זירת השריפה
זירת השריפה צילום: ועד הרבנים

הסבתא של אודל: "היא לא שוכחת אפילו לשניה"

שבועיים חלפו מאז האסון הנורא, בו נספתה אודל כהן ז"ל בשריפה בירושלים. הרגעים הנוראים של היוודע האסון הנורא, עברו, גם ההלוויה העצובה והקשה.

ההורים של אודל אמורים היו לחזור לביתם, אך אין להם לאן לחזור. הם ישבו שבעה בבית קרובי משפחה, בביתם הקטן אין מקום למניין אנשים לתפילה. בדירת החדר בה גרו אבא אמא אודל ושני אחיה אי אפשר לקבל אנשים.

ובבית הסבתא? לסבתא לא נותר בית… הוא הפך לאפר בשריפה הנוראית.

הם ישבו בבית קרובי משפחה שפתחו את הדלת ואת הלב, ושם ביכו את האבדה המרה, הם קיבלו את המנחמים, אבל לא הצליחו להתנחם.

"היא הייתה ילדה שהכניסה כל כך הרבה אור לחייהם, היא הייתה בת בכורה חייכנית ושמחה, זה פשוט בלתי נתפס לחשוב על כך שהיא לא איתנו", מספרת הסבתא.

ההורים לא מצליחים להתנחם מהאסון הנורא, הם רוצים לחזור לחיים, אבל הזיכרונות שצפים לא מאפשרים לאשד הדמעות להפסיק.

לתרומה למשפחתה של אודל כהן לחצו כאן >>>

"קשה לדבר איתם, הבת שלי לא מצליחה לחשוב על כלום. היא כל הזמן משחזרת את רגעי האסון, את המראות הקשים של האש שכילתה את הבת שלה. היא לא שוכחת אפילו לשניה".

זה היה בשעות אחר הצהריים, הנכדים שיחקו בעליית הגג בבית הסבתא כאשר פרצה השריפה הנוראית, בעליית הגג היה לאש חומרים רבים להבעיר והיא התפשטה במהירות.

רוב הילדים הצליחו לברוח, אך אודל נלכדה בתוך הלהבות. בכיה נעשה חנוק מרגע לרגע והסבתא שניסתה להגיע אליה הבינה שהיא לא שם כדי להציל.

הם ניסו לחפש, בינתיים כוחות ההצלה נאבקו בלהבות הגדולות, הבניינים הצפופים באזור המגורים שלהם בשכונת ה"בוכרים" היוו עוד אתגר עבור כוחות הכיבוי, בסוף הם הצליחו להשתלט והשריפה כובתה.

החיפושים אחרי הילדה עברו למקום בו הייתה השריפה, הם הבינו שככל הנראה היא לא בחיים, אבל לפחות דמות ילדה להיפרד ממנה הם רצו, אבל גם שם הם נותרו בידיים ריקות. גופתה נשרפה ונותר רק אפר לקבור תחת ערימות העפר.

בערבו של אותו יום נערכה הלוויה קורעת הלב. ועכשיו הם לבד עם הצער העמוק והעוני שרק מגביר את הרגשות הקשים.

לסיוע למשפחת כהן לחצו כאן >>>