בית קברות
בית קברות צילום: ISTOCK

כמעט ואין אדם בישראל שיום הזיכרון אינו נוגע לו, משפחות שכולות, חברים שאיבדו קרובי משפחה, אחים ורעים לגדודים שנפלו. אסף לויטין, שגדל בקיבוץ איילת השחר לצידו של איתן, בנו של סגן אלוף יואל אדרת ז"ל, עמד לצד חברו בטקסים בו כיבדו את זכר אביו הגיבור. המקרה הטראגי של יואל, שעלה על מוקש ונהרג במהלך מלחמת לבנון הראשונה, והשאיר לבדם את רעייתו וחמשת ילדיו, נצרב אצל לויטין.

הוא החליט לכתוב שיר מנקודת מבט תמימה של הילד ההוא, שעמד לצידו של איתן בטקסים המרגשים הללו כל שנה. איתן היה צעיר כאשר אביו נפטר, אך את הדמיון המדהים והנדיר בין שניהם לא ניתן לפספס. בשיר מתואר גם מפגש של איתן עם אסף בלבנון, המדינה בה יואל נהרג, ואיתן כממשיך דרכו של אביו במטרה לשמור על ארץ ישראל.

"יותר משלושים שנה עברו מאז שפגשתי את איתן לאחרונה" מספר אסף, "אבל אחרי שכתבתי את השיר, הרגשתי צורך לבקש ממנו רשות. בקלות יכולתי לשנות את השם לעידן או ערן בלי לפגוע בחריזה ובמשקל, אבל אני כתבתי שיר על אבא של איתן".

"לשמחתי, איתן לא רק הסכים אלא אפילו שמח. עם הילדות הקיבוצניקית המאוד מאופקת רגשית של שנות השמונים, עד היום קשה לו להאמין שיש אנשים שהמוות של יואל באמת נוגע לליבם. רק לפני שנה, בפעם הראשונה מאז כיתה ה', היה לי אומץ להגיד לאיתן כמה אני מצטער על מותו של אביו. רק לפני שנה, הבנתי בעצמי עד כמה המוות הזה זעזע אותי."