הרב אברהם מלמד
הרב אברהם מלמד צילום: אלבום משפחתי

לאחר הפיגוע הקשה והאכזרי באלעד במוצאי יום עצמאותנו שגדע חייהם של שלשה יהודים צדיקים ותמימים וקדושים הי"ד, אבות למשפחות ברוכות ילדים, ומצוד של כוחות הביטחון והמשטרה שנמשך מעל יומיים, הייתה תקווה כי מרדף זה אחרי המחבלים יסתיים בצדק ובעשיית דין ברשעים, ויתקיים הפסוק בתורה: 'ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו' (במדבר לה, לג).

אך לצערנו, המחבלים האכזריים הללו נתפשו בעודם חיים, ולא הרגו אותם בעת ההתקלות עימהם כפי המתבקש על פי המוסר והצדק.

איך נוכל להביט למשפחות הנרצחים בעיניים, שאפילו את המעט של הנחמה בחיסול המחבלים וגדיעת הרוע, המדינה לא נתנה להם. איזו נחמה תהיה לעם ישראל אחרי פיגוע קשה במוצאי יום העצמאות, אם המחבלים חיות הטרף האלו עדיין חיים בינינו.

ואיזו הרתעה תהיה למחבל הפוטנציאלי הבא, שידע שאפשר לעשות פיגוע אכזרי בישראל לרצוח יהודים, לברוח ולמצוא מחסה כמה מאות מטרים ממקום הפיגוע, ולהרים ידיים ולצאת חי אחרי אירוע כזה. מה ירתיע את המחבלים הבאים?

האומה הערבית יודעת להעריך כח עוצמה וכבוד, אך בסיום אירוע זה בו נתפשו המחבלים ונותרו בחיים, איזו השפלה ואיזה ביזיון. הערבים בזים לנו, שאיננו יודעים לעשות דין וצדק עם המחבלים הרשעים.

הפוליטיקאים מתהדרים שהצלחנו 'לתפוס' את המחבלים, לשים ידינו עליהם. ועכשיו מה יהיה? הם ישבו בכלא עם תנאים טובים על חשבון מדינת ישראל, ובעסקת השבויים הבאה יצאו לחופשי. הלזה יקרא צדק? האם זה מוסרי? האם זה נקרא 'נבוא חשבון עם המחבלים'. איזה חשבון? ששמים אותנו ללעג וקלס.

ההוראה המוסרית הברורה לכל כוחות הביטחון הייתה צריכה להיות שאסור שהמחבלים יצאו בחיים מאירוע זה. התברר שידעו בוודאות שהמחבלים מתחבאים בשיחים, מדוע לא הרגו אותם?

צריכים אנו לחזור למוסר היהודי המקורי של 'הבא להרגך השכם להורגו', שזה לא רק בעת הפעולה, אלא מי שכבר קם להורגנו ופגע בנו ורצח יהודים, דמו בראשו. מאחר ואין בישראל חוק עונש מוות למחבלים, הדרך היחידה לעשיית צדק, היא בחיסול המחבלים בעת ההתקלות בהם.

כמה חבל שמרדף זה שהושקעו בו כל כך הרבה כוחות ומאמצים וברוך ה' הצליחו למצוא את מקום מחבואם של המחבלים, הסתיים כך לאכזבת העם, ובחוסר צדק משווע.

כבר אמרו חכמים: 'כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים' והטעם משום שהוא מהפך המידות שכאשר מרחמים במקום שלא צריך, אז גם מידת האכזריות מופיעה במקום שלא צריך, ועוד אפשר לומר שעצם הרחמנות על הרשעים והאכזריים היא כבר אכזריות שגורמת לתוצאות לא טובות בעולם.

ובמדרש תנחומא לפרשת שופטים: 'כי תצא למלחמה על אויביך', מהו על אויביך? אמר הקב"ה צאו עליהם כאויבים, כשם שהם אינם מרחמים עליכם, כך אתם לא תרחמו עליהם", וברש"י פירש על פי המדרש: 'יהיו בעיניך כאויבים, אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך'. וברא"ם פירש: "לאחר שכבשת אותו ובאו בידך, אל תרחם עליהם מלהורגם".

נזכה להרמת קרן ישראל וכבודם של ישראל, ולניצחון אמיתי על אויבי ישראל לקיים: 'הבא להרגך השכם להורגו', ולהתייחס לאויבינו כפי המגיע להם, וכאשר נלחם על הצדק גם מן השמים יעזרונו לנצח את אויבי ישראל, להרוג את הקמים עלינו, ולרשת ולנחול את ארצנו, ולהחזיר הביטחון והשלום לאזרחי ישראל. רק מתוך העוז והעוצמה שלנו יגיע בע"ה השלום המיוחל לעם ישראל וממילא לעולם כולו במהרה בימינו.