"מה כל כך קשה לכוון שעון שבת כמו שצריך?". אילוסטרציה
"מה כל כך קשה לכוון שעון שבת כמו שצריך?". אילוסטרציה צילום: ערוץ 7

שומעים רגע? כן, אני מדבר אליכם. כן כן, אתם שרק לפני כמה שבועות התחננתם שמישהו ייקח מפה את החורף, שהתלוננתם שקר וזה לא נגמר, שיורד גשם מסביב ומתי כבר יגיע אביב. אז הנה, האביב הזה שכל כך רציתם הגיע, עם אלרגיות ואוגדות של ברחשים ומזג אוויר שעדיין לא החליט מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול.

נו, עכשיו אתם מרוצים?

למקרה ששכחתם, אביב הוא לא העונה שבה הכול ירוק ופורח ואופטימי ושמח. זאת אומרת, יש כמה רגעים כאלה לקראת סוף חודש אדר, בין שבע לשמונה בבוקר בערך, שבהם השמש מחייכת, המים שוצפים בנחלים, ההרים מטיפים עסיס וכל הגבעות מתמוגגות מריח העשב הטרי. אבל אז מגיע השרב הראשון, חגי הפסח נגמרים ואחריהם באים ימי החול, שנקראים ככה בגלל הכמות הבלתי נתפסת של חול שמגיע אלינו מסיני ומהגן של הילד. ותוך דקה הירוק הופך צהוב, האוויר מתייבש ויחד איתו הנחלים והעור, ומתחילה הבעיה הגדולה של האביב: איך לכוון את המזגן?

אני כמובן לא מדבר על ימות השבוע, שבהם אתה יכול להגביר ולהחליש את המזגן כאוות נפשך, זאת אומרת כאוות נפשה של אשתך שתמיד קר לה. אני מדבר על ההתלבטות הרת הגורל של גברים יהודים למיניהם מדי יום שישי בשישו – מה עומד להיות מזג האוויר בשבת?

בקיץ אין בעיה כזו, כי השאלה היחידה בקיץ היא האם יהיה חם או חם מאוד מאוד. אבל האביב הוא עונת מעבר, הנקראת ככה בגלל שהיא יכולה להעביר את האדם על דעתו. האביב אוהב לעצבן (אביב גפן בנה ככה קריירה), לכן בעונה הזו יכול להיות יום שרב לוהט, ולפתע הטמפרטורות יצנחו ותנשב רוח קרירה שכמה שעות אחר כך תתחלף ברוח מזרחית חמה מעורבת בגשם יבש. עכשיו לך תנסה לחזות מתי בדיוק יהיה חם, מתי יהיה קר ומתי לא יהיה מזג אוויר, ולכוון בהתאם שעון שבת שיכבה את המזגן רגע לפני שאשתך מתיישבת בסלון עם פוך עבה וכוס תה מהביל כדי לרמוז שאתה, ובכן, אהבל.

שעון שבת בני עקיבא

איך עושים את זה?

יש שתי אפשרויות – האפשרות הקלאסית והאפשרות ההייטקיסטית.

האפשרות הקלאסית מבוססת על שעון שבת אנלוגי, זה שמזיזים בו זיזים וכל זיז יכול להפעיל את המזגן או לכבות אותו למשך רבע שעה. בכל יום שישי ניתן לראות בכל רחבי העולם גברים יהודים עומדים ליד המזגן עם השעון האנלוגי ומנסים להיזכר האם כשמזיזים את הזיזים פנימה השעון נדלק, או להפך - מכבה את שמחת השבת.

הבעיה הגדולה של השעונים האלה היא שהם מיוצרים בשיטת שעוני בני עקיבא. כלומר, אתה יכול לכוון את השעון לשעה עשר כדי שיסדר לך בית קריר ונעים לפני שאתה חוזר מבית הכנסת, אבל הוא ידליק את המזגן דווקא באחת־עשרה ורבע, כי ככה עובד שעון בני עקיבא. באלפי בתים מתרחשים מדי שבת מחזות קורעי לב כאשר הבנים חוזרים מהתפילה, מגלים שהמזגן לא נדלק וזועקים זעקה גדולה ומרה, בעוד הבנות ממלמלות לעומתם בדבקות את תפילת "א־לי א־לי, שלא יידלק לעולם".

"אבא שוב פישל עם השעון שבת", מבשרים הילדים זה לזה בעצב.

