נהגו כבוד זה בזה

"ישנם חילוקי דעות ואפילו חריפים, אך יש כבוד אחד לשני, כולנו שייכים למסגרת אחת. רבי עקיבא היה אישיות רבגונית, וכל אחד מתלמידיו אמר 'אני תלמיד של רבי עקיבא והתלמיד השני הוא לא תלמיד של רבי עקיבא'.

אנחנו מגיעים לתקן את הטעות הזאת. יש בינינו חילוקי דעות, אבל אנחנו במסגרת אחת. כולנו תלמידי רבי עקיבא, ותורת ישראל על כל גווניה נמצאת בנו. התורה כמות שהיא, ללא זיופים – ארץ ישראל, אהבת ישראל וכדומה, כולנו שותפים לערכים האלה וכולנו רואים את עצמנו חלק מהדבר הגדול הזה. בואו ונחלוק כבוד זה לזה. המחלוקות יישארו, אך הכבוד יהיה קיים בינינו".

כך קרא הרב יעקב אריאל למשתתפי כינוס איחוד רבני הציונות הדתית שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים. בכינוס נטלו חלק מאות רבנים, ראשי ישיבות, דיינים, רבני ערים, רבני יישובים ורבני קהילות מהציונות הדתית באזור ירושלים ויהודה ושומרון, שדנו בנושאי הליבה המעסיקים את הציונות הדתית בימים אלו. במהלך הכנס ישבו הרבנים למעגלי שיח במגוון נושאים שנמצאים על סדר היום, ובהם: חיזוק הקשר בין הרבנים, היחס לתרבות המערב, חיזוק התא המשפחתי, שימוש במדיה חברתית להפצת תורה ועוד נושאים מגוונים המעסיקים בימים אלו את עולם התורה הציוני. הרבנים הקשיבו זה לזה, שמעו את הדעות השונות, יצרו רשת היכרויות חדשה והכינו את הקרקע לשיתופי פעולה בנושאים המדוברים.

"אין שום מניעה שבין הרבנים תהיה מחלוקת, אם לא פוסלים איש את רעהו. אבל כשכל אחד פוסל דיינו של זה, ברור שהתורה הופכת להיות שתי תורות", אומר ל'בשבע' הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון, שהשתתף בכינוס. "במקום להיות בעלי פלוגתא, הופכים את השני להיות לא לגיטימי. שם אסור לנו להיות. אין־ספור רבנים יכולים לשבת ולהכיר גם את בעלי הפלוגתא שלהם, שמתכוונים לשם שמיים. ממילא ניתן ללבן דברים ולהכריע בסוף.

"אנחנו צריכים להיות עם מבט חיובי כלפי בר־הפלוגתא שלנו, עם אמונה שהוא פועל לשם שמיים. ממילא, גם כשיש מחלוקות, ניתן לדון על כך ביחד ואף להגיע להכרעות ולהגיע למצב שהתורה תנהיג את כולנו יחד", מבקש הרב מדן. "אני מאמין שאם בציבור שלנו יגיעו ליכולת לשנות סגנון, לדבר בצורה מכובדת ולהגיע למבט טוב איש על רעהו, להבין שכולם פועלים לשם שמיים – אני מעריך שאחרי שזה ייעשה בתוך הציבור שלנו, זה יחבר את הציונות הדתית כולה יחד. זאת משימה שהיא בנפשנו. כל היכולת של המדינה להתקיים תלויה בציונות הדתית המאוחדת, שיודעת מה היא רוצה, וממילא תוכל להשפיע על ציבורים אחרים. כך שיש כאן בהחלט בשורה. אין לנו ברירה אלא להיות אופטימיים".

כשהרמטכ"ל עשה שלום

הכינוס האחרון בירושלים הגיע לאחר ההצלחה של כנסי הרבנים מאזור הדרום, המרכז והצפון שהתקיימו במהלך החודשים האחרונים. בנשיאות איחוד רבני הציונות הדתית עומדים הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל והרב זלמן ברוך מלמד, שהניעו את המהלך. "כחלק מתהליך הגאולה יש צורך לקבל החלטות בנושאים רבים ויש נושאים מרכזיים שצריכים שיקול דעת מאוד גדול, ובשביל זה אנחנו צריכים את האחדות", אמר הרב מלמד. "יש נושאים שאף אחד לא מעז לפסוק בהם, החלטות מאוד כבדות, ורק כלל הרבנים יחד יוכלו לקחת על עצמם את האחריות הגדולה הזאת. הייעוד שלנו הוא לטפל לא רק בציונות הדתית אלא בכל ישראל. אם נתאחד ונבין שמוטלת עלינו האחריות, ואת התפקיד הגדול להתאחד - כל אחד ייקח חלק מהאחריות, וביחד נוכל להחליט החלטות גדולות".

היוזמה הראשונית לאיחוד רבני המגזר יצאה לדרך כבר לפני כעשור, בהתעוררות מספר רבנים ובראשם הרב זלמן מלמד. "המחשבה הייתה הן מהצד הסגולי, שהקב"ה משרה את שכינתו כשיש אחדות, והן מתוך הבנה שאם הרבנים יהיו מאוחדים הם יוכלו לפעול בצורה טובה יותר, וגם עם ישראל יהיה יותר מאוחד", מתאר אביחי לבנוני, מנכ"ל האיגוד. כתוצאה מכך יצא לדרך כינוס שבו השתתפו כ־600 רבנים, אך ללא המשך מעשי. לפני כשלוש שנים המשיכה היוזמה עם רבנים נוספים מקשת רחבה במיוחד, ובעקבותיה יצא לדרך כינוס מרשים בבנייני האומה, שבו השתתפו 1,100 רבנים. בסופו של דבר גם כינוס זה נותר ללא המשכיות.

לפני כשנתיים מינו נשיאי האיחוד הרב דרוקמן, הרב אריאל והרב מלמד חמישה רבנים מכל גוני הציבור הדתי לבחור ועדה רחבה של עשרים רבנים שיובילו את האיחוד. לוועדה זו נבחרו בין השאר הרב דוד תורג'מן, הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב יעקב מדן, הרב אליקים לבנון ועוד. הוועדה הופקדה על קידום האחדות בציבור הדתי־לאומי והתכנסה פעמיים מאז. במשך הזמן התחדדה ההבנה כי יש צורך בהכנסת פרויקטור כדי שהפעם הדברים יקודמו כדבעי, וכך לפני כשבעה חודשים מונה לתפקיד מנכ"ל האיחוד אביחי לבנוני.

לבנוני מתאר שהתעוררו חילוקי דעות, אך נשיאי האיחוד הכריעו שהדרך להתקדם היא להתמקד בנושאים המוסכמים - מבלי שהדבר יטשטש את חילוקי הדעות בנושאים השרויים במחלוקת. "הרעיון הוא להתמקד בדברים שהם מצד אחד לא מוסכמים לגמרי ועדיין יש בהם חילוקי דעות, ומצד שני שאלה יהיו נושאים שאפשר להתקדם בהם, ומבלי שזה ידרוך על מוקשים גדולים מדי". הצעד הראשון היה לערוך סבב של כינוסי רבנים אזוריים כדי לראות היכן נמצא ציבור הרבנים היום, איפה הרבנים רואים את עצמם ואת הציבור בעוד עשר שנים ואיך גורמים ליוזמת האחדות להתגלגל. הכנס הראשון התקיים בדרום לפני ראש השנה, והשתתפו בו עשרות מרבני האזור. חודשיים לאחר מכן התקיימו כנסי רבנים בצפון ובמרכז בפורמט דומה.

"אנחנו לא באים לטשטש מחלוקות, אלא מדגישים שאפשר לנהל אותן בצורה מכובדת", מבהיר לבנוני. "רבנים שבאים ומדברים, אך גם שומעים את דברי חבריהם עד הסוף. אנחנו רואים שחוץ מהמחלוקות הגדולות, יש המון נושאים מוסכמים שאיתם אפשר להתקדם. המרכז של הכנסים הם קבוצות חשיבה, אך יש גם חלק של פאנלים בנושאים בוערים, כמו הפאנל בנושא רפורמת הכשרות בהשתתפות הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה – מתומכי הרפורמה, והרב דוד דודקביץ, רב היישוב יצהר וראש מערך הכשרות ברבנות שומרון – ממתנגדי הרפורמה. אין כאן מטרה שכל אחד ישכנע את השני, אלא שהציבור הרבנים ישמע את הצדדים החולקים בצורה מלאה ומכובדת. יש גבולות כמובן, אבל אנחנו לא מבליטים אותם. יש רבנים שזה התפקיד שלהם, לשבת על הגבול ולהתריע. אבל אצל רוב הרבנים העבודה הרבנית מתרכזת בשגרת החיים. זה המרכז".

כהמחשה לדבריו מספר לבנוני כי לפני מספר שנים הסעירה את רבני הציבור הדתי־לאומי פקודת השירות המשותף בצה"ל. "באותה תקופה היה פורום של רבנים ששללו רבנים שתומכים בשירות צבאי לבנות ולא היו מוכנים לשבת יחד איתם. הגיעה קבוצה של רבנים להיפגש עם הרמטכ"ל ואמרו לו כך וכך. אחרי כמה ימים ביקשה קבוצה נוספת של רבנים להפגש עם הרמטכ"ל, אך הוא סירב באומרו שהרבנים צריכים להגיע למסקנות בינם ובין עצמם ורק אז להגיע אליו. זאת דוגמה לאחדות פרקטית. יש נושאים מוסכמים, ובהם כדאי להתמקד ולעבוד יחד כדי לקדם אותם. עם זאת אנחנו לא מחפשים רק את הפרקטיקה. אחדות היא מעל הכול מקום להשראת שכינה".

השלב הבא: עולם המעשה

"תורה היא דבר אחד, הקב"ה הוא אחד ועם ישראל הוא אחד, וכך גם תלמידי חכמים צריכים להיות אחד. לא יכול להיות שיש מחלוקת", קובע הרב דוד תורג'מן, ראש הישיבה הגבוהה בדימונה, ומסביר את הצטרפותו למהלך. "מה עושים כדי שלא תהיה מחלוקת? נפגשים מדי כמה חודשים, מלבנים סוגיה ושותים לחיים. גדולה לגימה שמקרבת לבבות. הציבור רואה את הדבר הזה ומתגדל ממנו. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מסובכת. הציבור שרחוק מהתורה לא מספיק מתקרב אליה, וזה בגלל הרבנים. אני אשם. אם אני אתקרב לרבנים של ירושלים והרבנים של ירושלים יגיעו לדימונה, ממילא היהודי הפשוט יראה שהתורה היא אחת. פשוט לכל בר־דעת שהמחלוקות בין הרבנים בציבור החרדי לציבור הדתי ובתוך הציבור הדתי־לאומי הן החורבן של הדור".

הרב תורג'מן מתייחס לסוגיה הנפיצה של רפורמת הכשרות והגיור ואומר כי "כבר מאז שהייתי ילד היו נקודות קצה שיכולות להחריב את כל העולם. זאת נקודת קצה. מישהו בממשלה הנוכחית החליט לקחת אותנו לקצה הזה. נוח לו, הוא מחכך את ידיו בהנאה כשהוא רואה תלמידי חכמים מתגרים זה בזה. אבל אנחנו לא צריכים לשחק לידיו. בעזרת ה' יתחלף השלטון ותתחלף השיטה. הנושא הוא לא הגיור, אלא אחדות הרבנים. אם הרבנים רוצים להביא גאולה וקידוש השם לעולם – הם צריכים להיות מאוחדים. בימים הללו, שבהם אנחנו זוכים להתאחד עם כללות נשמות ישראל, הדבר הזה כל כך בולט ומזעזע בנוראות שבו - שעדיין יש מי שרוצה להמשיך לחלוק ולהמשיך להדגיש את העמדות הרדיקליות שלא מאפשרות שום שיח בנושאים אחרים. הרב קוק לא היה מדבר ברדיקליות כמו שמדברים תלמידי תלמידי תלמידיו. יש לנו תורה גדולה, כולם מחכים לתורה הזאת. אנחנו מתעסקים בסיטרא אחרא שלא נותנת לתורה הזאת להתגלות. אבל אנחנו לא ניתן למגמה הרעה הזאת להלך בתוכנו ולהפריד בינינו. כשצדיקים מתכנסים ושותים לחיים ומפרגנים זה לזה, הקב"ה שמח. יוצא מזה רק בניין תורה".

"הציבור הדתי־לאומי עומד כיום בפני אתגרים רבים בכל תחומי החיים", מרחיב הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה. "זאת לעומת הציבור שאיננו שומר תורה ומצוות, העומד בפני מספר אתגרים מצומצם יותר. הציבור הדתי־לאומי עומד מפני כל האתגרים של הציבור החילוני ועוד אתגרים תורניים שהוא נתקל בהם, דהיינו: גם חקלאות, גם כיבוש הארץ, גם התנחלות, גם עיסוק במדע וברפואה. כך למשל יש כיום מאות רופאים דתיים. הדרך של הציבור הדתי־לאומי היא הרבה יותר מורכבת. כדי לחבר בין אנשים בעלי אידיאלים כל כך רבים צריך מערכת מיוחדת שתחבר בין כולם. יש ציבורים יותר ליברליים, וכל זמן שהם שומרים על דרך התורה, גם להם יש מקום. כמו שבכשרות יש כשרות רגילה ויש מהדרין".

לדברי הרב לבנון, הבעיה היא שלא יושבים יחד ושומעים אחד את השני. "לכן הושבנו יחד רבנים מכל קצות הקשת. בשלב הראשון הוזמנו רבנים בלבד ולא רופאים ואנשי מדע, אך בהמשך יש מקום לחבר גם אנשי מדע שבוודאי מקושרים לערכים של הציבור, ויותר מכך לרבנים. הקשר היום בין רבנים לרופאים הוא חזק מאוד, כמו במכון פוע"ה. המטרה כעת היא שמגוון הרבנים הרחב יכירו אחד את השני וישתפו פעולה בכל מקום שאפשר. מראש אנחנו מביאים בחשבון שלא בכל תחום אפשר לשתף פעולה, עקב חילוקי דעות, אבל זה חלק מהעניין". כהמחשה לדבריו מציין הרב לבנון כי אחת המטרות בכינוס הייתה לתת מקום של כבוד לנציגי הרבנות הראשית ולכן הרב איגרא, ותיק הדיינים בבבית הדין הגדול, והרב יעקב שפירא, חבר מועצת הרבנות הראשית וראש ישיבת מרכז הרב, נשאו דברים בכינוס.

אם אחת המטרות היא לתת כבוד לרבנות הראשית, האם העובדה שיש כאלו התומכים ברפורמת שר הדתות פירושה שיש רבנים שלא יכולים להיות חלק מהאיחוד?

"זה דיון שכנראה נידרש לו. כנראה שהשאלה מה מקומם של רבנים שפועלים נגד הרבנות הראשית תעלה על שולחן הדיונים. יכולות להיות דעות שונות בנושא. נכון להיום גם הרבנים האלה היו שותפים איתנו בכנס. יכול להיות שבהמשך נצטרך להיות קצת יותר מגזריים ופחות רחבים. זאת בהחלט שאלה. כנראה תהיה על כך ישיבה של הרבנים המבוגרים שמופקדים על הנחיית הדרך, ואני מקווה שכולם יאמצו את המסקנות שלהם".

מה יהפוך את יוזמת האיחוד הנוכחית לבת־קיימא?

"אנחנו רואים את הכול בסייעתא דשמיא, כחלק מתהליך הגאולה. הרב אריאל ציין כי ימי ספירת העומר הם ימי אבלות על פטירת תלמידי רבי עקיבא שמתו בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה. היוזמה הזאת באה לתקן את זה ולנהוג כבוד איש ברעהו. מכאן ואילך, חלק גדול תלוי בנו, אבל גם בקב"ה. לפעמים הוא מצליח את דרכנו ולפעמים לא. נכון לעכשיו, אנחנו מקווים שהקב"ה יסייע בעדנו ונוכל לפעול לאיחוד מלא בין הרבנים ולשיתופי פעולה בתחומים רבים במידת האפשר".

***