יגאל ברנד
יגאל ברנדצילום: רויטל טודרס

בחודשיים האחרונים אנו עדים למציאות ביטחונית קשה בה יהודים נרצחים ברחובות ישראל רק בגלל שהם יהודים. את אותן תמונות קשות מנשוא שמזכירות לנו את ימי אוסלו הקשים כבר הספקנו לשכוח אך הם חזרו לצערנו הרב לכל פינה.

באר שבע, חדרה, בני ברק, אלעד ועוד עשרות מקרים שלא דווחו הציבו לנו שוב תמרור אזהרה עצום ולפיו לדאבון לב, במדינת ישראל, יהודיים בשנת 2022 ממשיכים להירצח ברחובות. על אף השנים שעברו , מאמרו האלמותי של זאב ז׳בוטינסקי "קיר הברזל, אנחנו והערבים" אשר נכתב בשנת 1923 מקבל משנה תוקף.

במאמר זה פורס ז'בוטינסקי את משנתו בקשר לקינון מדינה יהודית בארץ ישראל וההתייחסות בה למיעוטים בכלל והמיעוט הערבי בפרט. ז'בוטינסקי טען אז שתקוות היהודים להסכמת הערבים למדינה יהודית בארץ ישראל, היא תקוות שווא. למי שתהה ותוהה, הערבים לא יסכימו לכך לעולם ובשל כך, כמו ז'בוטינסקי בימים ההם עלינו לפעול להעמדת ׳קיר ברזל׳ צבאי, מדיני ובעיקר תודעתי כלפי ערביי הארץ גם בזמן הזה.

בעשורים האחרונים, וליתר דיוק מימי אוסלו, אנחנו, היהודים, התחלנו לחשוב במושגים ובכיוונים אחרים. האמנו כי אם ניתן לערבים חלק מהארץ ועצמאות, נקבל שקט ושלום. הרצון לאותו שקט מדומה גרם לעשרות נרצחים בחודשים אלה. כפרפזה לדברי ראש ממשלת בריטניה צ'ציל על הסכם מינכן בימי מלחמת העולם השנייה, מי שביקש לבחור בין חרפה למלחמה, קיבל את שתיהן בתוך רחובות ישראל.

הדור הנוכחי שגדל ומוסת בג'נין, שכם או עזה (וערביי ישראל המושפעים ישירות מערביי יו"ש) לא חווה את נחת זרועו של צה"ל כבר שנים רבות והוא מעז יותר, רצחני יותר ולא חושש לכאורה מנחת זרוענו. אותם רוצחים שפלים מזהים חולשה ועודף משפטיזציה ומנצלים זאת לטרור רצחני בחוצות ישראל.

תפיסתו של ז'בוטיסנקי ולפיה במסגרת הביטחון יש להמשיך ולפעול כדי לייצר הרתעה ותודעה כדי למנוע אותו מובנת אם כן ביתר שאת . חלק מאותו יצירת מעגל הרתעה הוא דרך הפסקת הרפיסות שמתגברת בחלקים מסוימים אצלנו. דוגמא מצערת שכזו היה ניתן לראות ביום העצמאות בעכו, עיר מרכזית בישראל, אשר בה חגגו את החג בשכונות צדדיות וכמעט בהיחבא וזאת על מנת לא "להרגיז" את הערבים. בנות אולפנה שמגורשות משכונה בלוד ע"מ לא "לעורר התלהמות ערבית" בעיר, סרטונים על הטרדות ברכבת הקלה, הטרדות ברחובות הדרום ועוד ועוד. גלות נוסח 2022.

בשנים האחרונות הערבים בתוככי ישראל ניצלו לרעה את החופש היחסי שניתן להם. אסור לנו להשלים עם תופעות אלו. כל תופעה ואירוע הכי קטן של אלימות, הטרדה וביזוי סמלי מדינה חייבים להיתקל בקיר ברזל מיידי ע"י רשויות האכיפה ולא סוג של "דלת מסתובבת" באדיבות מערכת המשפט הישראלית.

ברגע שהציבור הערבי בארץ ישראל כולה, יבין שאנחנו פה כדי להישאר, לשלוט ולהיות עצמאיים בארצנו, ללא רפיסות וללא פשרות, הגאווה והמניעים הלאומיים שלהם (שלכתחילה כלל לא היו קיימים...) התעמעמו ונוכל לחזור והלתעסק באיכות חיים לפרט.

כפי שז'בוטינסקי קרא לשיויון זכויות ומתן אפשרויות אזרחיות לאותם ערבים המחפשים לחיות בשקט ובאיכות חיים, גם אנחנו נפעל לכך אך רק כאשר כל אחד יידע את מקומו. קיר הברזל של ז'בוטינסקי , במיוחד בימים קשים אלה, הוא הפתרון הטוב ביותר להשבת השקט, ההרתעה והביטחון לטובתם של כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד.

יגאל ברנד , מנכ"ל ההנהגה העולמית של בית"ר ורב סרן במיל'