הרב שלום שראל
הרב שלום שראל צילום: גרשון אלינסון

התחלה// לפני 63 שנה. הבכור מחמישה ילדים.

שלום// קרוי על שם סבא של אמו, שלום־שכנא טננבוים הי"ד, שנרצח בפולין ביום הכיפורים שנת 1941 על ידי הנאצים. "בילדותי השם היה נראה לי לא ישראלי, אבל כשבגרתי והבנתי על שם מי אני קרוי ואיך הוא סיים את חייו - ראיתי זכות גדולה לשאת את שמו".

אבא// חיים שראל (88), ד"ר לפיזיקה. נולד בעיירה קאליש שבפולין ובשנת 1934, כשהוא בן חודש, עלה ארצה עם הוריו. היה בצוות ההקמה של הכור הגרעיני הראשון בנחל שורק. "אבא תרם תרומה משמעותית לביטחון ישראל. למרות שהוא איש המדעים המדויקים, הוא גם איש חזון. אדם חם ואוהב עם סבלנות עצומה, שיודע להציב את הצד הערכי בראש הפירמידה".

אמא// חנה ז"ל. ילידת הארץ. נפטרה בגיל שבעים לאחר מחלה קשה. לאורך השנים הייתה מחנכת שהעמידה דורות של תלמידים. "אישה חכמה ומבריקה. הייתה אמא מלאת אהבה ודאגה בלתי רגילה לנו הילדים. הייתה בה יכולת מופלאה להפריד בין עיקר לטפל, תכונה שייתכן שעזרה לי בהתמודדות עם השכול".

רחובות// נולד בבת ים. בגיל שלוש עבר עם משפחתו לרחובות. "זכיתי לילדות מדהימה. הילדים כינו את רחובות 'כפר' כי הכול מסביב היה נורא ירוק ופסטורלי, פרדסים, בארות מים והמון טבע". הוא לא היה חבר בתנועת נוער. "לא מצאתי בזה עניין. אחר הצהריים היה הווי של משחקים עם ילדי השכונה".

תולעת ספרים// "אהבתי מאוד לקרוא, הכול מכול כול, החל בספרי מדע לגיל הצעיר והמשך בספרי היסטוריה, במיוחד ספרים על מלחמת השחרור והקמת המדינה. זוכר שהתלוננתי בפני הוריי על מר גורלי, שנולדתי בתקופה היסטורית משעממת ולא בזמן הקמת המדינה".

היסודות// למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים. "הרב אריה בינה היה דמות מאוד משמעותית לנו התלמידים. הוא היה בשבילנו אי של יציבות, השכיל להנחיל לנו את יכולת ההתמדה והשקידה ואת הנכונות לעמל ולהשקעה".

פשוט שריונר// למד שנתיים בישיבת ההסדר הכותל והתגייס לשריון. היה תותחן טנק ולחם במלחמת לבנון הראשונה. גדודו, גדוד 362, לחם בקרב סולטן יעקוב, שהתרחש בכ' בסיוון תשמ"ב.

הקרב// "אירוע מטלטל וטראומתי. לחימה שנמשכה 26 שעות רצופות, שלאורכן התמודדתי לראשונה בחיי עם פחד מוות ואיום קיומי מוחשי, תוך כדי החובה להמשיך לתפקד בקור רוח. איבדתי שם הרבה חברים. את זכריה באומל הכרתי טוב עוד קודם, וגם את יהודה כץ וצבי פלדמן וכל האחרים".

אחרי המלחמה// "בחודשים הראשונים הייתי מתעורר בלילות וצועק, מתכווץ מכל טריקת דלת. מקרב כזה יוצאים עם שריטות ודברים שנחרתים בנפש. אבל בסוף, הזמן מרפא את הכול".

מתחתנים// בגיל 21, עוד לפני מלחמת לבנון הראשונה, נישא למיכל, בת גילו וסטודנטית במכללה ירושלים. כזוג צעיר התגוררו ברובע המוסלמי בירושלים. "היינו בין מחדשי היישוב ברובע המוסלמי וזכיתי להיות בחבורה שהקימה את 'תורת כהנים'".

