לידה
לידה צילום: דוברות ביה"ח אסותא אשדוד

לד"ר אורטל נאמן, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים אסותא באשדוד, יש הרבה רגעים בקריירה שבהם היא אומרת לעצמה: "בדיוק בשביל הרגע הזה הגעתי לכאן!" - כשהיא מיילדת או כשהיא ניצבת מול מטופלת בהיריון בסיכון, ולמעשה כמעט בכל רגע שבו היא פוקדת את בית החולים שאליו נקראה לדגל.

מתרגשת בכל יילוד מחדש

ד"ר נאמן (51), נשואה, אם לארבעה וסבתא לנכדה, מתגוררת בשוהם, למדה רפואה באוניברסיטת תל אביב ועברה את רוב התחנות המקצועיות שלה, כולל ההתמחות, בבית החולים אסף הרופא. היא הגיעה עם קבוצת אנשי צוות משם להקים את בית החולים הציבורי אסותא אשדוד. "אפשר לומר שהגעתי לכאן לגמרי מתוך אידיאולוגיה", היא מציינת. "קסמה לי המחשבה להקים את המקום מאפס. המערך שלנו כולל מחלקת אשפוז ומערך מרפאות וכאן מטפלים בנשים הרות ועם סיבוכי היריון על כל גווניהם. האג'נדה שלי היא לשלב רפואה מקצועית ברמה גבוהה ומעודכנת יחד עם יחס אישי מאוד משמעותי. אני מאמינה שכאשר אתה נותן לאדם טיפול אישי והוא מרגיש מוגן ועטוף, זה מאוד תורם להתמודדות, לריפוי שלו, לביטחון האישי, ובוודאי כשמדובר במצב כל כך רגיש של אישה הרה", היא מחדדת.

"צריך להבין שבהרבה מקרים, נשים בהיריון בסיכון נשארות לאשפוז ממושך והן עוברות הרבה מעבר להיריון עצמו: הן מתמודדות עם המון מתח, חרדה, געגועים לילדים שבבית, ניתוק מהעבודה ומהקריירה, ניתוק מהחיים בכלל, וחייבים להיות עוד יותר רגישים כלפיהן, להיות קשובים לצרכים שלהן, גם המנטליים. יש לנו מערך של עובדות סוציאליות וצוות סיעודי מאוד מקצועי, מיומן ומסור".

כרופאת נשים, ד"ר נאמן עובדת יום בשבוע בחדר הלידה. "אני חייבת את היום הזה. אני אוהבת ליילד, גם לידות רגילות וגם מורכבות. אני מבצעת הרבה ניתוחים קיסריים ושומרת על חיבור ישיר לחדר הלידה. אם מבקשים ממני להיזכר בלידה מסוימת שהיא מרגשת במיוחד - זו באמת לא קלישאה לומר שבשבילי לכל לידה יש משמעות והתרגשות משלה, אבל אין ספק שיש משהו מיוחד דווקא בליילד מישהי שכבר הכרתי במחלקה להיריון בסיכון ועברתי איתה כברת דרך. היא מטופלת שלי והיא לא מגיעה לה ככה פתאום. אני מחוברת אליה, לסיפור שלה ולכל מה שעברה וחוותה כאן. אני משתדלת להיות זו שמיילדת או מנתחת אותן, מכיוון שמבחינתי זה סוג של סגירת מעגל ועבורן, ותמיד יותר נעים ברגעים המשמעותיים האלו לפגוש פנים מקצועיות מוכרות ולהרגיש שאפשר לסמוך עליהן", היא מסבירה. "בעיניי, הליווי של הנשים שמתמודדות עם היריון בסיכון מתחילת הדרך ועד לסיום המשמח הוא מאוד חשוב ומשמעותי, ויש לי זכות גדולה לקחת חלק בזה. אז כן, גם אחרי 23 שנה במקצוע אני יכולה להגיד שכל לידה מרגשת אותי והיא פלא בעיניי, אבל המעורבות המקצועית שלנו במקרים של היריון בסיכון היא משמעותית ובעלת ערך רב גם לצוות וגם ליולדת עצמה".

