בבית העלמין הצבאי בנתניה התקיימה אמש (שני) אזכרה ללוחם האצ"ל וגר הצדק ברוך מזרחי הי"ד.
בטקס השתתפו ראש מועצת שומרון יוסי דגן, אלי דלאל מ"מ ראש עיריית נתניה, יגאל ברנד מנכ"ל ביתר העולמית, איציק שמחון מנכ"ל ברית חיילי האצ"ל ותלמידי ישיבת אלון מורה.
מזרחי נפל בצפון השומרון וגופתו נמצאה רק 19 שנים לאחר הרצחו, לאחר שחרור השומרון ב-1967 סמוך לשא-נור. תושבי שא-נור ששמעו את הסיפור אימצו את זכרו ונשבעו לזכור אותו. לאחר הגירוש, החליטה מועצה אזורית שומרון והעומד בראשה דגן, מגורש משא -נור בעצמו, להמשיך בשימור הזיכרון.
"ברוך אחינו היקר- לא זכית להקים משפחה, נרצחת לפני שהספקת. לא זכית להעמיד צאצאים, ואנחנו עם ישראל כולו, ההתיישבות בשומרון, אנשי שא נור, כל התושבים בשומרון ועם ישראל כולו, כולם המשפחה שלך. אנחנו מגיעים לכאן כל שנה כדי לרומם את זכרך, להתחזק מהרוח האדירה, יהודי גאה, לוחם, צדיק עליון שכמוך, ואנחנו שואבים כוחות מהדמות המאירה שלך לא רק לעילוי נשמתך אלא גם להמשך מאבק יותר נחוש על בניין ארץ ישראל להילחם על הקמת הישובים בצפון השומרון שנעקרו, ולהעצים כאן את השליטה של המדינה היהודית בכל מקום בארץ ישראל, שתהיה אור לגויים ובע"ה מהכוח שלך נשאב כוחות להילחם יותר על ארץ ישראל לבנות אותה יותר", אמר דגן בטקס.
יגאל ברנד הוסיף, "סיפורו של ברוך מזרחי הי"ד הוא סיפורו של מי שבחר לקשור עצמו לגורלו של עם ישראל ומדינת ישראל והפך לסמל לגבורה לאומית. לא בכדי, מצא מזרחי חיבור עמוק ליהדות דרך אנשי בית"ר בצפת אליהם התחבר. גבורתו של מזרחי ומסירותו הרבה לעם ולארץ מהווים גם כיום מגדלור ציוני ראשון במעלה".
איציק שמחון ציין כי "ברוך מזרחי הוא הדוגמא הגברית לדמותה של רות שלא הסתפקה בהתגיירות אלא גם הייתה מוכנה להקריב את חייה למען אותם ערכיים יהודים שלקחה על עצמה. כך ברוך מזרחי לא הסתפק בחיים קלים אחרי הגיור אלא התנדב למשימה למרות פציעתו שממנה לא חזר".
ברוך מזרחי נולד בצפת כמוסלמי בשם חמודה אבו אל עניין, בן לאחת מהמשפחות המכובדות בקהילה הערבית בעיר. הוא נחשף ליהדות על-ידי שכניו וכילד הביע עניין רב במנהגים ובאורח החיים היהודי. כנער ערבי בעל חברים יהודים, מצא עצמו מבלה שעות בחברת אנשי בית"ר אשר היו מתכנסים במחלבת המאירי בעיר צפת. בתחילה חשדו בו היהודים וסברו כי מדובר במרגל, אולם בסופו של דבר חמודה עבר תהליך גיור בו הקפיד על קלה כחמורה והפך ל'אברהם בן אברהם'. בהמשך אימץ לעצמו את השם ברוך מזרחי על מנת שלא להסגיר את גיורו. לאחר שהתגייר הצטרף מזרחי לסניף בית"ר בחיפה והתגייס לארגון האצ"ל.
במסגרת גיוסו לאצ"ל, ביצע ברוך עבודה מודיעינית עבור המחלקה הערבית של הארגון. כחלק מפעילותו, נשלח ב-18 באפריל 1948, למשימת איסוף מודיעין כחלק מהיערכות האצ"ל לפוצץ את מפקדת קאוקג'י בג'נין. האוטובוס בו נסע ברוך בדרכו למשימה נעצר לבדיקה שגרתית במחסום של אנשי קאוקג'י באזור מגידו. לחוסר מזלו, השוטר הערבי ממשטרת בית ליד שהיה באותה העת במחסום זיהה אותו לפי שן הזהב בפיו. גורלו של ברוך נחרץ. הוא הובא בפני בית דין בכפר ג'בע והוצא להורג, יחד עם שלושה ערבים עימם התיידד במהלך הנסיעה.
מקום קבורתו נשאר בגדר תעלומה לא פתורה. הוא הוכרז כנעדר עד לימים שלאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1968 החל העיתונאי יחזקאל המאירי מצפת לחקור מה עלה בגורלו של ברוך מזרחי. הוא הגיע לכפר ג'בע הסמוך לשא-נור שם שמע מהמקומיים על ה"יהודי" שהוצא להורג ע"י חיילי קאוקג'י. בעזרת המידע שקיבל מהם, איתר את המערה בה היה קבור ברוך יחד עם שלוש גופות נוספות. גופתו של ברוך זוהתה ע"י שן הזהב שנמצאה בפיו.
למזרחי אמנם לא הייתה משפחה, אך הוא הובא למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא, כיהודי, בחלקה הצבאית בבית הקברות בנתניה. בין המלווים אותו היה מפקד האצ"ל מנחם בגין והרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן.