הרב עדו רכניץ
הרב עדו רכניץ צילום: מכון משפטי ארץ

לקראת הקמת מדינת ישראל בתש"ח התעורר דיון תורני מרתק על אופייה הרצוי של המדינה.

במסגרת הדיון טבע הרב ד"ר יצחק ברויאר, איש אגודת ישראל, את המונח "מדינת התורה" (זאת בשונה מהמונח "מדינת הלכה" שטבע בן גוריון), אך לא הגדיר את מהותו ומשמעותו באופן מדויק. כעת, יותר משבעה עשורים לאחר הקמת המדינה, הגיעה העת לשוב אל חזון מדינת התורה.

כדי לחדד את המאפיינים העיקריים של מדינת התורה נציג את הדברים בדרך של שו"ת – שאלה ותשובה.

מה משמעותה העיקרית של מדינת התורה?

במדינת התורה חוקי התורה הם החוק העליון של המדינה, וכל המוסדות כפופים לחוקים אלה. בנוסף, יש לגבש מדיניות ציבורית ברוח התורה גם בסוגיות הרבות שבהן אין הלכה מחייבת.

מה פירוש מדיניות ציבורית ברוח התורה? מדוע לא מדיניות על פי ההלכה?

ברוב תחומי המדיניות הציבורית אין הלכה, כגון בענייני חוץ וביטחון, כלכלה, רווחה ועוד (הרב ח"ד הלוי, 'במוצאי שנת השמיטה'). בתחומים אלה חובתו של המנהיג הפוליטי לפעול כדי לממש את ערכי התורה על פי הבנתו (רמב"ם מלכים ד, י; דרשות הר"ן, יא). לפיכך, אין הכוונה למדינת הלכה שבה ההלכה מורה כיצד לפעול בתחומי החיים, אלא למדינת התורה, שבה כל התחומים מתנהלים או על פי ההלכה, במקום שבו יש דין מחייב, או ברוח התורה.

אבל במדינת התורה אמורים לשלוט רבנים, הלא כן?

לא ולא. על פי ההלכה הנהגת המדינה נבחרת על ידי הציבור, ואין הכרח לבחור דווקא רבנים, ואף יש מקורות השוללים זאת (פסחים קיב, א, "ואל תדור"). תפקידם של תלמידי החכמים הוא לנהל את מערכת המשפט. זו המערכת הדתית במדינת התורה.

האם הכוונה לכך שהנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי? הרי זה סותר את מצוות מינוי מלך.

הנהגת המדינה תיבחר באופן דמוקרטי, ואין בכך סתירה למצוות מינוי מלך, כיוון שכל זמן שאין צאצא ידוע לבית דוד, אין למנות מלך (הלכות מדינה א, ג, ב, עמ' קמז). בנוסף לכך, ענייני הפנים מאז ומעולם נוהלו על ידי טובי העיר, שנבחרו בדרך בעלת מאפיינים דמוקרטיים (רמ"א חו"מ קסג, א). יתרה מזו, יש מקורות שמהם עולה כי גם כאשר תתחדש מלכות בית דוד, סמכויות המלך יצומצמו מאוד (מדינה כהלכה, עמ' 179), וייתכן שהוא יחזיק רק בסמכויות דומות לנשיא המדינה בימינו.

אם חוקי התורה יהיו חוקי המדינה, האם הכוונה שיש לבטל את הכנסת?

לא. חוקי התורה יהיו החוק העליון של המדינה, ואולם חוקי התורה עצמם קובעים שניתן וצריך לחוקק חוקים משלימים לתורה, על בסיס תקנות הקהילות (רמ"א חו"מ קסג, א) ודין המלך (שו"ע חו"מ שסט, ו). חוקים כאלה נחקקו בעבר בקהילות ישראל מימי הביניים ועד לראשית המאה ה־19 ועסקו במגוון גדול של תחומים (תוספתא בבא מציעא יא, כג-כה).

למעשה, חוקי התורה יהיו החוקים הקובעים בתחום הממוני והמינהלי, עם השלמה של חוקי הכנסת בתחומים שבהם היה שינוי טכנולוגי, חברתי או כלכלי גדול. על פי זה, כבר היום בתי דין של תורה נותנים תוקף הלכתי לשורה של חוקים בתחומים שונים, כגון זכויות יוצרים, דיני עבודה, דיני חברות ועוד (ראו למשל פירוט באתר רשת ארץ חמדה גזית).

האם במדינת התורה יסקלו את מי שיחלל שבת?

ממש לא. זה מאות רבות של שנים בטלה הסמיכה, ואין דיינים שמוסמכים לדון את דיני עונשין של התורה (שו"ע חו"מ, א). זאת ועוד, גם בתקופה שבה נהגו דיני העונשין של התורה, המדיניות ההלכתית הייתה לצמצם מאוד את הענישה (רמב"ם סנהדרין יד, י).

