התפתחות נוספת בערפל סביב השאלה האם השלדים שנמצאו בבקעת הלבנון הן של שלשת נעדרי צה"ל מקרב סולטאן יעקב במלחמת שלום הגליל.
העיתון הלבנוני "אל מוסתקבל" המקורב לנשיא לבנון רפיק אל חרירי מדווח היום כי שלשת שרידי הגופות שייכות ככל הנראה לערבים פלשתינים שמתו בתקופות שונות ובנסיבות שונות.
גם העיתון הלבנוני א- ספיר מדווח כי מדובר בגופות ערבים שאחת מהן שייכת לאשה שנפטרה לפני 20שנה.
אתמול הודיעה תחנת הרדיו הלבנונית "נור" כי שלושה שלדים "מתקופת תחילת הכיבוש הציוני בלבנון"נמצאו בעבודות חקלאיות שנעשו בבקעת הלבנון סמוך לכפר חמרה.
גורמים בצה"ל העריכו כי מדובר בשלשת נעדרי קרב סולטאן יעקוב והם אומרים כי הם מתיחסים ברצינות רבה לידיעה זו והם בודקים אותה כעת.
לצה"ל שלושה נעדרים מקרב סולטאן יעקוב במלחמת לבנון, צבי פלדמן, יהודה כץ וזכריה באומל.
יש לציין כי האיזור בו נמצאו השלדים הוא באזור בו התחולל הקרב.
אביו של הנעדר זכריה באומל מקרב סולטאן יעקוב בבקעת הלבנון, אמר כי יש להתיחס בזהירות לידיעה זו מאחר שהחיזבאללה "הם אלופים ביצירת לוחמה פסיכולוגית". באומל קיווה כי נציגים של האו"מ יגיעו אל השלדים ויבצעו שם בדיקות ד.נ.א וכך לפחות תפתר התעלומה וניתן יהיה להתקדם משלב זה.
לדבריו, איננו יודע דבר על מהימנות הידיעה.
יונה באומל, לא איבד מעולם את התקווה למצוא את בנו ולשחררו ממקום שביו העלום. 19 שנים אחרי הקרב והעדרו של בנו הוא אמר: "ידועים מקרים שבהם התברר שאנשים הוחזקו בסוריה אפילו מעל 20 שנה, בלי שאף אחד יידע על כך. אולי הם מחזיקים גם בנעדרים אחרים".
באומל ניהל במשך כל השנים שחלפו מאז נעלם בנו מסע חקירות פרטי כדי לעלות על עקבות בנו והנעדרים האחרים. בפיו טענות קשות כלפי צה"ל ושלטונות ישראל שלא עשו די, לדבריו, כדי למצוא את הנעדרים ולהשיבם הביתה, חיים או מתים. באמצעות קשרים שיצר עם אנשי אש"ף בתוניס הוא הגיע אל מחצית מהדיסקית של בנו, שהועברה אליו באמצעות ראש הממשלה דאז יצחק רבין ע"י יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת לפני החתימה על הסכמי אוסלו.
את הדיסקית עונדת כיום אמו של זכריה באומל, מרים.
פרחיה, אחותו של יהודה כ"ץ העלתה את הסברה שהחיזבאללה אינם מעונינים להישאר מחוץ לסבב שחרורי המחבלים הצפוי מול הרש"פ והם מעונינים להצטרף ולגרום לשחרור אנשיהם.
"חשתי הלם וזעזוע מהידיעה על מציאת שלושה שלדים המיוחסים על פי הלבנונים לחיילי צה"ל", כך אמר יעקב אביטן, אביו של החייל החטוף עדי אביטן.
אביטן הוסיף, כי על פי מה שהתפרסם בתקשורת הוא מעריך כי מדובר בחיילי צה"ל הנעדרים ממלחמת לבנון בשנת 1982, וזאת על פי המקום בו נמצאו השלדים, "אבל כאשר שמעתי את המבזק נכנסתי ללחץ ודמותו של עדי עמדה ישר מול עיני".
ביום חמישי מלאו 1,000 ימים לחטיפתם של שלושת חיילי צה"ל לוחמי חיל ההנדסה סמ"ר עדי אביטן, סמ"ר בני אברהם, וסמ"ר עומאר סוואד. השלושה, שנחטפו במהלך סיור בהר דב, מוחזקים בלבנון על ידי ארגון החיזבאללה.
אביטן אמר כי אם מדובר בחיילי צה"ל הנעדרים ממלחמת לבנון, כנראה שזוהי מחווה של הסורים לישראל בלחץ אמריקני.
הקרב בסולטאן-יעקוב, שהתחולל ב-11 ביוני 1982, תואר ע"י ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי, בראיון שהעניק ביוני 2001 לידיעות אחרונות, ל"אחת השערוריות הגדולות בתולדות צה"ל". אותו זמן היה אלוף יאנוש בן גל מפקד הגייס, אך על הקרב פיקד בחפ"ק בשטח סגנו אהוד ברק. גדוד שריון של צה"ל נכנס למתחם כוחות השריון הסוריים שחנו בפאתי הכפר סולטאן-יעקוב בלבנון ונטחן שם על-ידם בקרב חסר סיכוי. בקרב נשבה חייל המילואים חזי שי והוחזק ע"י אנשי אחמד ג'יבריל. הוא הוחזר לישראל כעבור שנתיים במה שידוע כ"עסקת ג'יבריל", ביחד עם שניים משמונת חיילי הנח"ל שנחטפו והוחזקו אף הם בידי האירגון.