החצי השני// מיכל (63), לאורך השנים שימשה מחנכת ומאמנת אישית וזוגית, כיום בגמלאות. "אישה מיוחדת, משכמה ומעלה. אמא מופלאה. בשבילי היא עולם ומלואו".

הנחת// שמונה. הבת הבכורה יעל בת 40, יאיר בן 39, חיה בת 37 - "גיסה, אליאב גלמן, נהרג בפיגוע בצומת הגוש, כך שנכדיי איבדו לדאבון לב שני דודים אהובים", בניה הי"ד, טליה בת 32, רחלי בת 30, דוד בן 26 והבן הצעיר יצחק. "אנחנו מביטים על החבורה שלנו מלאי התפעלות ממפעל החיים המרגש הזה".

קריית ארבע// אחרי שהבת הגדולה נולדה, עברה המשפחה בערב פסח תשמ"ב לקריית ארבע. "באותם ימים זה היה מקום קטן, הייתה תחושה של משהו ראשוני", ומאז הם שם. כשפנו אליו בהצעה שילמד בכולל במקום הוא נעתר, ובמשך שבע שנים התמסר ללמוד וללמד תורה.

בונה// כשהמשפחה גדלה ועול הפרנסה דחק, החל לעבוד בבנייה אצל קבלן בניין. "יצאתי לדרך בלי הרבה ידע מוקדם. למדתי והתמקצעתי תוך כדי תנועה". בהמשך אף השלים את הכשרתו הפורמלית ולמד תואר הנדסאי בניין. בנוסף הקים ומנהל משרד מהנדסים בשם 'אשלים הנדסה' לתכנון קונסטרוקציה. "זו עבודה עם אחריות עצומה, שמחייבת כובד ראש ותשומת לב".

בניה// בנו, רס"ן בניה שראל, מפקד פלס"ר גבעתי ומועמד לצל"ש על קרב תל אל־הווא בעופרת יצוקה, נהרג במבצע צוק איתן. במהלך פעילות מבצעית לאיתור מנהרות בפאתי מורג, סמוך לרפיח שבדרום רצועת עזה, תקפו את הכוח מחבלים שהגיחו בהפתעה ממנהרה. יחד עימו נהרגו סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. בן 27 היה בנופלו.

מטען ערכי// בניה היה הבן הרביעי משמונת ילדי המשפחה. נולד בכ"ט באב תשמ"ז, סמוך לפרוץ האינתיפאדה הראשונה. קרוי על שם בניהו בן יהוידע, מגיבורי דוד המלך ושר הצבא של שלמה המלך. "אתגרנו אותו בשם עם מטען ערכי גדול".

ילד שמח// "בניה היה ילד חמוד בצורה בלתי רגילה. מגיל קטן היו לו קסם אישי וכישרונות טבעיים של כריזמה וכושר מנהיגות. הוא היה שובב ודעתן. הייתה בו סקרנות אין־סופית. הוא בחן ובדק הכול. כל חייו היה בו חלק עמוק של הכרה וניתוח המציאות לצד החלק הילדי, השמח ומלא החיות".

מאמין// למרות שהסיר את הכיפה מראשו, "בניה היה יהודי מאמין בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, גם בימיו האחרונים. בעניין קיום המצוות היה שסוע בין השאיפה שלו לחיים מלאי משמעות לבין מיעוט המשמעות שמצא לטענתו בחלק מן המצוות. אבל הוא מעולם לא בעט או זלזל בקיום המצוות. הוא למשל הקפיד מאוד להתענות בכל התעניות, גם הקלות שבהן, כיוון שראה בכך מימוש של הזהות הלאומית היהודית שלו. הוא היה מחובר לגמרי לשורש היהודי".

מנהיג// חמישים יום בלבד לפני נפילתו מונה לתפקיד מפקד פלס"ר גבעתי. "בבניה היו נחישות, תעוזה, ישרות, דבקות טוטאלית באמת וחוסר מורא מאף אדם, והוא השאיר חותם בקרב רבים. במשך שבעת השבועות האחרונים לחייו מילא את תפקידו כמפקד סיירת גבעתי, ורוב התקופה הזאת הוא היה בלחימה".

