אלחנן גרונר
אלחנן גרונר צילום: עצמי

עיתונאי אתר 'הקול היהודי' אלחנן גרונר הגיש תביעה לבית המשפט נגד פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, לאחר שהפרקליטות פעלה מול הרשת החברתית טוויטר בכדי לסגור את חשבונו האישי והמשטרה חקרה אותו באזהרה.

בכתב התביעה התקדימי, בו תובע גרונר את המשטרה והפרקליטות על השתקתו ופגיעה בחופש העיתונות שלו, טען עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו כי התנהלות המשטרה וחקירתו באזהרה של העיתונאי גרונר גרמה לפגיעה קשה בחופש העיתונות, בחופש הביטוי, בכבודו ובשמו הטוב וכן במוניטין המקצועי של גרונר. זאת לצד תיק החקירה שנותר פתוח ומרחף כאיום מעל ראשו של העיתונאי גרונר למרות שהחקירה בוצעה בניגוד לנהלים.

תיק החקירה שמתנהל כנגד גרונר נוהל בניגוד לפרוטוקול חקירת עיתונאים, בו צריך ראש מחלקת החקירות בתחנה להעביר בקשה מסודרת, בצירוף חוות דעת, לראש אגף חקירות במשטרה, ולאחר ייעוץ ואישור של דרגים בכירים בפרקליטות המדינה ועדכון של מפכ"ל המשטרה ניתן יהיה לזמן עיתונאי לחקירה. דבר שלא נעשה כלל במקרה של גרונר למרות שאמר לחוקרות המשטרה שזימנו אותו כי הוא עיתונאי.

המקרה החל ביום בו נהרג אהוביה סנדק ז"ל במרדף של שוטרי ימ"ר ש"י אחרי הרכב בו נסע עם חבריו. לאחר המקרה פרסם גרונר בחשבון הטוויטר שלו סרטון של חוקר משטרה המגיע לזירה כשהוא מחויך. כשלושה שבועות לאחר מכן ננעל במפתיע חשבונו של גרונר, ורק לאחר בדיקה התברר כי הפרקליטות היא זו שפנתה לרשת החברתית בבקשה לסגירת החשבון - בהסתמכה על צו פרסום שניתן שישה ימים לאחר פרסום הציוץ.

בהמשך התברר כי צו הפרסום הוצא שלא כדין ואילו הפרקליטות פעלה להסיר את אותו הפרסום מבלי ליידע את גרונר, לא על צו איסור הפרסום ולא על כוונתה לפנות לרשת טוויטר בבקשה לסגירת החשבון.

כאשר ביקש גרונר לקבל לידיו את צו איסור הפרסום, מסיבה לא מובנת החליטה הפרקליטות שלא למסור את הצו, מה שאילץ אותו לעתור לבג"צ בנושא. רק בסמוך לזמן שבו הייתה צריכה הפרקליטות להשיב לעתירה, קיבל לידיו גרונר את הצו והחל באמצעות הליך משפטי לבטלו.

בעקבות העתירה שהוגשה בידי עו"ד מנשה יאדו, גרונר הצליח לבטל את צו איסור הפרסום כחצי שנה לאחר האירוע, כאשר הנושא כבר ירד מסדר היום.

במשך כל התקופה הזו נמנע ממנו בתור עיתונאי לפרסם את הידוע לו לגבי הצו, מידע שהיה חשוב מבחינת הקרב על התודעה הציבורית בנוגע למרדף המשטרתי בו נהרג סנדק ז"ל.

במקביל זימנה המשטרה את גרונר לחקירה על הפרת הצו, למרות שכאמור פרסם הסרטון לפני הוצאת הצו וכשיצא – כלל לא ידע על קיומו. בכתב התביעה נכתב כי בכך הפרה המשטרה את הנוהל בדבר חקירת עיתונאי לגבי נושא העבודה שלו, פגעה בשגרת יומו, חקרה אותו באזהרה בעילה מופרכת מן היסוד, נטלה ממנו טביעות אצבע וצילמה אותו לתיק החקירה במעמד משפיל, מבזה וחסר הצדקה.

לאור כל זה דורש גרונר מהפרקליטות והמשטרה סכום של 100,000 שקלים כפיצוי על עוגמת הנפש והפגיעה שנעשתה לו.

נציין כי לצו איסור הפרסום ישנן השלכות נוספות: על פי חשיפת גרונר עולה כי חלק מצו איסור הפרסום שהוצא על שמות השוטרים החשודים בתאונה בה נהרג הנער אהוביה סנדק ז"ל, חלק הנוגע לחוקר שצולם ע"י גרונר - אינו חוקי. אולם למרות בקשת עו"ד יאדו לבטל את הצו מעיקרו, ולמרות שתגובות השוטר ומח"ש תמכו בבקשתו, החליט השופט לבטל את הצו מיום הבקשה ואילך, ולא רטרואקטיבית. משכך עד היום מוטל צו איסור פרסום על השוטרים שהיו מעורבים בתקרית בה נהרג סנדק, למרות הניסיון להביא לפרסום שמם.

כתב התביעה שהגיש גרונר לבית המשפט מהווה תקדים בתחום העיתונות, שכן הוא מציב מול בית המשפט את הצורך לכמת ולחייב את המשטרה והפרקליטות בנזק הכספי שנגרם לעיתונאי בעקבות השתקת מקור העבודה שלו, פגיעה בשמו הטוב, וגרימת נזק למקורות המידע העיתונאים שלו.