מתן כהנא
מתן כהנא צילום: Yonatan Sindel/Flash90

השבוע חתם השר לשירותי דת מתן כהנא על תקנות חדשות המסדירות את הליך בחירת רבני הערים בישראל. מדובר באחד השינויים המשמעותיים ביותר שהשר כהנא ביצע עד היום ויהיו לו השלכות חיוביות על כל אחד מאיתנו.

נישואין, מקוואות, הנפקת תעודות כשרות, קבורה, הם רק חלק משירותי הדת שניתנים לאזרחים ברמה המוניציפלית. תפקידו של רב העיר הוא להנחות ולפקח על שירותים אלה ולהוות כתובת לשאלות הלכתיות של תושבי העיר. בפועל, המצב רחוק מכך.

סקר שערך אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 55% מהנשאלים כלל לא ידעו האם ברשות המקומית בה הם מתגוררים מכהן רב עיר, ומתוך אלה שידעו, רק 21% ידעו את שמו של הרב. אמנם הסקר לא בוחן את עבודתו של רב העיר וכמובן שיש רבני עיר שעושים את מלאכתם נאמנה, אך נתונים אלה מלמדים על החיבור של הרבנים לשטח ועל ההשפעה הציבורית שלהם, שכמעט לא קיימת.

במצב אידיאלי, רבני עיר יכולים להיות המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של תושבי העיר ולא רק לנאום באירועים ממלכתיים. אז איך הגענו למצב שרבים מתושבי העיר כלל לא מודעים לקיומם ולא נהנים מהמשאב הציבורי שהמדינה מעמידה לרשותם?

לפני השינוי שהוביל השר לשירותי דת, רבני עיר כיהנו עד גיל 70 ולעתים עד גיל 80, ללא תלות במועד מינוים. קבוצה קטנה מרבני העיר, שמונו לפני שנת 1974 יכולים היו לכהן עד ליום מותם, ללא כל הגבלה. מציאות זו יצרה מצב בו רבני עיר מכהנים בתפקידם עשרות שנים, לעתים גם 60 שנה, ללא קשר אם מצבם הבריאותי מאפשר זאת וכמובן ללא קשר לשביעות רצון התושבים.

רב עיר הפך להיות מהתפקידים הציבוריים היחידים שכהונתם אינה מוגבלת בזמן, אינה נתונה לביקורת ציבורית, וגם אם עלתה ביקורת על תפקודם – לא ניתן לעשות עימה דבר כיוון שהליך הדחת רב עיר הוא נדיר ביותר וכמעט ולא מתרחש בפועל. כשרב עיר יודע כי לא משנה מה יעשה, הוא ישאר בתפקידו – גדל הסיכוי שתפקודו לא יהיה מיטבי. אמנם יש רבנים שימשיכו לעבוד במרץ כל עוד יתאפשר להם, אך יש רבנים שימשיכו לכהן מבלי שיהיה להם תמריץ להוכיח את עצמם ולהתאמץ בשביל הציבור. כן, גם רבנים הם בני אדם וגם הם זקוקים לתמריצים ולביקורת על עבודתם, בדיוק כמו כולנו.

התקנות החדשות של השר כהנא שינו שלושה דברים משמעותיים. ראשית, הליך בחירת הרב הפך לפשוט הרבה יותר. אם בעבר תהליך הבחירות היה מסועף, ובכדי שהוא יצא לפועל נדרש רצון טוב מצידם של גורמים רבים, התקנות החדשות הופכות את ההליך לפשוט הרבה יותר.

שנית, הגדלת השפעתה של הרשות המקומית בבחירת רב העיר. בתקנות החדשות נקבע שחצי מחברי האסיפה הבוחרת הם חברי המועצה עצמה, שמייצגים באופן אמיתי את תושבי העיר. החצי השני הם אנשי רוח תושבי העיר, שצריכים גם הם לייצג נאמנה את ההרכב העירוני הייחודי לאותה העיר.

שלישית ועיקרית - לראשונה מקום המדינה כהונתם של רבני ערים תהיה קצובה. בתקנות החדשות נקבע כי כהונתו של רב עיר תמשך עשר שנים, הניתנות להארכה על ידי מועצת הרשות המקומית לעשר שנים נוספות בכל פעם. שינוי חשוב זה נכלל בתקנות החדשות בזכות עבודה עיקשת שלנו בארגון עתים, שמטרתה לגרום לרבני הערים להיות מעורבים בחיי התושבים ולהיות קשובים לאופייה הייחודי של העיר.

שינויים אלה מחדשים מסורת יהודית עתיקת ימים. במשך שנים רבות, קהילות יהודיות היו בוחרות את רבני הקהילה בהתאם לאופיים של הרבנים ולצרכים הייחודיים של הקהילה. התקנות החדשות מחזירות לתושבים את האפשרות לבחור את הרבנים אותם הם מעוניינים שינהיגו את קהילתם ולוודא שמחויבותם של הרבנים תמשיך בכל תקופת כהונתם.

חיזוק החיבור בין הרב לבין תושבי העיר לצד הפיכת הליך הבחירה ליותר פשוט ונגיש הם בשורה של ממש בתחום שירותי הדת בישראל וציון דרך נוסף בהפיכת הרבנות המוסדית למחוברת וקשובה לצרכי התושבים.

עו"ד אוהד וייגלר הוא מנהל מחלקת מדיניות ציבורית בארגון עתים