ומה בדבר כפייה דתית?

גדולי ישראל בעת החדשה, הראי"ה קוק (אגרות א, כ) והחזון איש (יו"ד שחיטה ב, טז), קבעו שבימינו אין לנקוט דרך של כפייה דתית, כיוון שהיא גורמת להתרחקות מעבודת ה' ומשמירת מצוות. המשמעות המעשית היא שתהיה כפייה דתית מינימלית, בדומה לזו שנהגה במדינת ישראל מאז הקמתה, כגון שהגירושין יהיו על פי ההלכה בלבד.

אם בית הדין לא יעסוק בענישה, מי יעניש את הפושעים והגנבים?

כאמור, ההלכה מעודדת את המנהיגות הפוליטית לחוקק חוקים בתחום הפלילי ואף להקים מערכת משפט אזרחית בתחום הזה, וכך היה בפועל בקהילות ישראל במשך מאות רבות של שנים (מדינה כהלכה, עמ' 121). למעשה, מערכת המשפט הפלילי במדינת התורה תהיה דומה מאוד למערכת הקיימת היום.

האם עולם התורה מסוגל כעת לממש את חזון מדינת התורה?

באופן עקרוני ובקושי רב – כן, אבל כדאי מאוד לנצל את הזמן עד להקמת מדינת התורה כדי להכשיר תלמידי חכמים שיוכלו לכהן כדיינים ויהיו מומחים בתחומי המשפט השונים. כבר היום יש דיינים מעולים, אבל ברור שהיקף הנושאים והמורכבות שלהם במדינת התורה מחייבים הכשרה ברמה גבוהה יותר. כמו כן, יש לכתוב מחקרים תורניים שיכינו את גופי הידע בתחומי המשפט השונים. נוסף על כך יש להכין טיוטה של חוקי התורה שיוכלו להיקבע כחוק המדינה. מאז השולחן ערוך שנכתב לפני כ־500 שנה לא נכתב ספר חוקים, והדבר נדרש לאור השינויים המפליגים באורחות החיים מאז ועד היום (ראו למשל את מיזם "חוקי התורה" של מכון משפטי ארץ).

בימינו יש מחלוקות קשות בין רבנים, האם אין חשש שכאשר רבנים יכהנו ברשות השופטת הם ישתמשו בכוחם כדי לפגוע ברבנים שעליהם הם חולקים?

מדינת התורה מחייבת לנקוט גישה ממלכתית שבה המדינה מעודדת ריבוי דעות, לצד קבלת חוק תורני אחד (על פי רמב"ם ממרים ג, ה-ו), וכבר היום רוב הרבנים נוהגים כך. אין זה סותר קיומן של מחלוקות, אפילו חריפות, בין רבנים בעלי דעות שונות, ובלבד שעקרון חופש המצפון והביטוי של רב בישראל יישמר.

מה הסיכוי לממש את חזון מדינת התורה, הרי רוב העם חילוני?

ראשית, רוב העם מסורתי ולא חילוני, ושנית, באמת כעת לא ניתן להקים את מדינת התורה. הדבר מותנה בכך שעם ישראל ירצה בכך מאוד ויחליט לכרות מחדש ברית עם הקב"ה. ברית כזו חייבת לבוא מרוב גדול מאוד בעם, אבל אנו מאמינים שהיום הזה בוא יבוא, ואפילו מהר ממה שנראה. לפיכך עלינו להתחיל להתכונן כבר עכשיו.

מה אני יכול לעשות למען מדינת התורה כעת?

ראשית, כל אדם צריך ללמוד את חלקי התורה העוסקים בניהול מדינה יהודית, כגון מסכת סנהדרין, הלכות מלכים במשנה תורה לרמב"ם, ועד לכתבי גדולי האחרונים בימינו, ובהם הראי"ה קוק, הריא"ה הרצוג, הר"ש ישראלי, הרח"ד הלוי ועוד רבים מאוד.

שנית, כל אדם צריך להתדיין בבית דין של תורה, ואף לקבוע בחוזים שלו בית דין של תורה כבורר. זו הבעת אמון אישית חשובה מאוד במשפט התורה, והדרך היחידה לפתח את משפט התורה כדי להכין אותו לקראת היותו חוק המדינה.

הרב עדו רכניץ הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, מנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית ומחבר הספר 'מדינה כהלכה'. להזמנת ספרו החדש 'מדינת התורה הדמוקרטית' חינם היכנסו לאתר 'דין תורה'

***

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: eshilo777@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)

***