בבוקר ה-24 בפברואר האחרון, כאשר החלו להגיע הדיווחים על פלישת הכוחות הרוסיים לאוקראינה, הסוכנות היהודית החלה מייד בהיערכות מיוחדת לחילוץ יהודי אוקראינה למקום מבטחים בהקדם האפשרי. בתוך שעות ספורות הקימה הסוכנות היהודית יחד עם הקרן לידידות מוקד חירום מיוחד ליהודים באוקראינה וקרוביהם הנמצאים בישראל לשאלות ובירורים – למעלה מ-88 אלף שיחות התקבלו במוקד עד היום. במקביל, אלפי יהודים הגיעו למרכזי העלייה שנפתחו בן-לילה ב-18 אתרים לאורך גבול אוקראינה ובמדינות הסמוכות – פולין, רומניה, הונגריה ומולדובה. במרכזי העלייה פוגשים העולים את שליחי ומתנדבי הסוכנות היהודית המסייעים להם בתהליך העלייה המזורז שהושק זמן קצר לאחר פרוץ הלחימה. בנוסף, דואגים הנציגים למתן סיוע ומענה למי שחרב עליהם עולמם בן-לילה והם נאלצו לעזוב את ביתם במהירות, כאשר כמעט כל רכושם נשאר מאחור.
הימים של העולים במלונות העלייה עד לעלייתם ארצה, מלאים בפעילויות הפוגה המבקשות להקל מעט על המתח הנפשי והדאגה למי שנשארו מאחור. מאז שהחלה המלחמה קיימו השליחים והמתנדבים עשרות ארוחות שבת, שימחו את הילדים והוריהם במשחקים, הפעלות וכמובן תחפושות לכבוד פורים, ניהלו סדרי פסח למאות עולים וכמובן חגגו את עצמאותה של מדינת ישראל – אשר בשמה הם נשלחו למשימתם. שליחי הסוכנות היהודית עובדים מסביב לשעון על מנת לענות על כך צורך אפשרי של כל אחד ואחת מהעולים. הם נמצאים בקשר עם העולים בדרכם מביתם לגבולות, פוגשים אותם במעברים ולפעמים אף מסיעים אותם בעצמם למרכזי העלייה. הגיוון האנושי מצריך לעיתים התמודדיות לא פשוטות כגון מפגשים עם מי שאיבדו במלחמה, רק לפני ימים ספורים, את קרוביהם. טיפול בבעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות. טיפול בקשישים שזו להם הפעם הראשונה לעזוב את אוקראינה ובתינוקות בני יומם.
מאז הקמת הסוכנות היהודית לפני למעלה מ-90 שנה, היא חרטה על דגלה את הדאגה לביטחונם של כל יהודי ויהודיה באשר הם, בארץ ובעולם. אלו סיפוריהם של הגיבורים מאחורי הלחימה באוקראינה, העובדים לילות כימים בשליחות עם ישראל ומדינת ישראל ומתמודדים בעצמם עם המרחק ממי שהשאירו כאן בארץ ועם העומס הפיזי והנפשי הכרוך בעבודה המורכבת בה הם עוסקים.
***
יד ביד למען יהודי אוקראינה
שתי נשים מעוררות השראה, פועלות יחד בגבול הונגריה-אוקראינה, מצילות חיים ומשנות את עתידן של מאות משפחות יהודיות בדרכן לעלייה לישראל.
סבינה מטטוב שעלתה ארצה מקווקז בילדותה, היא שליחת הסוכנות היהודית-עמיתי ישראל בבודפשט מאוגוסט 2021. אניטה צ'רי, המתגוררת בבודפשט עובדת בנציגות הסוכנות היהודית בעיר כאחראית על תחום העלייה.
מתחילת הלחימה באוקראינה, ליוו סבינה ואניטה יהודים רבים עד לעלייתם ארצה. "לשמוע מאנשים שעד עכשיו לא הכירו כלל ישראלים, מדברים על החוויה והמעטפת שהסוכנות היהודית נותנת להם, זה כמו לשמוע אדם שמדבר על מהי ישראליות בעיניו. בתור ילדה שעלתה לישראל עם המשפחה שלה, להיות בצד הזה שעוזר לאחרים לעשות עלייה זו סגירת מעגל בשבילי... ההכרה וההערכה מצד הפליטים שווה את הכל." סיפרה סבינה.
הן נמצאות שם מהרגע בו חוצים הנמלטים את הגבול להונגריה, פוגשות משפחות, נשים, מבוגרים וילדים, ואת חלקם מלוות עוד מאוקראינה המופגזת עד הגעתם לבודפשט. אחת מהמשפחות נחקקה במיוחד בזכרונה של אניטה: "בסוף פברואר, קיבלתי פניה מהארץ, מקולגות דוברי רוסית, לגבי משפחה צעירה עם ילדים קטנים, שאמורה להגיע לגבול הונגריה. הם הגיעו לגבול באופן עצמאי ברכב, וביקשו ממני לעזור להם לעבור להונגריה, בתקופה שהיו תורים מאוד ארוכים בגבולות. על הבעל והאישה היה להיפרד לפני הגבול כי לא אישרו לגברים לצאת. הם תכננו להשאיר את הרכב אצל הבעל באוקראינה וביקשו מאיתנו לאסוף אותם מהגבול.
הייתי איתם בטלפון לאורך כל הלילה לבדוק ולהבין מתי צריך לצאת מבודפשט על מנת לפגוש אותם ולתמוך בהם נפשית. בגלל העמידה ארוכה בתור, הילדים הקטנים לא הרגישו טוב , והמשפחה התייאשה, החליטה לצאת מהתור ולהישאר בצד האוקראיני . הרגשתי מתוסכלת שלא יכולתי לעזור להם. אך לאחר מספר ימים של התאוששות, הם חזרו לגבול ואני עזרתי להם להגיע למלון בבודפשט. הרגע המרגש ביותר אחרי כל המסע הזה היה לפגוש אותם אצלנו במשרדי הסוכנות היהודית ולהיות נוכחת במעמד קבלת הוויזה שלהם לישראל. התחבקנו ובכינו מרב התרגשות."
העבודה יחד בליווי העולים, התמיכה במשפחות שחוו טראומה והעזרה לכמות בלתי נלאית של יהודים יצרה בין סבינה ואניטה חברות נפש אמתית שהן ייקחו איתן לכל החיים. זוהי המתנה שלהן אותה קיבלו מתוך הנתינה לכל כך הרבה אנשים שהן היו עבורם גיבורות חיים.
***
בחזרה לעיר ילדותו
שליח הסוכנות היהודית שחזר לעיר ילדותו וסגר מעגל
אחד מאנשי הסוכנות היהודית שנשלחו לתגבר את הכוחות בשטח הוא מקס לוריא, מנהל עליות חרום מאוקראינה בסוכנות היהודית. ב-2014 הגיע כשליח הסוכנות היהודית עם אשתו וילדיו הקטנים לדנייפרו, שם נולד וגדל, עיר במזרח אוקראינה המונה כמיליון איש, מתוכם כמה עשרות אלפי יהודים. הם הגיעו לעיר שבועיים בלבד לפני שפרצו עימותים חמושים בדונייצק, הממוקמת 250 קילומטרים משם. חייהם של אלפי יהודים שחיו בדונייצק היו בסכנה ממשית, ומקס כשליח הסוכנות היהודית הוביל את המבצע להצלתם. בעקבות פעילותו, אלפי יהודים יצאו מדונייצק ועלו לישראל.
לאחר שסיים את כהונתו בדנייפרו, שירת מקס כשליח הסוכנות היהודית בחרקוב. לוריא עצמו לא היה מודע בילדותו למוצא היהודי שלו. שם המשפחה היה אמנם קצת מוזר, אבל הוא תמיד הניח שהמקור צרפתי. בגיל 16 הוא התוודע ליהדותו והצטרף לתוכנית "נעל"ה" (נוער עולה לפני ההורים) דרך חשיפה לתכניות של הסוכנות היהודית.
"זו סגירת מעגל עבורי", אמר. "אני נולדתי באוקראינה וכעת אני חוזר לשם כשליח הסוכנות היהודית כדי לעזור לקהילה היהודית ולסייע לאלה שמבקשים לעלות משם בעקבות המלחמה".
מאז תחילת הלחימה מקס ניהל את מערך עליות החירום של יהודי אוקראינה והעברתם לגבולות רומניה, פולין והונגריה. עד כה, צוותי הסוכנות היהודית, השליחים והמתנדבים בניהולו של מקס הצליחו לחלץ מעל ל12 אלף נשים, ילדים ומבוגרים ולהעבירם את הגבול מאוקראינה.
מקס מספר כי רק בשבוע האחרון, הצליחו ליצור קשר עם קרובת משפחה של עובדת סוכנות, שהיתה מנותקת קשר במשך מספר שבועות. בימים הקרובים היא תעלה לטיסה ארצה.
***
הלב של הילדים
הצעירה שהפיחה חיים במלון הפליטים ברומניה
ויטלינה לטישב היתה שליחת הסוכנות היהודית בבוקרשט. מתחילת הלחימה, פעלה ויטלינה כדי לקבל את העולים מאוקראינה במלונות שמפעילה הסוכנות היהודית במעברי הגבול עם רומניה. היא דאגה עבורם לקבלת אישורים לעלייה לישראל, נתנה מענה לכל צרכיהם ואף טיפלה בילדים ובפעוטות בשעת הצורך.
"הם קיבלו מאתנו יחס חם" סיפרה ויטלינה, "הם היו בדרכים במשך 40 שעות, או יותר, ובמלון אנחנו היינו איתם. הם קיבלו את כל העזרה. גם בתמיכת הקהילות היהודיות ברומניה. הבאנו לכאן משחקים עבור הילדים והיה לנו חשוב לדאוג גם לפן החברתי, ניסינו לשמור חיי שגרה ככל האפשר..."
ויטלינה סיפרה כי בכל פעם שהעולים שליוותה סיימו את התהליך והגיעו ארצה, היא הרגישה כמו גיבורה. עד כה, היא סייעה בחילוץ והעלאה של אלפי פליטים, ביניהם מאות ילדים לישראל. רבים מהם שולחים לה הודעות ומסרים מוקירי תודה. בזמן שהותה ברומניה, ויטלינה הפכה את הרחבה בלובי בית המלון ממרכז חירום קשה ומתוח למרכז צבעוני ושמח. היא דאגה לתת מקום חם לילדי הפליטים ומפלט אליו יוכלו לשכוח לרגע מצרות המלחמה ולהתמלא אולי לכמה רגעים בתקווה לימים שיבואו.
ויטלינה והצוות הפועל ברומניה ובמעברי הגבול עובדים יום ולילה מתחילת הלחימה ועד היום. בעזרתם, אלפי עולים נמצאים היום בישראל בבתי מלון של משרד הקליטה ובמרכזי קליטה של הסוכנות היהודית.
***
***