לתת// "אני חושב שתכונת האופי הדומיננטית ביותר של בניה הייתה מסירות מוחלטת. כל מה שהוא עשה בחייו הוא עשה עד הסוף, גם אם היה עלול לשלם מחירים כבדים. הוא לא עשה שיקולים תועלתיים. אני חושב שזו תכונה שכבשה את הפקודים שלו, את המפקדים ואת כל מי שהכיר אותו".

אובדן// נפל שלושה שבועות בלבד לפני התאריך שנקבע לנישואיו לגלי ניר, ארוסתו, שבה פגש בצבא. "כשקצין העיר נכנס לבשר לנו על מותו, ההזמנות לחתונה שלו עם גלי היו מונחות על השולחן בסלון, מחכות להישלח". הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחברון.

קנה מידה// "בניה שלנו נהרג בה' בחודש אב, והלוויה הייתה יומיים לפני תשעה באב. תשעה באב היה חלק מהשבעה שלנו, והרגשנו שזה מעניק לאבל הפרטי שלנו ממד נוסף וקנה מידה רחב יותר. נגבה מאיתנו מחיר יקר, יקר מאוד. זהו מחיר שמצטרף למחיר שעם ישראל משלם לאורך ההיסטוריה לקיום המפעל האלוקי הענק הזה של שיבת העם לארצו והרמת קרן ישראל".

זוכרים// "מעולם לא התייחסנו ליום הזיכרון כיום של אבל, אלא כיום של זכירה. זיכרון שלוקח את האדם קדימה ומרים אותו ואת העם כולו למחוזות אחרים. תקומה של עם ישראל בארצו היא דבר שלא יסולא בפז, ועבור דבר כל כך יקר צריך לשלם. בניה היה הרוג מלכות, ואני מאמין שהמחיר הגדול ששילמנו באופן פרטי מצטרף למאגר שכולל בתוכו את סך המחיר העצום, שאני מקווה שלא ישולם עוד, ומוכיח עד כמה המדינה שלנו יקרה וחשוב לשמור עליה".

כרם ושיר// מאז שנהרג הפך בניה לדמות נערצת המסמלת נחישות ואומץ לב, והוא הונצח בדרכים רבות. על שמו הוקמו כרם ובית כנסת, העיתונאית יפעת ארליך כתבה ספר על מסע חייו בהוצאת כנרת זמורה דביר, ואפילו שיר מיוחד של המשוררת זלדה הולחן על ידי נורית הירש ובוצע על ידי יהורם גאון לזכרו. אך המרגש ביותר עבור משפחתו הם עשרות הילדים הנושאים את שמו.

עוד חיים// "אנחנו משתדלים למלא את הדברים בתוכן של חיים. מבחינתנו מפעל ההנצחה הכי משמעותי הוא הילדים הרבים שנקראו על שם בניה. אנחנו מעריכים שמדובר עד היום על יותר מ־150 ילדים. כל ילד כזה, כשיגדל, ישאל ויחקור וילמד על שם מי הוא קרוי, ואנחנו מקווים שהוא ינחיל את המורשת הזאת הלאה לדור הבא".

ממשיכים// "החלל קיים והוא גדול מאוד, אבל אנחנו לא משפחה שמאדירה את פולחן המוות. אנחנו דבקים בחיים. משפחה שמחה ומלאת חיים. הקב"ה שלח ניסיון לפתחנו ואנחנו נדרשים לעמוד בו. אנחנו לא מלינים חלילה על מידת הדין שפגעה בנו. אנחנו אנשים מאמינים ומבינים שלכל אדם יש הייעוד שלו, ושבניה שלנו עשה את שליחותו בעולם ומסר את כל כולו למען עם ישראל, ובכך תרם תרומה גדולה בחוט הנצחי של עמנו".

לתגובות:rivki@besheva.co.il

***