של משפחת בנט ולכן לא שמנו לב, או לא שמנו מספיק לב, לכך שבשנת 2021 חסך המשק הישראלי לא פחות מ... תחזיקו חזק, 65 מיליארד שקלים(!) בזכות הגז הטבעי.

מה שיפה בהודעה על כך הוא שמי שהפיק אותה הוא משרד האנרגיה, אותו משרד שבראשו עומדת השרה קארין אלהרר שהחליטה מיד עם כניסתה לתפקיד להפסיק את חיפושי הגז, ואף אחד לא מצא לנכון לשאול אותה אם היא עדיין חושבת שההחלטה הזו הייתה נכונה.

אגב, גם אף אחד לא חושב להתנצל בפני השר לשעבר יובל שטייניץ על העליהום המתמשך שהוא עבר בגלל מאמציו להפיק את אותו גז ממעמקי הים ושחסך לנו את כל אותם עשרות מיליארדים והוסיף לישראל עצמאות כלכלית ואנרגטית אדירה. כל אותה חבורה שכללה פוליטיקאים, כלכלנים, פקידים ועיתונאים שהפכה את האיש לאויב העם לא מצאה לנכון להתנצל. תבינו אותם, הם עסוקים בזיהום הסביבה ואין להם זמן לנקות את זיהום האווירה.

העצה שלי לשמעון מזרחי

העונה האירופית של מכבי תל אביב הסתיימה ועכשיו יעוטו על ההנהלה והמאמן אינסוף פרשנים וישלפו ממחסניהם פרשנויות לקחים ועצות לרוב, את מי לקנות, את מי לשחרר, איפה לחזק ועל מה לוותר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהוסיף את הקש הקטן שלי למדורה:

אני משער, עו"ד שמעון מזרחי, שההצעה שלי לא תתקבל בגלל המירוץ ההוא של המפעל המכונה מכבי תל אביב אחרי עוד ועוד רווחים כלכליים, ובכל זאת, משמעון לשמעון, קח עצה קטנה: אתה זוכר מר מזרחי את השנים שבהן לילות חמישי השביתו את הכבישים כי כולם היו מרותקים לקבוצה של המדינה במסעותיה האירופיים? אני משער שגם אתה מתגעגע לימים האלה והיית רוצה לשחזר אותם, גם אם אתה עדיין מצליח בנקל למלא את היכל מנורה-יד אליהו ב-15 אלף מאמינים אדוקים לדת מכבי תל אביב.

אולי גם אתה שואל את עצמך למה זה כבר לא קורה. אני רוצה להציע תשובה. כי זו פשוט כבר לא הקבוצה של המדינה אלא של תאגיד כלכלי שבינו לבין ישראליות כבר אין הרבה. אמנם בחודשים האחרונים ניצב מאמן ישראלי, אבי אבן, על הקווים ומעת לעת קיבלנו הבלחי דקות משחק של יפתח זיו ורומן סורקין, אבל מעבר לכך, כמעט בכל רגע נתון ניצבו על המגרש חמישה שחקנים מוכשרים ככל שיהיו אבל לא ישראלים, המנהל של הקבוצה אינו ישראלי ולאורך עונה ועוד עונה גם המאמן לא היה ישראלי וכמובן גם סגניו, אז את מי בדיוק האוהדים אוהדים שם? בשם מי הם מניפים דגל צהוב כחול ועליו מגן דוד? בשם הכסף של מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב? הרי סקוטי, אוונס, קולויארו, ריינולדס, וויליאמס, דיברתולומיאו, תומאס, נאנאלי וז'יז'יץ' יכולים היו באותה מידה להיות בקבוצה שמנגד, לבושים באדום, כחול, שחור או כל צבע אחר. אגב, כשקבוצתך, מר מזרחי, שיחקה נגד אלבה ברלין הגרמנית היו במשך לא מעט דקות יותר שחקנים ישראלים בצד הגרמני (תמיר בלאט ויובל זוסמן) מאשר בזה הישראלי, אז את מה אתה רוצה שיאהדו בדיוק בקבוצתך?

בקיצור, הצעתי, שכצפוי לא תתקבל, היא כזו, בנה קבוצה ישראלית עם זרים ולא קבוצה זרה עם ישראלים. בהחלט יתכן שבשנים הראשונות לא תזכו בתארים (לא בטוח, אבל יתכן), אבל תוכל לחדש את מעגל ההזדהות סביב קבוצתך שאולי תחזור להגדרה הישנה ההיא, הקבוצה של המדינה, ולאחר תהליך מגבש ומחשל יגיעו גם התארים.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com