בנט עם מנסור עבאס ויאיר גולן
בנט עם מנסור עבאס ויאיר גולןצילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

מה ששנאת נתניהו יכולה לעשות לבן-אדם. אם הייתם אומרים לאביגדור ליברמן לפני כמה שנים שהוא ומפלגתו יהיו מרכיב מרכזי בקואליציה שנשענת על מנסור עבאס ומפלגתו האסלאמית, הוא היה מבטל את דבריכם בלעג. אם הייתם טוענים שהוא יעשה עסקים עם אחמד טיבי ויעניק הטבות לרשימה המשותפת כדי שממשלה בה הוא מכהן לא תפסיד בהצבעת אי-אמון, הוא היה מגיש נגדכם תביעת דיבה. אבל האיש שהפך בעבר את העימות עם ערביי ישראל לנכס אלקטוראלי נשא השבוע את עיניו אל מועצת השורא, וביחד עם שותפיו לקואליציה כסס ציפורניים בציפייה למוצא פיה. ליברמן מעדיף לתת לעבאס ולטיבי להחזיק אותו בגרון, העיקר שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה.

הקואליציה הרעה והרעועה הזאת גורמת למי שהיו פעם אנשי ימין ומבקשים להחזיק אותה בציפורניים ללכת מדחי אל דחי, להתגלגל במהירות גוברת במורד המדרון החלקלק. המשרות הרמות והנחשקות שזכו בהן, הרבה מעבר למה שהולם את כוחם האלקטוראלי, מעוורות את עיניהם ואוטמות את ליבם. את הקואליציה מלאת הניגודים הזאת, שמדירה מחצית מהציבור ושהדבק המחבר אותה הוא שנאת נתניהו, הם ממשיכים לכנות בשם המופרך והנלעג ממשלת אחדות, ולהכתים את כל מי שמתנגד לה בפגיעה בערך האחדות.

מתן כהנא, שנשלח מטעם ימינה להציג בוועדת הבחירות את הדרישה למנוע ממנסור עבאס וחבריו את זכות ההתמודדות לכנסת, יושב היום על כסאו בזכותם אצבעותיהם. יועז הנדל וצבי האוזר, שגילו זקיפות קומה אידיאולוגית ומנעו מבני גנץ לממש את הצלחתו בסיבוב הבחירות השני כשסירבו לקואליציה שתישען על הרשימה המשותפת, הם היום חברים גאים בקואליציה שנזקקה לחסדיהם של איימן עודה וחבריו. כי ההבחנה בין עבאס לאיימן הייתה מלכתחילה פלפול סרק. כי מלכתחילה היה ברור שמי שנתלה בטעות של נתניהו לגבי עבאס במקום לחזק את עמדתו הצודקת של סמוטריץ', סופו לשתף פעולה גם עם המשותפת.

ואיילת שקד בולעת עוד צפרדע ושותקת. וניר אורבך מצטנף בפינתו ושותק. ההזדמנות לתקן את טעותם קרובה מאוד, במרחק של אצבע. הממשלה הזאת תיפול בקרוב, כל אחד בכנסת יודע את זה. עידית סילמן הצילה את עצמה ואת מצפונה. יהיה מי שיבוא בעקבותיה. מכאן או משם - רווח והצלה יעמוד ליהודים. השאלה שעומדת בפני ניר אורבך, איילת שקד, זאב אלקין וחבריהם איננה אם להציל או להפיל את הממשלה, אלא אם להציל את מצפונם ואת האופן שהציבור יזכור אותם, או לדבוק בנפתלי בנט עד הסוף המר.

הדורסנות מעוררת ריאקציה

1.