נשים מגיעות ללידה יותר מוכנות

ד"ר נאמן נזכרת בלידות הדרמטיות שהתבצעו לפני שנתיים, עם פרוץ מגפת הקורונה. "היה בזה משהו מיוחד. מי היה מאמין שאישה תלד עם מסכה על הפנים, וגם המיילדת? היו יולדות שביקשו שאוריד רק לשנייה את המסכה. הן רצו לראות אותי רק לרגע ולזכור את מי שיילדה אותן. זה היה ממש חזק. באותם ימים הרגשנו לא פחות מאווירת קודש בחדר לידה - שזה משהו שקיים בכל הלידות, אבל באותה התקופה הוא הורגש ביתר שאת".

ויש לידה שהיא לא תשכח לעולם. זוהי לידת נכדתה אורי, שהיום היא כבר בת שנה וחצי. "הלידה הייתה בתקופת הקורונה. הבת הבכורה שלי דניאל עברה אצלי את כל שלבי ההיריון. הייתי הרופאה המטפלת שלה ושלחתי אותה לבדיקות אצל רופאים שהם קולגות שלי. מההתחלה היה ברור לי ולה שאיילד אותה, ומכיוון שאני בחדר לידה ואני יודעת כמה שהמקום הזה דינאמי ומלא הפתעות, קיוויתי שזה יקרה, ולשמחתנו זה אכן קרה. אנחנו מאוד קרובות ובוודאי שזה היה רגע מדהים ועוצמתי", היא אומרת בהתרגשות, למרות הזמן שחלף. "הייתה איתי ד"ר נועה גליק שעובדת איתי, כי רציתי שאם חלילה משהו יסתבך, יהיה עוד מישהו שיכריע ויפעיל שיקול דעת מקצועי טהור. כמובן שגם החתן שלי היה בחדר. בלידה עצמה עבדתי בקור רוח וברוגע, וזה דבר שאני יודעת לעשות. הלידה הייתה ארוכה ובסופה הגיע רגע השיא שבו הוצאתי את נכדתי לאוויר העולם והנחתי אותה על בתי. זו פעולה שאני עושה הרבה בעבודתי, אבל באותו הרגע ממש התרגשנו והתפרקנו. וכן, זה הרגע שבו הפכתי לראשונה בחיי לסבתא".

התרחשו הרבה שינויים בחדר הלידה מאז שאת עצמך ילדת ועד שבתך עשתה זאת?

"לגמרי. יש המון הבדלים. קודם כול, נשים כיום מגיעות ללידה כשהן יותר מוכנות, מודעות, והן לא רק יולדות והולכות כמו שהיה בעבר הרחוק עם הדור של האימהות שלנו. הן מאוד מכוונות על מה שהן רוצות. הן מקבלות הכנה ורוכשות ידע מוקדם, וזה טוב, כי הידע הוא כוח, וכשאת יודעת לאן את הולכת זה מעניק ביטחון. עם זאת, אני חייבת להודות שיש בזה גם חיסרון, כי כשאת נעולה ולא גמישה, זה עלול להיות לא קל. אני תמיד מנחה את המטופלות שלי שידעו להתגמש, כי לידה זה דבר משתנה תוך כדי תנועה בהתאם לתנאים ולסיטואציה, ולא תמיד יוצא מה שרוצים. מי שמרוויחה זו מי שלומדת לסגל את עצמה לסיטואציה".

ואיך את כרופאה חווה את כל המודעות הזו שהיולדת מגיעה איתה לחדר לידה?

"בגדול אני דוגלת בזה שבמה שמתאפשר, חשוב וכדאי לזרום עם רצון היולדת. במצבים שמתאפשר - זה מקסים. אבל יחד עם זאת, חשוב שהיולדת תדע להקשיב ולכבד את הידע המקצועי של הצוות. ישנו איזון עדין שקיים בין הרצון לזרום עם המטופלת ולהעניק לה את מה שהיא רוצה לבין חוסר ההתפשרות על המקצועיות ועל שלומם ובריאותם של העובר והיולדת", היא מבהירה.

לאורך שנות עבודתה כרופאה, מסבירה ד"ר נאמן, חלו שינויים גם מהבחינה הרפואית: "הידע הרפואי והפרקטיקה כל הזמן מתעדכנים. יש כל הזמן שינויים ועדכונים. למשל בסיבוכי היריון, אנחנו מתעדכנים ללא הרף בספרות הרפואית, והיום אנחנו מטפלים אחרת בלידות מוקדמות, בירידות מים מוקדמות, במקרים של זיהומי היריון. הרפואה לומדת כל הזמן ומתקדמת כל הזמן, והחוכמה היא להיות מעודכנים וללמוד תוך כדי תנועה. אני חושבת שבכל בתי החולים פועלים באופן דומה, אלא שאצלנו מספקים לצד הטיפול הרפואי המעולה גם הקפדה על אינטימיות ויחס אישי משמעותי, שמתבטא בכל רובד בחדר הלידה", היא מבקשת לציין. "יש הרבה ערך מוסף לטיפול האישי. לכל אישה שיוצאת מכאן קובעים תור למעקב, אנחנו עוזרים בעניינים בירוקרטיים, ובסופו של דבר המטופלת עטופה מאוד ויודעת שהיא מקבלת כאן לא רק טיפול ותרופות אלא הרבה מעבר".

