ד"ר הלנה רימון
ד"ר הלנה רימון צילום: באדיבות המצולמת

לא כל מה שציטטה באוזניי ד"ר הלנה רימון בשיחתנו הארוכה יכול להיות מודפס על נייר עיתון, בוודאי לא כזה שקוראיו נמנים עם ציבור מאמין שמשתדל לשמור על טוהר מחשבה ולשון. קשה להכריע מה קשה יותר לספוג: את ניבולי הפה והסגנון הוולגרי הגס או את הקריאות האכזריות שכוללות הסתה לרצח. אבל כך או כך - מבחינתם של ד"ר רימון וחבריה מדובר בפצצה מתקתקת שמאיימת על זהותה היהודית של המדינה, והרשויות כולן מתעלמות ממנה באדיקות מוקפדת.

זה ארבע שנים, מאז מערכת הבחירות של 2018, עוקבת ד"ר רימון, יחד עם חברים אחרים שהתאגדו למטרה זו בהובלתה של נטשה רוטנברג, אחר המתרחש במדיה של דוברי הרוסית. החומרים מתועדים בין השאר באתר בשם 'סכנה מביתנו' ומתורגמים לעברית על מנת לסבר את אוזנו של הקהל הישראלי, שהשיח בשפה הרוסית לא נגיש לו כלל. הקבוצה מתעדת את ששת אתרי החדשות ברוסית הפועלים בישראל, ובעיקר את הפעילות הרדיקלית המתרחשת מתחת לכותרות – הטוקבקים. כמעט 6,000 טקסטים כאלה מתועדים בארכיון של רימון וחבריה.

במקביל עוקבת חבורת פעילים נוספת של יוצאי רוסיה אחר קבוצות הפייסבוק של דוברי הרוסית בישראל, ודולה מהן את התכנים ואת השיח של החברים בהן. תוצאות המעקב, מעידה רימון, לא פחות ממחרידות. היא מתארת שיח אנטישמי ואנטי יהודי בוטה, שמפולח לפי קבוצות ברורות: שנאה לדתיים, לחרדים, למזרחים, ולסממנים יהודיים בכלל. גם על נרצחי הפיגוע האכזרי באלעד לא חסו אצבעותיהם המקלידות של הטוקבקיסטים הרוסים, אולם מפאת כבוד המשפחות והנרצחים נחסוך את ההתבטאויות המשפילות שנכתבו עליהם בגין מוצאם העדתי.

"דלק נפלא לתנורים"

בטרם נצלול לניתוחיה של ד"ר רימון, כדאי להתחמש בעור של פיל כדי לצלוח את ההתרשמות הראשונית מהמתרחש בשיח של דוברי הרוסית ברשתות, שכל כולו חממה של משטמה כמיטב המסורת האירופית, שפורחת ועולה בלב ליבה של מדינת היהודים החופשית באין מפריע.

"כל הילדים האלה - דלק נפלא לתנורים בגיהינום", כותבת ילנה פיקול בקבוצת הפייסבוק 'השיח החילוני' בתגובה לסרטון שבו נראים ילדים חרדים. בתגובה לידיעה בערוץ 9 ברוסית לפני כשנה בדבר אכיפת הקורונה במגזר החרדי, כותב הגולש גנדיי: "הייתי רוצה לזרוק רימון על בית הכנסת הזה. את החלאות האלה צריך ללמד במקלות. מתיזי מים שייכים לעבר. היום צריך להביורים, זורקי להבות אש!" ידיעה נוספת באותו ערוץ משנת 2020 על קמפיין גיוס כספים למשפחות חרדיות שנפגעו מהקורונה, זכתה לתגובה הבאה של הגולש ארתור: "מוות לחברי הכת! לירות בהם, ולהאכיל כלבים בפגריהם!" תגובה לידיעה באתר 'וסטי' מבית 'ידיעות אחרונות' על צעירה ממוצא רוסי שהרבנות סירבה לאשר את תהליך הגיור שעברה: "יש לאסור עליהם לחיות". ותגובה על ידיעה אחרת מאת הגולש לב זיו: "האם צריך להכות בדוסים? זאת לא שאלה בכלל, השאלה היחידה כאן – מתי".

הארכיון של ד"ר רימון ונטשה רוטנברג מלא בעוד עשרות רבות של ביטויים כאלה, ובניגוד למזהי תהליכים אחרים – הללו באמת מזכירים ימים אפלים. חלק מהביטויים נולדו במסגרת שיח ההסתה נגד החרדים בימי הקורונה. בין השאר מופיעים שם: "פסולת ביולוגית", "זבל גנטי", "שמאטעס הלכתיים", "פינגווינים", "גועל נפש עם פאות", "עדר בהמות נטולי שכל", "מכוערים שחורים בעלי פאות", "חזירות יהודיות ממליטות", "ביצי כינים בכובעים שחורים", "מפלצות ושָמָאנים", "טפילים", "פרזיטים", "הפדופילים", "האולטרה־דוסים הנאצים".

לא חסרות שם גם הצעות פרקטיות כיצד לטפל ב"יצורים" האלה, גם בהקשר לקורונה: "לעשות בהם לינץ'", "להכניס למחנות ריכוז ולחנך אותם מחדש על ידי עבודות פרך", "לחנוק אותם בפאות המסריחות שלהם", "לכפות עליהם סירוס", "להשמיד בחרב ובצלב", "להדליק בשבילם שוב את כבשני האש של אושוויץ", "חייבים לבודד את הפרזיטים הארורים האלה עם פאות, פדופילים ומגלי עריות שכמותם, רק עושים בעיות", "לסגור ולא לתת למד"א להיכנס, שיתפגרו שם", "לגדר כמו מצורעים ופשוט לא לתת להם לצאת לשכונות אחרות, ושילדו בבית ללא עזרה רפואית", "לירות כדורי גומי בכל מפירי הבידוד בינתיים, ואם יצאו משליטה לפתוח באש חיה", "לשפוך עליהם אקונומיקה".

אבל לא רק אנטישמיות כלפי חרדים משגשגת שם, אלא גם גזענות מהזן הלבן והמתנשא נגד יוצאי עדות המזרח בישראל. כך למשל ח"כ שלמה קרעי, זה שביקש לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, שבחסותו מגיעים גויים רבים מרוסיה ומאוקראינה, זוכה למטר ארסי וגזעני שניתך מפי הגולשים הרוסים על ראש כל אֶחיו לַמוצָא: "הם זבל! הם לא בני אדם! להוכיח שהלכלוך הזה הוא לכלוך? אפילו לכתוב עליהם מגעיל", נכתב בדף הפייסבוק של מצביעי ישראל ביתנו. וגם: "הקרעי הזה מאוד דומה לערבי, מאיפה הוא בא?" הגולש איליה קגנוביץ' מערער על יהדותם של יוצאי צפון אפריקה: "הגיע הזמן לבחון אותו בעצמו לגבי יהדותו. אני מבטיח לכם שבדיקת DNA שלו תראה דם ערבי טהור. כמעט לכל העולים מהארצות האלה יש דם ערבי. הם בשום פנים ואופן לא רוצים לבדוק את עצמם, כי על ראש הגנב בוער הכובע".

הארכיון של ד"ר רימון כולל אין־ספור התבטאויות ברוח דומה נגד מי שאינם ילידי ארצות המערב: "בראבו ליברמן! סוף סוף קם מנהיג אשכנזי ישראלי שיודע לתת בעיטה עסיסית בישבן לחוצפנית האפריקנית השחצנית ולשלוח אותה חזרה אל הדקל שלה! יש לנו הערכה עצמית וכבוד עצמי! איננו מתרפסים לפני מהגרים מאפריקה ולא מתכוונים לסבול את גסות הרוח שלהם בשקט!" וגם מחוץ לעולם הפוליטי: "מישהו הרי חייב לבוא ולרסן את כל הערסיאדה האפריקנית, שלא יהפכו את ישראל למרוקו. בצה"ל אנחנו יודעים לעשות את זה זריז: לוכדים קוף – ומעיפים אותו למחבוש. זוכרים את המשפט שעשו לאזריה הערס? בקלות ובלי להתאמץ שלחו אותו הקצינים לקלבוש".

רימון מצביעה על דף מפלגת ישראל ביתנו בפייסבוק כבעל תכנים מתסיסים במיוחד נגד יהדות, חרדים ועוד, במיוחד עם התחממות מערכת הבחירות החל מ־2018. הסרטון של ח"כ אלכס קושניר שהאשים את בדיקות הטהרה ביצירת עומסים בקופות החולים הוא רק דוגמה אחת. התעמולה התאפיינה בהשתלחות בחרדים ובנציגיהם, שהוצגו כפרזיטים שחיים על חשבון המצביעים דוברי הרוסית, ובהבטחה למגר את שלטונם.

התכנים אינם רק נגד יהודים דתיים, אלא גם נגד היהדות עצמה ובזכות החילוניות. חברי הכנסת עצמם, מטבע הדברים, נזהרים משפה גזענית בוטה, אך בדפי הפייסבוק שלהם הם מאפשרים לתומכי המפלגה להתבטא בתגובות במילים שרחוקות מאוד מכל תקינות פוליטית. כך למשל בדף של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי הופיעו במשך חמישה ימים הטוקבק הזה: "הגיע הזמן להצטייד בקלשונים ולצאת לרחובות, בישראל רק כוח מנצח. הבעיה של דוברי הרוסית היא אי־רצון להתאחד נגד החשֵכה של הדוסים. נקבל איראן. דתיים קנאים אין להם גבולות. אם לא נחטיף להם יעשו לנו אינקוויזיציה". תגובה נוספת בדף המפלגה: "אנחנו נגעלים מהברברים הגנבים הפדופילים האורתודוקסים האלה. החופשה שלהם תסתיים אחרי הבחירות הבאות".

טוקבקים ככלי תעמולה

ד"ר הלנה רימון עלתה לישראל ב־1987, כשרק נפתחו שערי ברית המועצות. היא סיימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת מוסקבה והתמחתה בספרות רוסית ופואטיקה. כשעלתה לישראל נישאה, וכיום היא מלמדת במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל. ספרים שכתבה בתחום התרבות היהודית נלמדים בארץ ובעולם. אל עבודת המחקר על התקשורת הרוסית בישראל היא לא הגיעה כחלק מעבודתה האקדמית, אלא מסיבה אחת בלבד, כהגדרתה: "הגיעו מים עד נפש".

"אנחנו לא יכולים לסבול את הביזיון הזה, שבארץ יש תעמולה אנטישמית שלוחת רסן", היא מסבירה בשם יהודים יוצאי רוסיה שנחשפים לחומרים וקצה נפשם בשיח הארסי, "אין בעולם מקום שבו יהודים ויהדות חשופים לביזיון כזה כמו בארץ, כולל איראן. ברוסיה יש אתרים אנטישמיים, אך שם יש ארגונים שנאבקים בזה, כמו ארגון FOA, והם משתיקים אותם". לעומת זאת, היא מספרת בתסכול גובר והולך, כל פניותיה לגופי המשפט, האכיפה והעיתונות הרלוונטיים בישראל עם חומרי ההסתה שהציגה, נענו בהתעלמות ובדחיות חוזרות ונשנות. "אם זה כתוב ברוסית, זה לא מעניין אף אחד", היא קובלת. "למשל, יש מועצה שממונה על אכיפה נגד גזענות כלפי אתיופים, אבל ברגע שמסיתים נגדם בשפה הרוסית - אפילו אם יכתבו שהם קופים – זה כבר לא מעניין את המועצה". גם עיתונאים שאליהם פנתה, למעט בודדים כמו מאמר ב'יתד נאמן' בנושא, דחו את הטיפול בחומרים מסיבות עלומות. חברי כנסת המייצגים את המגזר הדתי והחרדי הביעו זעזוע, אולם בפועל לא נקפו אצבע בדרישה לנטר את התקשורת הרוסית בארץ. נטשה רוטנברג, מובילת הקבוצה, נאלצה להתמודד מול תביעות שביקשו להשתיק אותה ואף הוציאו ממנה כסף רב למרות שזוכתה על ידי בית המשפט, עד שלאחרונה בחרה לפרוש מהפעילות הזו.

