בין חירות לעצמאות כלכלית

ימים נפלאים מלאי הוד הם הימים שבין חג החירות, דרך יום העצמאות ויום ירושלים עד ליום הנכסף – יום מתן תורה. יש כאן מהלך הדגרתי ומרומם.

היציאה לחירות ממצרים היא יציאה משיעבוד פיזית, תודעתית ורוחנית להבנה שעם ה' אנחנו. שבנו לארצנו להיות הנס לכל העמים, בירושלים אורו של עולם, ומתוך כך לזכות לקבלת תורה לאומה בכללה ולכל אחד מאיתנו בפרט.

ניתן להקיש מהלך רוחני מדהים זה למהלך כלכלי. כדי להגיע לעצמאות כלכלית, לניהול נכון ומושכל, יש להתחיל מחירות פנימית. חירות הוא החופש להחליט מי אני ומהם יעדיי. ננסה להבין איך הדבר בא לידי ביטוי בחשיבה כלכלית.

כשאנחנו מנהלים את התקציב שלנו, שהוא הכנסות והוצאות, אנחנו מונעים ומובלים לא מעט מהשפעות חיצוניות. אנחנו באים עם חוויות ומשקעים מהילדות שלנו ומהבתים בהם גדלנו. לא תמיד אנחנו מקדישים חשיבה וניתוח מעמיק של דפוסי החשיבה הכלכלית שחונכנו עליהם. חלקם אנחנו מאמצים אוטומטית. חלקם גורמים לנו רצון לנהוג דווקא הפוך. אין כאן המקום לנתח פסיכולוגית את ההשפעה של הבתים מהם באנו על ההתנהגות הכלכלית שלנו. זהו נושא מרתק לכשעצמו. אולם, עלינו להיות מודעים לעובדה שיש לכך השפעה מרכזית על ההתנהלות הכלכלית שלנו.

גם לחברה בה אנו חיים ישנה השפעה רבה על החשיבה הכלכלית שלנו. גם כאן בדרך כלל ההשפעה אינה מודעת. ב"ה, בזכות היותנו מדינה עצמאית, כחלק ממהלך הגאולה, אנחנו חיים בדור של שפע. אנשים רבים בסביבת מגורנו ובסביבת מקורבינו וידידינו חיים ברמת חיים כלכלית גבוהה מאוד. הרכבים החדישים שמשודרגים חדשות לבקרים, הבתים המפוארים, הלבוש הממותג, וכמובן, העגלות העמוסות במרכולים, כל אלה משפעים עמוקות על המקום בנפש שלנו שרוצה גם. גם אנחנו רוצים להנות מהשפע כמו כולם. אנחנו משוכנעים שכולם מסביבנו מאושרים בתוך כל השפע הזה, ולנו מגיע לא פחות מהאחרים לזכות לכך.

מגדילים לעשות הפרסומאים. הם מפמפמים לנו השכם והערב שהאושר תלוי בחומר. אם יש לך כזה רכב/חופשה/בושם/בגד/שואב אבק....(השלימו...) אז אתה נחשב. רק כך אתה מאושר. הפרסומות מופיעות בתחכום רב בכל פינה שרק נפנה אליה את עיננו. באופן גלוי ובאופן סמוי. לאט לאט התודעה שלנו מהונדסת על ידי מוחות המדיה והפרסום ומשעבדת את נפשנו להזדקק עוד ועוד למוצרים שהם חפצים בשיווקם.

הבנקים וחברות האשראי שותפים אף הם למסע התודעתי הזה. בכל במה אפשרית הם משדרים לנו שאין מעצור שעומד בדרכנו להגשמת החשקים שלנו. החל מהמינוס מהבנק, המצאה ישראלית ללקיחת הלוואות משעבדות ויקרות ומאוד זמינות, והמשך בהלוואות בקליק... הם נותנים לנו אשלייה שכל מטרה ניתנת להגשמה בקלות. מסתירים מאיתנו את המחיר הכבד שאנחנו משלמים על הגשמת המטרה ועל הדרך הקשה, הנואשת לפעמים, שאנו משלמים על הגשמת הרצונות שלנו.

על כל אחד מהסעיפים שכתבנו ניתן להקדיש מאמרים שלמים כדי להסביר ולהמחיש , ומתוך כך להביא למודעות עד כמה ההשפעה היא עצומה על הנפש שלנו.

הגיע זמן הגאולה. אנו יכולים להתחיל את התהליך בעצמנו. אנחנו מסוגלים להילחם על חירותנו. אנחנו יכולים להביא את עצמנו לעצמאות.

השלב הראשון הוא עבודה על חירות הנפש: בדיקה מודעת ומעמיקה ממה אנחנו מושפעים כשאנחנו רוצים, משתוקקים וחולמים להשיג כלכלית.

השלב הבא הוא חשיבה כנה ואמיתית מה באמת אנחנו צריכים. מהו צורך חיוני, שקשה לחיות בלעדיו. מהו צורך סביר, שאמנם נוכל לחיות בלעדיו, אבל הוא יכול להקל על החיים ולהנעימם. מהו צורך שהוא בגדר מותרות. מהו המחיר שנאלץ לשלם עבור השגת הצרכים הללו.

כאן המקום לפתוח דיון פנימי מהו אושר ומהי הדרך להשיגו. האם כשאני משיג את ה.... אני נהיה שמח, או שמא מיד צף ועולה רצון/גחמה חדשה. האם השמחה הפנימית שלי משועבדת למצב הכלכלי שלי? האם אנחנו משועבדים או חירותיים?

רק כשנגיע לחירות פנימית של ניהול החשיבה הכלכלית שלנו, כשנהיה בטוחים שהרצונות שלנו וההחלטות שלנו נעשים מתוך חירות הדעת ובאופן מושכל, רק אז נוכל להגיע לניהול נכון, תקין ועצמאי. לא נזדקק להלוואות משעבדות, לא נשתמש בכסף שהוא לא שלנו ונתכננן בתבונה את ההווה ואת עתידנו.

כך למדנו בדברי הרב קוק זצ"ל: חירות האדם מתבטאת "שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו....מה שאין כן בעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא טוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא..." (עולת ראיה).

---

זיוה אליהו, יועצת לכלכלת המשפחה בעמותת 'מקימי השער לכלכלה נבונה'