מגבשת חזון על מה יולדת צריכה

חנה קסטן, מיילדת כבר 29 שנים, היא מנהלת הסיעוד בחטיבת מיילדות ויילודים בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. גם היא, החלה את הקריירה בבית חולים גדול אחר. "למדתי בבית הספר לאחיות בבית החולים שערי צדק, ושם גם פיתחתי את הקריירה שלי. היה לי ברור שאני רוצה להיות אחות ילדים, והבנתי שחשוב לי להיות שותפה לדברים משמחים – מה שהוביל אותי לקורס מיילדות. עבדתי כמיילדת בחדר לידה בהדסה הר הצופים, וחזרתי לשערי צדק כאחות אחראית של מחלקת אם ויילוד. כשיצאה הודעה שפותחים בית חולים חדש בארץ, לא חשבתי פעמיים וניגשתי למכרז. במשך השנים בניתי לי חזון איך מערך כזה צריך להיראות, למה יולדת זקוקה, והיה לי ברור שיולדת לא באה רק ללדת, אלא היא צריכה מענה כולל - לפני, לתוך כדי ואחרי הלידה. מה שנקרא, מסע של היולדת. ראיתי בהצטרפות להקמה הזו הזדמנות לממש את החזון שלי, ואכן ניתנה לי הזכות לנהל את האגף החשוב הזה של יולדות ויילודים".

קסטן (57), תושבת מודיעין, נשואה ואם לשישה, בנתה את הקריירה שלה תוך שהיא יולדת ומגדלת את ילדיה, ובין לבין - משמרות מסביב לשעון. "קרה פעם שיילדתי מישהי כשכרסי בין שיניי, בהיריון החמישי, ותוך כדי התהליך הופיעו אצלי צירים", היא מחייכת. "מישהי אחרת החליפה אותי, וכשנפגשנו אחר כך במחלקת יולדות היא אמרה לי בצחוק: לא מספיק שעזבת אותי באמצע, גם ילדת לפניי?!"

קסטן מתארת את האתגר בפתיחת מחלקה חדשה: "זה מורכב מהרבה מאוד דברים שנחשפתי אליהם עם השנים. למשל, כמה חשוב שיהיה ביות – מביות חלקי ועד אפס הפרדה, שיהיה מנעד אפשרויות. בנוסף, אצלנו מאוד מיוחד לגלות שבמחלקת אם ויילוד אותן אחיות מטפלות גם ביולדת וגם ביילוד, כלומר זו יחידה אחת: האחות מרכזת את הטיפול ביולדת וביילוד, היא יודעת הכול, מטפלת בכול באופן יסודי. זה מעניק תמונה רחבה יותר, חוסך הרבה טרטור וטעויות וממקד את הטיפול כמו שצריך. עם השנים, יצרתי לעצמי רשימת משאלות של מה שצריך להיות באגף כזה, ואני מאושרת שזה אכן קורה אצלנו", אומרת קסטן בסיפוק.

"ידעתי שחשוב שתהיה הנגשה לפי המנהגים והתרבויות של הנשים שמגיעות. למשל, יש אצלנו כשרות מהדרין כי יש באזור הרבה נשים חרדיות, וכן, זה חשוב. כל אחת יכולה למצוא את עצמה ולהיות סמוכה ובטוחה שיש לה מענה. יש גם טלוויזיה למי שרוצה. ההנגשה התרבותית חשובה לנו מאוד. אני מאוד מאמינה בשירותיות", היא מוסיפה. "חשוב שיהיה תמיד שיח נעים, שתהיה הקשבה".

אז אתם זורמים עם הרצונות של כל יולדת? היולדות היום יכולות להיות תובעניות מאוד...