גל ההסתה שהביא אותה לעבודת המעקב הסיזיפית פרץ כאמור ב־2018. התמונה שנפרשה לנגד עיניה גילתה מכונת תעמולה משומנת שפועלת בהצלחה יתרה על פלח אוכלוסייה משמעותי מאוד בישראל. "יותר ממיליון דוברי השפה הרוסית גרים בישראל", היא מסבירה, "ולשירותם יותר מעשרה אתרי חדשות ברוסית. לאביגדור ליברמן יש השפעה ניכרת על אתרים פופולריים כגון vesty, cursorinfo, nasha orbita, mnenia. פרט לכתבי העת הדיגיטליים כמעט ואין מקורות מידע בשפה הרוסית בישראל. הן כתבות המערכת והן תגובות הקוראים באתרים האלה מלאים בתעמולה אנטי דתית ואנטישמית ארסית וחסרת עכבות. בהשפעת התעמולה משולחת הרסן הזאת עולים תמימים, הן יהודים הן ולא יהודים, הופכים לאנטישמים כאן בישראל".

הטענה המתבקשת נגד החומרים שמציגה רימון פשוטה: רובם המוחלט הם טוקבקים - תגובות המופיעות מתחת לידיעות החדשותיות או תגובות לפוסטים בפייסבוק. אין אלה התבטאויות רשמיות של אנשי ציבור ומובילי דעת קהל, ואם כן מדוע לייחס להן משקל כה רב בשיח הפנים־רוסי? לרימון יש תזה שלמה שפרסמה גם במאמרים בנושא בעקבות מחקריה בתחום. "בתקשורת העברית והאנגלית אולי זה אכן כך - חומר חסר משמעות, הערות ספונטניות שלא אושרו על ידי המערכת ונכתבו על ידי אנשים מוזרים. אבל בעיתונות הדיגיטלית בשפה הרוסית בישראל, טוקבקים מזמן הפכו לז'אנר בפני עצמו. לעיתים קרובות, מבחינת הנפח הכולל, הם חורגים מהמאמרים עצמם, ולפעמים הם צוברים הצלחה עד כדי כך שהם מצוטטים, מנותחים ומשותפים על ידי רבים. לא מעט צרכני חדשות מודים שהם נכנסים לאתרים בראש ובראשונה כדי לקרוא את התגובות, ולא את מאמרי המערכת. טוקבקים הם אמצעי אידיאלי לתעמולה, כי הם מתיימרים להיות 'קול העם' וגם כלל לא נתונים למודרציה של פייסבוק".

היא מסבירה כי צרכני החדשות ברוסית בישראל לעיתים קרובות אינם בקיאים בעניינים המורכבים של היסטוריה, פוליטיקה ואידיאולוגיה בישראל, ובמיוחד ביחסים המורכבים בין דת למדינה, אך יחד עם זאת, התחום הזה מעניין אותם מאוד. "כיום בישראל אין עיתונות רצינית בשפה הרוסית, ולכן אין פלא שהקוראים מתנפלים בשקיקה על טוקבקים ומעצבים דרכם השקפת עולם אנטי יהודית".

