תא"ל במיל. עודד טירה, מפקד מבצע הפינוי בימית ולשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, חוזר בשיחה מיוחדת באולפן ערוץ 7 לרגעים הלא פשוטים שעברו אליו לפני 40 שנים.

"היו רגשות עזים ביותר מפני שזה היה משהו ראשוני. אנחנו אולי העם הראשון בעולם שפינה את אנשיו ממקום מסויים. בדרך כלל עמים מפנים עמים אחרים - ואנחנו פינינו את עצמנו. זו היתה טראומה", מסביר טירה.

הוא מזכיר כי "הרבה אנשים בימית היו בכלל אנשי שמאל - ובמקום לשמוע את האמירה המחנכת והערכית שצריך להתיישב בארץ ישראל, להרחיב את הגבולות ולבסס אותם מבחינה ביטחונית - פתאום יש הסכם שלום שאתה אינך יודע מה תהיה עוצמתו וחוזקו. יש מצד אחד אמוציות של שמאל שהיה מאוד חזק בתקשורת ותמך בפינוי כשאני כמפקד פינוי קיבלתי גיבוי מוחלט מהתקשורת. אתה נמצא בדילמה שלא רק שאתה עושה אחורה פנה, אלא מפנה בכוח אנשים שהם משפחה וחברים קרובים. אני אישית לקחתי את זה קשה מאוד".

טירה מספר שניסה להתנתק רגשית מההיתקלות הזו. "מנגנון ההגנה שלי אמר - יש לי פקודה - ואני חייב לקיים את הדמוקרטיה ולבצע את הוראת הדרג המדיני ולכן אני חושב על הסוגיה ממבט טכני ופחות מהזווית האישית שלי. כשחשבנו מה לעשות, אמרנו שאנחנו צריכים לפנות בלי לפגוע באנשים, כי הם בשר מבשרנו. אמרנו שננהג כמנהג המתאגרפים. כשמתאגרף מרגיש שהוא נכנס למצב בעייתי הוא מחבק ואז אי אפשר לתקוף אותו. החלטנו לחבק את המתיישבים ובדרך הזו להוציא אותם מימית".

"שוחחתי עם הרבה ממתנגדי הנסיגה, כמו דניאלה וייס, צחי הנגבי והרב ולדמן ז"ל. זה היה מאבק בין שני צדדים אבל לפחות אצל המנהיגים היה ברור שגם אם אנחנו בשני צדדים, אנחנו אוהבים את זה", הוא מוסיף.

שנים אחר כך, נקרא טירה לסייע בשיח עם אנשי נצרים לקראת פינויים. "בפינוי גוש קטיף התנדבנו ארבעה קצינים לבוא ולנסות להעביר את הפינוי כמה שיותר חלק. רן פקר ואני היינו מופקדים על נצרים, שהיה נחשב לאגוז הכי קשה לפיצוח. הגענו לשם וניסינו לשכנע ולדבר ובסופו של דבר התפתחה בינינו רעות, והצלחנו להשפיע על כך שפינוי נצרים עבר חלק".

עם זאת, בעוד שבגבול מצרים שקט יחסית, פינוי גוש קטיף נתפס בעיניו ככישלון אסטרטגי. "התוצאות היו מיידיות. אחרי חודשים ספורים ראינו את המהפך, שהפתח' הועף מרצועת עזה ואנחנו עומדים מול ישות שהיא חצי מדינתית והם מפרים את ההסכם הבלתי כתוב כל הזמן ולא משלמים מחיר. המחיר שהם משלמים הוא כזה שהם מוכנים לשאת. אנחנו תוקפים אותם צורה חזקה, לשיטתנו, אבל הם מוכנים להילחם, להקריב אנשים ונכסים והם ימשיכו בכך".

לשאלה האם המדינאים הישראלים מיצו את עידן הפינויים הוא אומר, "אני חושב שיותר אנשים התפכחו לגבי פינויים. יש קבוצות קיצוניות שחושבות שאם נהיה נחמדים איתם, הם יהיו נחמדים איתנו. זו הרגשה נאיבית שלא מתאימה לעולם שלנו".