לא תצטרכו להתאמץ יותר מדי כדי להיזכר בתקופה ההיא בה כל סרט של מארוול שיצא היה אירוע תקשורתי, זה היה ממש לא מזמן, ב2019.
לעומת זאת, אם תנסו להיזכר כמה ואיפה שמעתם על "ד"ר סטריינג בממדי הטירוף", כאן כנראה כבר תצטרכו להפעיל את גלגלי המוח על 200 קמ"ש.
הסרט ה28 ביקום הקולנועי של מארוול יצא בסופ"ש האחרון, וסביר להניח שרובכם, אלא אם כן אתם מעריצי מארוול נלהבים, לא ממש שמעתם עליו. למעשה, רוב הסיכויים שגם על הגיבור שלו, דוקטור סטריינג', לא שמעתם עד לפני שש שנים.
סטריינג', שנוצר על ידי סטן לי וסטיב דיטקו, הופיע לראשונה בקומיקס של מארוול ביולי 1962 תחת הכותרת 'סיפורי סטריינג'', אבל יחלפו 53 שנים עד אשר דוקטור סטריינג' הגיע לאקרנים כחלק מהיקום הקולנועי של מארוול בשנת 2016.
בתחילת מסעו של סטיבן סטריינג' בסרט הראשון הרוח העתיקה אמרה לו: "אם הייתי אומרת לך הכול, היית בורח בצרחות", הסרט החדש, שביים סם ריימי ודוחף את גבולות ז'אנר הפנטזיה אל עבר מקום אפל יותר, מוכיח כמה ראיית הנולד של הרוח הייתה מדויקת.
בנדיקט קמברבאץ', שחוזר לגלם את דוקטור סטריינג', יוצא למסע אל מעמקי המולטיוורס שרק הצצנו אליהם ב'ספיידרמן: אין דרך הביתה', ועל הדרך מספק לנו את סרט האימה הראשון של מארוול. וגם, ולא פחות חשוב מבחינת האווזה מטילת ביצי הזהב שנקראת 'היקום הקולנועי של מארוול', הסרט הראשון שמקושר לסדרה באופן ישיר.
הסרט החדש לא רק ממשיך את אירועי ספיידרמן האחרון, אלא, בעיקר, את הסדרה הקצרה 'וונדה-ויז'ן'. וונדה וסטריינג' הם שתי הדמויות העיקריות בסרט, ואם אתם מחפשים פרצופים מוכרים או גיבורי על מפורסמים לא תמצאו אותם כאן. לפחות לא בגירסה שאתם מכירים מהממד שלכם...
הפוטנציאל של ריבוי הממדים הוא אינסופי, אך למעט כמה הופעות אורח קצרצרות שלא הותירו חותם של גיבורי על מסרטים אחרים, נראה שמארוול ממש התאמצו להישאר בתוך בקופסה. כאילו, יכולתם לברוא ממד מיוחד, שונה ומרהיב, וכל מה שהצלחתם לחשוב עליו זה עולם שחוצים בו באדום ו, ספוילר, קפטן אמריקה הוא אישה?
יש משהו קצת לא אחיד ב'ממדי הטירוף'. מצד אחד הוא מכיל כמה סצנות מעולות שלא נפרט מטעמי ספוילר, וגם, את סצנת הקרב הכי חמודה שהייתה בסרט של מארוול. ועדיין, גם באותן הסצנות ובאותו הקרב הרגיש שהיה אפשר עוד לשייף, להביא את הסרט לרמה קצת יותר גבוהה.
דווקא ממלכודת הקיטש הרגילות שסרטים הוליוודיים רבים נופלים בהם הצליח ריימי, שזכור לנו בעיקר הודות לטרילוגיה המקורית של ספיידרמן שביים, להתחמק, אבל לא מערימת הקיטש הלוהטת של לקרוא לאחת הדמויות הראשיות 'אמריקה' כשם פרטי, ואז לתת לד"ר סטריינג' מונולוג בו הוא מסביר לאמריקה שהיא צריכה להתחיל האמין בעצמה ובכוח הפנימי שלה. רמז עדין בסך הכל.
ולמרות הכל, "ד"ר סטריינג' בממדי הטירוף" הוא לא סרט רע, אפילו די חביב למען האמת, ולכן יותר משקול הדממה הדקה בה הוא התקבל מעיד על הסרט, הוא בעיקר מסמל את הדעיכה של הבאזז סביב סרטי מארוול אחרי שסאגת 'הנוקמים' נגמרה.
דעיכה שהתחילה עם הסרטים 'האלמנה השחורה', 'שאנג צ'י' ו'הנצחיים' (אם אתם לא מזהים את השמות, אל דאגה אתם לא לבד), נעצרה לרגע 'בספיידרמן: אין דרך הביתה' שגרף כמעט 2 מיליארד דולר בקופות, אבל ממשיכה עכשיו עם הפרק החדש בעלילותיו של סטריינג' ידידנו.
דעיכה שקברניטי מארוול אמנם מנסים להיאבק בה, אבל אולי היא תופעה טבעית שבסך הכל מסמלת את חזרתם של סרטי גיבורי העל אל הנישה ממנה הם פרצו לפני עשור בדיוק – סרטים שמיועדים לחובבי קומיקס, כי לפחות בינתיים נראה שהקהל הרחב מעדיף להישאר בבית ולצפות בנטפליקס.