רימון וחבריה אינם מסמנים כאויב את כותבי הטקסטים האנטישמיים, "שהם לרוב או בורים מסכנים או טוקבקיסטים בתשלום שבכלל גרים ברוסיה". את הכותבים היא מחלקת לגויים מבטן שמצהירים על כך, וליהודים מבוגרים שהתחנכו על ברכי האתאיזם הקומוניסטי ולכן חדורים באופן בלתי הפיך בשנאת היהדות. לטענתה, "הגורמים שמארגנים את התעמולה העוינת משקיעים כסף רב בצבא כותבי התגובות הזדוניות, שהם 'טרולים' שנמצאים ברוסיה. אין לנו ספק שרוב הפרסומים הללו נתמכים כספית על ידי פוליטיקאים חסרי מצפון. אנחנו גם סבורים שהקמפיין הזה מנוהל על ידי כוחות עוינים למדינת ישראל במטרה להגביר מחלוקות בין הקהילות ולהרוס את האחדות בעמנו". האשמה, לדבריה, מוטלת על מערכות האתרים. "הם אלה שחייבים לקחת אחריות על מה שהם מפרסמים".

רפורמות הגיור לא מעניינות

למושכים בחוטי התעמולה, היא אומרת, יש הישגים שהם בגדר נזק בלתי הפיך: לא רק יצירת שסע בחברה הישראלית, אלא גם תוצאות פוליטיות מוכחות. "הציבור הרוסי תמיד היה ימני והלך עם הליכוד, אבל ארבע שנים של התעמולה הזוועתית הזאת הספיקו כדי לקחת כל כך הרבה רוסים ולהעביר אותם לשמאל, כי עשו מהיהדות ומהדתיים מפלצות, פדופילים ועוד. אלה סטיגמות אנטישמיות שמיובאות מרוסיה ומושלכות כאן על הדתיים. עשו דה־הומניזציה לציבור שלם.

"חלק מהציבור הרוסי כבר אבוד מבחינתנו, יש שם הרבה אנשים שלא יודעים עברית ולא ילמדו עברית, אנשים קשי יום שהתודעה שלהם זוהמה עד שכבר אי אפשר להזיז אותם. זה מחדל מאין כמותו של מדינת ישראל. הבחירות היו תוצאה של התעמולה הזאת, זה נזק שכבר קרה, אבל עכשיו צריך לעצור את זה, שלא ייגרם עוד נזק".

חיים אליהו מארגון 'חותם', אשר משתף פעולה עם רימון בהפצת החומרים והעלאתם לתודעה, סבור כי מחקריהם של רימון וחבריה מצביעים על סכנה נוספת מהנהירה הבלתי מבוקרת של אלפי גויים לתחומי ישראל. לדבריו, חוק השבות במתכונתו הנוכחית עם סעיף הנכד מחד, וקליטת זרם הפליטים מאוקראינה מאידך, מצטרפים ליצירת שטף מסוכן של כניסת גויים מארצות אלו לישראל. "יש שחיקה של הרוב היהודי במדינה. עד שנת 96' היו כאן מעל שמונים אחוז יהודים. כעת אנחנו על שבעים וארבעה אחוזים. האוכלוסייה הלא יהודית שמגיעה לישראל נסחפת בקלות אל השיח האנטי יהודי שמתנהל ברשתות של דוברי הרוסית, והם משתמשים בשפה הזאת. כך שהתוצאה היא לא רק שחיקה של הרוב היהודי, אלא גם שחיקת הזהות היהודית במדינה". ההשלכות הן גם ביחס לרפורמות הגיור המוצעות: "ניתן להתרשם שציבור רחב מקרב דוברי הרוסית שאינם יהודים בישראל חש זרות עד כדי ניכור ביחס ליהדות. הקלות כאלה ואחרות בגיור הן לא הנושא שעומד על הפרק, ולא מה שישנה את עמדות היסוד של ציבור זה".

בלשכתו של יו"ר ישראל ביתנו השר ליברמן בחרו שלא להגיב לטענות.

לתגובות: Hagitr72@gmail.com

***