בעשורים האחרונים ובמיוחד בשנים האחרונות, קהילת הגאווה הלהט"בית בישראל הפכה מנרדפת לרודפת. אם בתחילת דרכה היא נאבקה על החופש של חבריה לחיות את חייהם על פי נטייתם ולבטא את השקפתם בלי שהחוק והחברה ימנעו זאת מהם, היום המצב שונה לחלוטין. לאחר עבודה שיטתית וממושכת, ארגוני הלהט"ב הצליחו להשליט את עמדתם על השיח הציבורי ועל התפיסה המשפטית. קהילת הגאווה המאורגנת כבר לא מסתפקת בחופש ובשוויון שהצליחה להשיג. היא עוסקת בהטמעת תפיסותיה בציבור הרחב, ולא רק בדרכי תעמולה והסברה אלא גם בכפייה כוחנית של עמדתה על מי שסבורים אחרת. חילופי השלטון בישראל, שקידמו נציגים ותומכים מובהקים של קהילת הגאווה המאורגנת לעמדות שררה והשפעה, האיצו עוד יותר את התהליך הזה והביאו אותו אל סף ריאקציה שעומדת להתפרץ.

הכפייה הלהט"בית החלה בפגיעה בחופש הביטוי. לפני שנתיים, בהשראת רוח קהילת הגאווה, החליט מי שהחליט בעיריית ירושלים להסיר שלטים מטעם התנועה היהודית-שמרנית 'חזון' שבהם נכתבה הסיסמה המתונה למדיי "אבא ואמא = משפחה, האומץ להיות נורמלי". שופט בית המשפט העליון והמיועד להיות נשיאו הבא, יצחק עמית, דחה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. אם עד אז הנשק נגד מתנגדי הלהט"ביזם היה הוקעה תקשורתית וחרם חברתי, ההחלטה הזאת התקדמה עוד צעד והשתמשה בכוח שלטוני לצורך סתימת פיות.

2.

שר הבריאות איש קהילת הגאווה ניצן הורוביץ משתמש בכוחו השלטוני כדי לדחוק מתודעת הציבור את התפיסה הטבעית והבריאה לפיה לכל אדם יש אב ואם. בקהילת הגאווה רוצים שילדים הגדלים בתא משפחתי חד-מיני לא ירגישו שהמשפחה שלהם שונה ולא נורמלית. זוגות חד-מיניים מעוניינים להדחיק מתודעת ילדיהם את העובדה שלכל היותר רק אחד מבני הזוג המגדלים אותם הוא באמת אביהם או אמם, ושאי שם ביקום יש להם אבא או אמא שיש מי שדאג שהם לא יכירו. למען מטרה נעלה זו, הורוביץ הורה להפסיק לרשום בטפסים שממלאים תורמי דם את שם האב והאם של התורם. כאשר אלפי תלמידי ישיבות שתורמים בכל שנה רבבות מנות דם מחו נגד השינוי המנוגד להשקפת עולמם הדתית, הורוביץ החליט לשחק משחק מסוכן ולאלץ אותם לבחור בין חתימה על טופס המבטא השקפה שהם מתנגדים לה לבין ויתור על המצווה החשובה והחיונית של תרומת הדם. השר הממונה על בריאות הציבור לא נרתע מהשלטת השקפתו הלהט"בית על מי שאינם מסכימים לה, גם כשהדבר הביא למחסור במנות דם שלפחות על פי הפרסומים גרם לסיכון חיי אדם.

צעד כפייתי נוסף שנקט הורוביץ הוא פרסום חוזר מנכ"ל שנועד להטיל אימה על פסיכולוגים ומטפלים המושיטים סיוע מקצועי למי שמרגישים מצוקה נפשית כתוצאה ממשיכה לבני מינם. טיפולים שנעשים מתוך בחירה חופשית של המטופל כדי ליישב קונפליקט מייסר בין נטייתו החד-מינית לאמונתו הדתית, הוגדרו בשם הכולל והשולל "טיפולי המרה". מטפלים שמוכנים להושיט סיוע כזה למעוניינים בו הועמדו בסכנה של שלילת רישיונם המקצועי. הצעד הכפייתי של הורוביץ ומנכ"ל משרדו ספג ביקורת מצד משפטנים שטענו לפגיעה בחופש הפרט ובחופש העיסוק, אך הורוביץ בשלו. בהתאם להשקפת קהילת הגאווה, הוא מעודד ותומך בטיפולי המרה מסובסדים לכל המעוניין לשנות את מינו מזכר לנקבה ומנקבה לזכר באמצעים הורמונליים וכירורגיים אגרסיביים ופולשניים, שיוצרים מציאות פיזית בלתי ניתנת לחזרה. בידו השנייה הוא מטיל אימה ומונע טיפול פסיכולוגי ממי שמבקש לעורר בנפשו משיכה טבעית ובריאה אל המין השני.