"בוודאי. למשל, הנקה ולא הנקה. אנחנו בוחנים מה שהיא צריכה ומה שהיא רוצה. כפי שאמרתי, לידה זה מסע. יש לנו קורס הכנה ללידה בהתאמה לפי מגזרים, עם ובלי בן זוג. גם בחדר הלידה יש ליולדת הרבה בקשות. אנחנו מכניסים בימים אלה לידות מים, ובכלל מודעים לכך שלכל אישה יש אג'נדה. גם באופן רשמי, אנחנו מאפשרים לכל יולדת לכתוב מה הציפיות שלה ומשתדלים להיענות ולהתחשב בכול".

איך אפשר לעמוד בזה?

"זה בזכות המיילדות שלנו, שהן מדהימות, מכילות כל בקשה וכל רצון - לשכב על הצד, לשבת על הכדור, להסתובב עם מוניטור אלחוטי".

אחרי כמעט שלושה עשורים בתחום המיילדות, אילו הבדלים את מזהה בין היולדות של פעם ליולדות היום?

"היולדות היום מאוד מודעות לצורכיהן ולזכויות שלהן. יולדת מגיעה עם תוכנית לידה מסודרת. יש כאלו שמגיעות ממש עם רשימה. הן גם יכולות לקבוע שיחה עם מיילדת. הן באות עם רשימה של כן רוצה ולא רוצה, ולנו זה מאוד מובן. במים או לא, אפידורל או לא. מה שאני רואה שמאפיין במיוחד את היולדות של היום זה הדרישות שלהן בעיקר מעצמן, יש להן רף גבוה של דרישה עצמית. אני תמיד אומרת, תזרמי עם עצמך כדי שלא תתאכזבי, כי בלידה יש גם דברים לא צפויים, האתגרים גדולים וזה הופך את הכול להרבה יותר מורכב. אנחנו מבינים אותך ונקל עלייך ככל האפשר, אבל באמת חשוב מלכתחילה שלא לבוא עם ציפיות עצומות ולהיות נעולה על משהו מסוים".

חוזרות להדרכה אחרי הלידה

אחד הדברים שמייחדים את היחידה הוא 'פרויקט עטופה': "הרבה מאוד נשים עוברות היריון אחרי שעברו טראומה כלשהי בחיים. אצלנו המיילדות רגישות לזה ומקבלות, למשל, רקע מהרופא המטפל. יש לנו מיילדות שמיועדות דווקא למקרים רגישים שכאלה. הן יוצרות קשר עם האישה עוד לפני הלידה, מלוות תוך כדי, וגם במחלקת אם ויילוד לאחר הלידה יש לנו צוות של עובדות סוציאליות ופסיכולוגית, והן עוזרות לפי הצורך". קסטן מוסיפה שיש גם מרפאת הנקה חדשה עם מענה אישי, ובנוסף, היולדות חוזרות לבית החולים ליועצות שליוו אותן במהלך האשפוז בעת הצורך. מעבר לכך, עם השחרור מקבלת כל יולדת הזמנה להגיע לסדנה לאחר שישה שבועות. מדובר בשני מפגשים שבהם מיילדת עושה עם המשתתפות עיבוד לידה, מגיע רופא נשים ורופא ילדים לשאלות ותשובות, מדברים על פיזיותרפיה לרצפת האגן, עיסוי תינוקות, סדנת שנת תינוקות ועוד.

שתי בנות של קסטן הן נשואות ואימהות. אחת מהן ילדה ארבע פעמים, ובכולן אמה יילדה אותה. "לאחרונה הנכדה הבכורה שאלה אותי, את חושבת שתיילדי גם אותי? ואז אחיה שאל: ומה עם אשתי? זה היה חמוד מאוד. גם בתי השנייה ילדה איתי. אני תמיד מגבה את עצמי עם המיילדות החברות. מבחינת החוויה, אין לתאר זאת במילים. צריך ריכוז, כי את חייבת להיות סופר מקצועית, אבל ברור שאת מעורבת רגשית. כשהנכדה הבכורה נולדה והחזקתי אותה, הדמעות פשוט זרמו להן מעצמן".

לך היה ברור שתיילדי את הבנות שלך. גם להן זה היה ברור?

"לגדולה כן. השנייה הייתה סקפטית בנושא הזה עד שנכנסה להיריון, ואז הבינה שאין לה ספק".

יש לידה שלא תשכחי?

"כן. ממש לאחרונה יילדתי את האחיינית שלי, מעיין, שהיא אם פונדקאית בהתנדבות. זוהי הלידה הרביעית שלה וכבר יילדתי אותה בעבר. כשכתבה את החוזה עם האם המיועדת, היה סעיף שקובע שהיא רוצה שדודה שלה תיילד אותה. הכול היה מתואם מראש. עשיתי סיור להורים, שכידוע, הם אלה שמתאשפזים עם היילוד. הם היו בחדר הלידה, וכשנתתי להם את התינוק, האבא חתך את חבל הטבור, והאמא לקחה את התינוקת והתחברה מיד. זה היה רגע של התעלות. הנתינה הזו, היכולת להעניק ככה למען הזולת היא משהו שלא אשכח בחיים. האמא בכתה, כמובן גם היולדת, והאמת היא שכולנו".

*************************************************************************

ד"ר אורטל נאמן
ד"ר אורטל נאמן צילום: דוברות ביה"ח אסותא אשדוד

הטיפים של רופאת הנשים ד"ר אורטל נאמן ליולדת:

*גמישות: המסר הכי חשוב שיש לי מבחינת הלידה הוא שכמו בכל דבר בחיים - את חייבת להיות גמישה. לא תמיד יהיה מה שרצינו, וחשוב ללמוד לאהוב את מה שיש בסיטואציה. לא להיות מקובעת.

*ידע הוא כוח: לדעת לאן את מגיעה. בקרי בחדר הלידה מבעוד מועד כדי שתכירי ותתמצאי בדרך. יש סיכוי שתפגשי פנים מוכרות מהביקור, וזה משרה הרבה ביטחון ורוגע.

*לבחור נכון: חשוב לבחור את המלווה הנכון, וזה משהו מאוד אישי. למשל, יכול להיות שאת קשורה לאמך, אבל בחדר הלידה את יודעת שהיא תהיה לחוצה והיא לא האדם הנכון להיות לידך בזמן הזה. יש לחשוב מה יעשה לך טוב, ואין "לא נעים".

*אחרי הלידה: ההנקה היא דבר טבעי, אבל להרבה נשים זה לא, והן נתקלות בקושי. חשוב לקבל תמיכה ועצות טובות מנשות מקצוע או נשים מנוסות. זה עושה את כל ההבדל. ובכלל, להנקה מוצלחת נדרשת סביבה תומכת.

*קומי: למי שעוברת לידה רגילה וטובה, מומלץ כמה שיותר מהר להתנייד, לקום, לחזור לפעילות רגילה בהתאם לנסיבות. לא לשכב במיטה במשך היום. זה עוזר להחלמה, גם אחרי ניתוח קיסרי.

המיילדת חנה קסטן
המיילדת חנה קסטן צילום: דוברות ביה"ח אסותא אשדוד

הטיפים של המיילדת חנה קסטן ליולדת:

*הכול מאהבה: לבוא ברוגע ולקבל את הצירים באהבה, כי יש לזה סוף טוב בעזרת ה'. כשמקבלים את הצירים באהבה, הגוף יודע להתמודד עם הכאב, הכול מתקדם, הגוף יודע ללדת ואת זורמת עם הלידה.

*ראש פתוח: לבוא בראש פתוח ולזרום עם עצמך. לא להיות קשה עם עצמך ולא לבקר את עצמך. את יולדת נהדרת.

*תסמכי על הגוף: לא יעזור אם תעשי הליכות או איזשהן שיטות שסיפרו לך עליהן. יולדת יודעת מה הגוף שלה אומר יותר מאשר המוניטור. לפני הלידה, חשוב לעשות דברים שנעימים לך. לשמוע מוזיקה טובה, להיות הכי רגועה שאפשר, לישון אם את עייפה. להקשיב לצרכים של עצמך.

*תתפנקי: בתיק הלידה כדאי לשים גם דברים שחשבת שלא שייכים, כמו הבושם הכי טוב שלך, איפור, סבון משובח, פיג'מה מפנקת שנוח להיניק איתה ודברים טעימים. זה עלול להיות ארוך, אז תתפנקי. את לא חולה, את הכי בריאה שבעולם.

*שניים: לזכור בתוך הכול גם את בן הזוג, כי הוא עובר חוויה קשה. הוא דואג לך ולתינוק, הוא רואה אותך סובלת ולא יודע מה לעשות. לכן חשוב לבוא מוכנים מהבחינה הזוגית, לייצר תיאום ציפיות, מה אתה חושב ומה אני מצפה. הוא לא תמיד יודע מה להגיד בזמן הנכון. כדאי לנהוג בסלחנות ולזכור שהכול בא מאהבה.

***