"זה לא אני", מצטדק האב, "זה הסינים שלא מסוגלים לייצר שעון שבת נורמלי". הבעיה היא שאם השעון מדליק את המזגן באיחור של שעה הוא גם יכבה אותו באיחור זהה, ופירושו של דבר אישה מיוסרת עם פוך וחבילת טישו והשאלה הקבועה: "מה כל כך קשה לכוון שעון שבת כמו שצריך?"

"בבקשה", אומר הגבר, "בשבוע הבא את תכווני את השעון, נראה אותך". אבל היא לא תכוון את השעון, כי מבחינתה שהמזגן לא יידלק אף פעם. גם מבחינתו אפשר בלי שעון ושהמזגן לא יכבה לעולם, מה שיביא עליו בהכרח חשבון שמן מחברת החשמל וגט מאשתו. אז צריך לכוון שעון, אין ברירה. השאלה היא, שוב, איך.

פינגווינים עם טישו

למזלנו, ישנה כיום האפשרות ההייטקיסטית, המאפשרת להפעיל את המזגן באפליקציה מדויקת להפליא. כל מה שצריך לעשות זה לברר ביום שישי מה תחזית מזג האוויר, ואז להגיד לאפליקציה מתי להפעיל ומתי לכבות, באיזו טמפרטורה ובאיזו עוצמה. אם אתה רוצה שבעשר בבוקר המזגן יקפיא לך את הבית, הוא יידלק בדיוק בעשר בטמפרטורה נמוכה ובעוצמה גבוהה. אם אתה רוצה שחצי שעה אחר כך הטמפרטורה תעלה והעוצמה תרד, זה בדיוק מה שיקרה. הייטק.

העניין הוא שלאפליקציה יש גם חיסרון קטן: היא לא מאפשרת שינויים. אם קבעת איתה שבשבת אחרי הצהריים המזגן יפעל במלוא עוצמתו (כי החזאים דיברו על שרב כבד בסוף השבוע), היא תעשה בדיוק מה שביקשת גם אם פתאום השרב יישבר, הסלון שלך יתמלא בפתיתי שלג ופינגווינים יתיישבו ליד אשתך עם טישו.

אצלנו, למשל, המזגן נדלק בכל ליל שבת בדיוק בשלב של נטילת הידיים, זכר לאותה שבת שרבית לפני שנתיים כשאי אפשר היה לנשום מרוב חום, עד שהמזגן נדלק ודקה אחר כך השרב נשבר. מאז האפליקציה מסרבת לבטל את ההדלקה החגיגית, כלומר זה מה שאני אומר לאשתי בכל שבת כשהמזגן נדלק ואני נזכר ששוב שכחתי לבטל את הטיימר.

וזה היתרון הגדול של האפשרות האנלוגית: היא טיפשה, ולכן גמישה. בשיטת הזיזים אפשר לתכנן שכל חצי שעה המזגן יידלק או יכבה, ולהאריך את המצב לפי הקריזה של מזג האוויר. אם בשבת בבוקר האביב מחליט ששרב, אפשר להאריך את זמן הפעולה של המזגן ושישתרבב לו השרב בחוץ כמה שהוא רוצה. אם שעתיים אחר כך האביב מחליט שלא בא לו יותר – אין בעיה, פשוט לא מאריכים את זמן הפעולה של המזגן, הוא כבה מאליו ושקט נעים משתרר בבית. כלומר, אם לא מביאים בחשבון את המזגן השני, זה שהאפליקציה מדליקה בנטילת הידיים של ליל שבת ומכבה במים האחרונים של סעודת מלווה מלכה.

הבעיה היחידה בשיטת ההארכות היא שצריך כל הזמן לעמוד על המשמר. מי שטרח בערב שבת יתקרר בשבת, ובתנאי שהוא זוכר לרוץ בזמן אל השעון האנלוגי ולהזיז את הזיזים לפני שהם מכבים לו את המזגן לנצח. זה מין משחק חביב עם האביב, האם אני אספיק להאריך את המזגן לפני שהוא מביא את השרב, או שהוא יצליח להביא את הפינגווינים לפני שאשתי חוטפת חום. זאת אומרת קור. באמת תודה רבה לכם שהבאתם עלינו את האביב. לא אשכח לכם את זה לעולם.

לתגובות: dvirbe7@gmail.com

***