קצת כמו מגילת אסתר בפורים או ההגדה של פסח, מגילת השואה שהוציא לאור שאול מייזליש מבקשת להעביר לדורות הבאים את זכרון המאורעות בשואה, מהעלייה של הנאצים לשלטון בגרמניה וההחלטה על הפתרון הסופי, דרך מרד גטו ורשה וההתנגדות היהודית – ועד הקמת מדינת ישראל ומשפט אייכמן.
מייזליש מספר: "לפני כשנה התכנסנו בני משפחה בערב יום השואה וחיפשתי מה להגיד, לא מצאתי משהו רוחני או טקסטואלי כללי והרגשתי שזה חסר ולכן החלטתי לכתוב את המגילה, אמרתי לעצמי שצריך לכתוב משהו כדי שתהיה עדות כתובה על חלק היסטורי מאוד חשוב, שליש מהעם היהודי נמחק".
המגילה זמינה להורדה כאן ותתאים לכל אירוע, למשל כקטעים לטקסים או אירועים משפחתיים או לעבודות על השואה. המגילה נגישה וידידותית, והיא כוללת ומספרת את השתלשלות האירועים ולא מפרטת על ניצולים פרטיים אלא על החיים היהודיים שהיו באירופה והקהילות שהיו שם, "יש במגילה זיכרון קולקטיבי שיצקנו למילים", מסביר מייזליש.
המגילה מראה את הקשיים, המשברים ומחיקת קהילות יהודיות שלמות, אך מסתיימת בנימה אופטימית של הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.
מייזליש מגולל, הן את הגבורה הרוחנית ושמירת צלם האדם שגילו יהודי אירופה והן את רגעי ההתקוממות והמרד שהאירו את חשכת הטבח הגדול.
הגבורה המוסרית של הקורבנות וניצוצות ההכלה שגילו דמויות כמו גיבורי גטו ורשה ואנה פרנק, גם הם מובאים, כשהם עונים על סוד השתיקה והצמצום.
כמו כן, מתוארת פגיעת הנאצים ביהודי ארצות המזרח והקהילות הספרדיות, הן יוון, לוב, טוניסיה, מרוקו, עירק ומקומות נוספים באירופה ובאפריקה.
סיומה של המגילה סוחף אותנו אל הרגעים הגדולים כשבעקבות השואה נולדה מדינת ישראל, סיום המשדר אופטימיות ומספר לנו כי כגודל החורבן, כך גודל התקומה.
בסוף המגילה מייזליש מספר על ילדה ביוון שכותבת ומבקשת שיכתבו את כל מה שהיה בשואה ממש כמו אסתר המלכה המבקשת "כתבוני לדורות".
מייזליש מסיים: "את המגילה יצרנו בפרק זמן של שנה יחד עם חברי אליעזר היון ורפאל שיפרוט. המגילה מיועדת למערכות החינוך הפורמלי והמשלים, לאירועים משפחתיים בבית פנימה, בתנועות הנוער ובבתי הכנסת ולכל מי שיודע כי עליו לשמר את זיכרונה ולהעבירה מדור לדור. אנחנו חייבים חיבור שכזה, שכן אחרת עלולה השואה להישכח בעתיד, או להיות כמה שורות בספרי ההיסטוריה. אילולי נכתבה, מגילת אסתר למשל, לא היינו יודעים כלל על קיומו של חג הפורים והמאורע ההיסטורי שארע שם."