אסתר ז"ל עם בנה
אסתר ז"ל עם בנה צילום: באדיבות המשפחה

את הניגון מלא השמחה והרעננות הזה למדו במשפחת רוזנצויג מסבתא אסתר-רוזנצויג (מבית בידרמן), כפי שנוגן בבית אביה, שהיו חסידי רדזין-חלם.

הניגון עצמו היה במקור ללא מילים, אבל לכבוד ההקלטה, ולכבוד אבי המשפחה ר' טוביה רוזנצויג שמפעל ההקלטות של סבתא אסתר הוא לרגל מלאת לו שבעים שנה, הולט לצרף ללחן העתיק את המילים מתהילים קג יז: "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים".

"אני מרגיש" מספר בנימין רוזנצויג, "שהאפשרות שלנו להתרונן מחדש מניגון של דור הסבים שלנו, קשור בפלא החיים החדשים שלנו כאן, ובטל-התחיה שנתן ה' בנו".

"הכל מכירים את הסיפור על הניגון "אני מאמין" המרטיט שחיבר ר' עזריאל דוד פסטג הי"ד ברכבת לאושוויץ" מספר בנימין על חוויה מכוננת שרוחשת בלבו, "אבל ר' עזריאל היה גם בעל תפילה ובעל ניגון בחצר החסידית: מודז'יץ וחוץ מניגון זה ידועים ניגונים רבים שלו".

"יום אחד, אני הולך בדרכי, ובלבי מרקיד אחד מניגוני-החתונה המרנינים שלו. ואני הולך ורוקד, הולך ורוקד! ותוך כדי אני שומע את ליבי לועג לנאצים ימ"ש: חשבתם שהצלחתם לרצוח אותו?! מדמים אתם שבתא הגזים שלכם כיביתם את מנגינת חייו?! ראו איך הוא חי! איך הוא פורץ מתוך לבי בניגון סוער ומרנין וחי! איך הוא מלמד דור אחרי דור לשמוח ולהתרונן!".

"גם כאשר מוות וחשכה ושכחה יפלו על לאומים ועמים, עם ישראל, בניגוניו, ברעננותו, בפלא קרבת אלהים שבליבו, יחיה לעולם ועד. גם הניגון הזה, של סבתא אסתר, נראה בעיניי נכס, ואני חושב שיש בכוחו להתפשט ולשמח, ושאם נשכיל להוציא אותו מאלמוניותו, לדעתי גנוזים בו שמחה וחדווה ורעננות שהם ממש ברכה".