3.

באפיק כוחני נוסף, קהילת הגאווה כופה את השקפתה על בעלי עסקים המתנגדים לדרכה באמצעות תביעות משפטיות. לפני כשנתיים הטיל בית משפט בבאר שבע קנס של 50 אלף שקלים על בית דפוס שסירב להדפיס חומרים ברוח קהילת הגאווה, בטענה שמדובר באפליה אסורה. משמעות פסק הדין היא שבעלי עסקים פרטיים יחויבו לשתף פעולה עם קהילת הלהט"ב ולספק שירותים לאירועים ברוחה ולהפצת התעמולה שלה, בניגוד למצפונם ולאמונתם הדתית. במקרה הזה כמו באחרים, אנשי הגאווה לא נרתעו מכפייה אנטי-דתית באמצעים משפטיים, ובכך הוכיחו שאין להם שום בעיה לעשות לאחרים את העוול שהם כל השנים טענו שעושים להם. סכום הפיצויים נאסף מהציבור הרחב, שנענה לקריאות ההתרמה ומנע לפחות את הפגיעה הכלכלית מבעלי בית הדפוס. במקרה נוסף שהתפרסם השבוע נאלצו בעלי אולם השמחות 'גני הצבי' בדרום הארץ לשלם פיצוי בסך 80 אלף שקלים, לאחר שסירבו לקיים אצלם טקס "חתונה" בין שתי נשים. ארגון 'בוחרים במשפחה' בראשות מיכאל פואה נחלץ לעזרתם ומקיים מגבית מהציבור לתשלום הקנס. במקביל נערכים בארגון למתן ייעוץ משפטי שיאפשר לבעלי אולמות להינצל מכפייה נגד מצפונם בלי לספוג קנסות.

4.

הרוח הלהט"בית הגיעה לכאן מהעולם המערבי, בין השאר מארצות הברית, ושם כבר החלו כוחות שמרניים להתארגן למאבק מולה. במדינת פלורידה מתנהל מאבק מהדהד בין חברת דיסני, שהחליטה להירתם להפצת מסרים להט"בים, לבין מושל המדינה הרפובליקני והשמרן שהחליט בעקבות זאת לשלול מדיסני את ההטבות הרבות שקיבלה בזכות תרומתה הכלכלית למדינה. גם בישראל יש חברות כלכליות שנפלו בשבי הלהט"ביזם ומתנדבות מרצון לקדם מסרים פרו-להט"בים. לאחרונה נרשמת מדי פעם התעוררות ציבורית להימנעות מצפונית מצריכת תוצרתן של אותן חברות.

ערב חודש יוני, שבו פעילות תנועת הלהט"ב מגיעה לשיא עוצמתה במצעדי גאווה ואירועים שונים, נראה שלא עוד זמן רב תיהנה קהילת הגאווה בישראל מהשתקה של עמדת החולקים עליה. ניצנים של מאבק כבר החלו, וככל שארגוני הלהט"ב יגבירו את כוחנותם ודורסנותם כך גם ההתארגנות לתגובה ציבורית תבשיל מוקדם יותר. לא ירחק היום שבו גם כאן כמו בארצות הברית, המחנה השמרני יתנער מקיפאונו וייצא למאבק ציבורי על עמדתו.

לתגובות: [email protected]

***