(פ.ק.)
העיתון הלבנוני "אל מוסתקבל" המקורב לנשיא לבנון רפיק אל חרירי מדווח היום כי שלשת שרידי הגופות שייכות ככל הנראה לערבים פלשתינים שמתו בתקופות שונות ובנסיבות שונות.
גם העיתון הלבנוני א- ספיר מדווח כי מדובר בגופות ערבים שאחת מהן שייכת לאשה שנפטרה לפני 20שנה.
אתמול הודיעה תחנת הרדיו הלבנונית "נור" כי שלושה שלדים "מתקופת תחילת הכיבוש הציוני בלבנון"נמצאו בעבודות חקלאיות שנעשו בבקעת הלבנון סמוך לכפר חמרה.
גורמים בצה"ל העריכו כי מדובר בשלשת נעדרי קרב סולטאן יעקוב והם אומרים כי הם מתיחסים ברצינות רבה לידיעה זו והם בודקים אותה כעת.
לצה"ל שלושה נעדרים מקרב סולטאן יעקוב במלחמת לבנון, צבי פלדמן, יהודה כץ וזכריה באומל.
יש לציין כי האיזור בו נמצאו השלדים הוא באזור בו התחולל הקרב.
אביו של הנעדר זכריה באומל מקרב סולטאן יעקוב בבקעת הלבנון, אמר כי יש להתיחס בזהירות לידיעה זו מאחר שהחיזבאללה "הם אלופים ביצירת לוחמה פסיכולוגית". באומל קיווה כי נציגים של האו"מ יגיעו אל השלדים ויבצעו שם בדיקות ד.נ.א וכך לפחות תפתר התעלומה וניתן יהיה להתקדם משלב זה.
לדבריו, איננו יודע דבר על מהימנות הידיעה.
יונה באומל, לא איבד מעולם את התקווה למצוא את בנו ולשחררו ממקום שביו העלום. 19 שנים אחרי הקרב והעדרו של בנו הוא אמר: "ידועים מקרים שבהם התברר שאנשים הוחזקו בסוריה אפילו מעל 20 שנה, בלי שאף אחד יידע על כך. אולי הם מחזיקים גם בנעדרים אחרים".
באומל ניהל במשך כל השנים שחלפו מאז נעלם בנו מסע חקירות פרטי כדי לעלות על עקבות בנו והנעדרים האחרים. בפיו טענות קשות כלפי צה"ל ושלטונות ישראל שלא עשו די, לדבריו, כדי למצוא את הנעדרים ולהשיבם הביתה, חיים או מתים. באמצעות קשרים שיצר עם אנשי אש"ף בתוניס הוא הגיע אל מחצית מהדיסקית של בנו, שהועברה אליו באמצעות ראש הממשלה דאז יצחק רבין ע"י יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת לפני החתימה על הסכמי אוסלו.
את הדיסקית עונדת כיום אמו של זכריה באומל, מרים.
פרחיה, אחותו של יהודה כ"ץ העלתה את הסברה שהחיזבאללה אינם מעונינים להישאר מחוץ לסבב שחרורי המחבלים הצפוי מול הרש"פ והם מעונינים להצטרף ולגרום לשחרור אנשיהם.
"חשתי הלם וזעזוע מהידיעה על מציאת שלושה שלדים המיוחסים על פי הלבנונים לחיילי צה"ל", כך אמר יעקב אביטן, אביו של החייל החטוף עדי אביטן.
אביטן הוסיף, כי על פי מה שהתפרסם בתקשורת הוא מעריך כי מדובר בחיילי צה"ל הנעדרים ממלחמת לבנון בשנת 1982, וזאת על פי המקום בו נמצאו השלדים, "אבל כאשר שמעתי את המבזק נכנסתי ללחץ ודמותו של עדי עמדה ישר מול עיני".
ביום חמישי מלאו 1,000 ימים לחטיפתם של שלושת חיילי צה"ל לוחמי חיל ההנדסה סמ"ר עדי אביטן, סמ"ר בני אברהם, וסמ"ר עומאר סוואד. השלושה, שנחטפו במהלך סיור בהר דב, מוחזקים בלבנון על ידי ארגון החיזבאללה.
אביטן אמר כי אם מדובר בחיילי צה"ל הנעדרים ממלחמת לבנון, כנראה שזוהי מחווה של הסורים לישראל בלחץ אמריקני.
הקרב בסולטאן-יעקוב, שהתחולל ב-11 ביוני 1982, תואר ע"י ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי, בראיון שהעניק ביוני 2001 לידיעות אחרונות, ל"אחת השערוריות הגדולות בתולדות צה"ל". אותו זמן היה אלוף יאנוש בן גל מפקד הגייס, אך על הקרב פיקד בחפ"ק בשטח סגנו אהוד ברק. גדוד שריון של צה"ל נכנס למתחם כוחות השריון הסוריים שחנו בפאתי הכפר סולטאן-יעקוב בלבנון ונטחן שם על-ידם בקרב חסר סיכוי. בקרב נשבה חייל המילואים חזי שי והוחזק ע"י אנשי אחמד ג'יבריל. הוא הוחזר לישראל כעבור שנתיים במה שידוע כ"עסקת ג'יבריל", ביחד עם שניים משמונת חיילי הנח"ל שנחטפו והוחזקו אף הם בידי האירגון.
(פ.ק.)