גנאדי מישקין, בן 32 מבת ים, אלברט צ'רנוב, בן 41 מאשקלון, ואברהם אטיאס, בן 42 מת"א, הואשמו בפרשה של סחר באיברים למטרת השתלות. משפטם הסתיים אתמול בבית המשפט המחוזי בת"א. השלושה מואשמים בקשירת קשר לביצוע פשע של סחיטה באיומים וחטיפה לשם חבלה.
בהתאם לחוזרים שפרסם מנכ"ל משרד הבריאות הותר למרכזים שקיבלו היתר ממשרד הבריאות לבצע השתלות איברים מתורם חי לאדם שאינו קרובו, וזאת רק לאחר אישור המנכ"ל או ממי שהוא מינה לעניין זה. כל זאת רק לאחר שוועדת הערכה מרכזית תקבע, בין היתר, שמניעיו של התורם אלטרואיסטים ואינם כרוכים בתשלום או בפיצוי שווה כסף או אחר, וכי הסכמתו ניתנה מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפטי, כספי או מתוך כל לחץ אחר.
על פי כתב האישום, במהלך התקופה מאז תחילת שנת 00' ועד למעצרם, ביוני 03', עסק אטיאס באיתור "תורמים" עבור יעקב דיין, שעסק בתיווך בין חולים הזקוקים להשתלת כליה לבין אנשים המעוניינים למכור כליה מגופם בתמורה לתשלום כספי. זאת, בתמורה לעמלות.
דיין גם ארגן את ניתוח קצירת הכליות מה"תורמים" ואת השתלתם בחולים בבתי חולים בחו"ל, וזאת כדי לאפשר מכירה וקנייה של איברים לצורכי השתלה, ואת סידורי הטיסה של המושתלים וה"תורמים", והכל בתמורה לעמלות.
נטען כי הנאשמים מישקין וצ'רנוב קיבלו עבור כל "תורם" שאיתרו ושעבר את ניתוח הקצירה בחו"ל סכומי כסף שנעו בין 30 ל 40 אלף דולרים, ומתוכם שילמו ל"תורם" את שכרו. במסגרת עבודתם נהגו מישקין וצ'רנוב לפנות לעולים חדשים, גם באמצעות פרסום מודעות בעיתונים ברוסית, ולהציע להם לתרום כליה מגופם, בתמורה לתשלום שנע בין 20 ל 25 אלף דולרים.
הנאשמים ליוו את ה"תורמים" ואת החולים בכל שלב בתהליך, החל מהבדיקות הרפואיות לצורך התאמה ועד לניתוח עצמו. הנאשמים נהגו להסביר ל"תורמים" במרמה כי לאחר קצירת הכליה, היא "משתחזרת" במובן זה שהכליה הנותרת גדלה ומתפקדת כמו שתי כליות.
הם אמרו כי לאדם אין צורך בשתי כליות, וכי כליה אחת "רדומה" ומתחילה לתפקד רק כאשר הכליה השניה נפגעת. כמו כן הם טענו כי הניתוח אינו כרוך בסיכון וכי הם יישאו בכל העלויות של בדיקות ההתאמה, של הטיסות לחו"ל ושל ביצוע ניתוח הקצירה בחו"ל.
עוד נודע כי בפגישותיו עם ה"תורמים" נהג צ'רנוב להציג עצמו כבעל השכלה רפואית ולעיתים הציג עצמו אף כרופא.
בהתאם לחוזרים שפרסם מנכ"ל משרד הבריאות הותר למרכזים שקיבלו היתר ממשרד הבריאות לבצע השתלות איברים מתורם חי לאדם שאינו קרובו, וזאת רק לאחר אישור המנכ"ל או ממי שהוא מינה לעניין זה. כל זאת רק לאחר שוועדת הערכה מרכזית תקבע, בין היתר, שמניעיו של התורם אלטרואיסטים ואינם כרוכים בתשלום או בפיצוי שווה כסף או אחר, וכי הסכמתו ניתנה מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפטי, כספי או מתוך כל לחץ אחר.
על פי כתב האישום, במהלך התקופה מאז תחילת שנת 00' ועד למעצרם, ביוני 03', עסק אטיאס באיתור "תורמים" עבור יעקב דיין, שעסק בתיווך בין חולים הזקוקים להשתלת כליה לבין אנשים המעוניינים למכור כליה מגופם בתמורה לתשלום כספי. זאת, בתמורה לעמלות.
דיין גם ארגן את ניתוח קצירת הכליות מה"תורמים" ואת השתלתם בחולים בבתי חולים בחו"ל, וזאת כדי לאפשר מכירה וקנייה של איברים לצורכי השתלה, ואת סידורי הטיסה של המושתלים וה"תורמים", והכל בתמורה לעמלות.
נטען כי הנאשמים מישקין וצ'רנוב קיבלו עבור כל "תורם" שאיתרו ושעבר את ניתוח הקצירה בחו"ל סכומי כסף שנעו בין 30 ל 40 אלף דולרים, ומתוכם שילמו ל"תורם" את שכרו. במסגרת עבודתם נהגו מישקין וצ'רנוב לפנות לעולים חדשים, גם באמצעות פרסום מודעות בעיתונים ברוסית, ולהציע להם לתרום כליה מגופם, בתמורה לתשלום שנע בין 20 ל 25 אלף דולרים.
הנאשמים ליוו את ה"תורמים" ואת החולים בכל שלב בתהליך, החל מהבדיקות הרפואיות לצורך התאמה ועד לניתוח עצמו. הנאשמים נהגו להסביר ל"תורמים" במרמה כי לאחר קצירת הכליה, היא "משתחזרת" במובן זה שהכליה הנותרת גדלה ומתפקדת כמו שתי כליות.
הם אמרו כי לאדם אין צורך בשתי כליות, וכי כליה אחת "רדומה" ומתחילה לתפקד רק כאשר הכליה השניה נפגעת. כמו כן הם טענו כי הניתוח אינו כרוך בסיכון וכי הם יישאו בכל העלויות של בדיקות ההתאמה, של הטיסות לחו"ל ושל ביצוע ניתוח הקצירה בחו"ל.
עוד נודע כי בפגישותיו עם ה"תורמים" נהג צ'רנוב להציג עצמו כבעל השכלה רפואית ולעיתים הציג עצמו אף כרופא.