מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי 50% מהישראלים תומכים בעליית יהודים להר הבית אל מול 40% שמתנגדים.
בפילוח לפי מפלגות נמצא כי רוב גדול ממצביעי הליכוד, הציונות הדתית, ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו תומכים בתפילה בהר הבית, לעומת רוב גדול של מתנגדים מקרב מפלגות המרכז שמאל והמפלגות החרדיות.
הנימוק העיקרי (38%) לתמיכה בתפילה הוא כי מדובר בהוכחה לריבונות ישראל במקום ואילו הנימוק המרכזי להתנגדות (23%) היא הטענה כי היא עלולה לגרום לתגובת נגד חריפה של העולם המוסלמי. בהקשר הדתי, בעוד 17% מתנגדים לתפילת יהודים בהר הבית מסיבות הלכתיות, 12% חושבים שהעלייה היא מצווה של ממש.
הרוב המוחלט של החרדים (86.5%) מתנגדים לתפילת יהודים על הר הבית בגלל האיסור ההלכתי, ואילו השיעורים הגבוהים ביותר בקרב הדתיים, המסורתיים הדתיים והמסורתיים הלא-דתיים תומכים בכך.
המשתתפים בסקר נשאלה גם על התמודדות ראש הממשלה נפתלי בנט עם המצב הביטחוני. רק שליש מהציבור העניק לראש הממשלה בנט ציון טוב על מדיניותו בהתמודדות עם האירועים הביטחוניים בחודש האחרון, 21% נוספים ציון בינוני ו-42% מעניקים לו ציון לא טוב.
נמצאו פערים גדולים בין מצביעי מפלגות הקואליציה לאופוזיציה: כמעט מחצית (48%) ממצביעי הקואליציה נותנים למדיניות בנט ציון טוב, לעומת 13% בלבד מאלה שהצביעו למפלגות האופוזיציה.
מעל מחצית (54%) מהיהודים נתנו ציונים טובים לאופן הטיפול של המשטרה בהתפרעויות הערבים בהר הבית, ועוד 20% נתנו ציונים בינוניים ושיעור זהה ציונים לא טובים. מנגד, 70% מהערבים נתנו לטיפול המשטרתי באירועים ציונים לא טובים, 13% בלבד ציונים טובים ו-10% ציונים בינוניים.
62% מהציבור היהודי העריכו את התנהלות רע"ם בהקשר לאירועים הביטחוניים בחודש האחרון כשלילית, וביתר שאת, 76% מהם חשבו כך בנוגע לרשימה המשותפת. ההערכה השלילית לתפקודה של רע"ם רווחות לא רק בקרב היהודים שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות האופוזיציה (73%), אלא גם של מצביעי מפלגות הקואליציה שבה רע"ם חברה (53%).
אבל לא רק בקרב היהודים גם בציבור הערבי שתי המפלגות זכו להערכות שליליות. 52% העניקו להתנהלותה של רע"ם בראשות מנסור עבאס ציון לא טוב ו-48% לרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, פער של 4% בלבד.
בתוך כך, הציבור הישראלי שרובו (60%) חושב כי הסיכויים שהממשלה תמשיך להתקיים עד סוף השנה נמוכים, לעומת שליש (30%) שהעריכו כי הסיכויים לכך גבוהים. מדובר בירידה חדה באמון הציבור ביכולת ההישרדות של הממשלה בהשוואה לפברואר האחרון, אז מחצית מהמרואיינים סברו כי הסיכויים לכך גבוהים.
הערכה הזו אינה נחלה של האופוזיציה בלבד – למעשה, כמחצית (48%) ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים כי הסיכויים כי הממשלה לא תשרוד לאורך זמן נמוכים, ושיעור אף גבוה יותר בקרב מצביעי תקווה חדשה (63%) וימינה (55%).
לקראת יום העצמאות ציינו פחות ממחצית מהנשאלים (46.5%) כי לישראל יותר הצלחות מכישלונות, ירידה ניכרת בהשוואה ל-2020, אז חשבו כך 63% מהציבור. כרבע (27%) חשבו כי למדינת ישראל אותה מידה של הצלחה וכישלונות ואילו 19% סברו כי ישנם יותר כישלונות מהצלחות.
התגלו פערים משמעותיים בין יהודים לערבים. בעוד שמעל מחצית (53%) מהיהודים ציינו כי יש למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות הרי שרק 17% מהערבים רואים זאת כך.