יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטון צילום: Gili Yaari/Flash90

שרת החינוך הכריזה השבוע על תכנית הגמישות הניהולית שאמורה לאפשר למנהלי בתי הספר בישראל אוטונומיה בהחלטותיהם ולשם כך יקבלו תקצוב שנתי לשיקול דעתם. יו"ר פורום נשיאי המכללות לחינוך ונשיא 'המכללה האקדמית לחינוך חמדת', פרופסור חיים שקד, מברך על הכיוון אבל לא סבור שהתכנית כפי שהיא אכן תוביל לאותה אוטונומיה מקווה.

"המגמה של הענקת אוטונומיה למנהלים היא מבורכת וחשובה, אבל אני מאוד בספק אם מאחורי הכותרות החגיגיות יהיה שינוי של ממש, בעיקר לאור ניסיון העבר. משרד החינוך בעבר כבר השיק תכניות שהיו נראות יפות, אבל במבחן המעשה התברר שאין בהן תוכן. אני חושש שגם הפעם כך יהיה", אומר פרופ' שקד.

לדבריו "משרד החינוך נוטה להציג תכניות מהפכניות הרבה יותר מכפי שהן באמת. יש אולי שינוי קטנטן אבל עוטפים אותו בהרבה תפאורה ועשן". לשאלתנו אם לא מדובר בטבעם של פוליטיקאים, משיב פרופ' שקד ואומר כי נכון גם לפוליטיקאים להגדיר את כוונותיהם והישגיהם ולא להעצים ולנפח אותם, ובכך ישיגו רווח ארוך טווח ולא כזה שיתפוגג מיד כשיתבררו ממדי המהלך בו נקט הפוליטיקאי.

באשר לרפורמת האוטונומיה הניהולית הוא מבהיר כי "מדובר בתקציבים שממילא ניתנים לבתי הספר וכאלה שלא תהיה בהם גמישות. מה שקרה הוא שהגדילו מעט מאוד את הגמישות ובמקביל הוסיפו בירוקרטיה וטופסולוגיה". לדבריו זהו טבעו של משרד החינוך ואלו מאפייניו כש"על כל טופס שמשרד החינוך מוריד הוא מוסיף שלושה אחרים. האופי של המשרד מוטבע בו כך שהוא לא יכול לזוז גם כשהוא רוצה לזוז. יש כוונה אמיתית להגביר אוטונומיה של מנהלים, אבל דפוסי העבודה רק מסרבלים ומכבידים יותר. רק תתווסף טופסולוגיה ולא תופחת".

עוד מוסיף שקד ומספר כי מנהלי בתי ספר כבר מביעים עמדות שכאלה על פי הנתונים שהתבררו להם. "זה גם ניסיון העבר, אבל גם בשבוע הזה מסיבת העיתונאים החגיגית נשמעה נהדר, אבל מנהלי בתי ספר קיבלו את הנהלים והבינו שמאחורי הבשורה הכביכול משמחת יש הליכה לאחור. יש המון מגבלות וחוקים. משרד החינוך לא יודע ולא מצליח לשחרר, ואת המעט שהוא שיחרר הוא כרך בהרבה דיווחים ורישומים כך שמנהלים אומרים שהרפורמה כובלת אותם יותר. הם מעדיפים בלי הרפורמה הזו. מבקשים רפורמה אחרת ואמתית ולא בלתת מעט ולקחת הרבה".

באשר לניסיונה של שרת החינוך בעולם החינוך מעיר פרופ' שקד כי אכן שרים שהגיעו מעולם החינוך ביצעו רפורמות משמעותיות יותר משרים שהגיעו מעולם העסקים או הביטחון. בהקשר זה הוא מזכיר את פרופ' יולי תמיר והרב שי פירון שהובילו לתמורות משמעותיות, אך על כך הוא מוסיף ומדגיש כי רפורמות משמעותיות שיובילו להתקדמות של ממש מתבצעות אחרי עבודת עומק ראויה, אבל המציאות היא שהרצון לקצור פירות מהירים גורמים לכך שרפורמות מוצעות ועולות ללא אותה עבודה מתחייבת.

האם הגורם הוא ההבנה המתחדדת שכהונתה של הממשלה הנוכחית צפויה להסתיים מוקדם מהמתוכנן? פרופ' שקד סבור שלא בהכרח. "התודעה בלשכת שרת החינוך היא שהקדנציה תהיה קצרה מהמתוכנן, ללא קשר להתמודדות עם רע"ם ומועצת השורא. ממשלות יכולות לסיים את כהונתן באופן פתאומי".

ואולי, שאלנו, יש היגיון מאחורי הטופסולוגיה, הכלים והמגבלות שמושתות על מנהלים כפי שבצבא קיים המונח 'הוראות שנכתבו בדם', וגם בעולם החינוך יש רצון למגן את הילדים בטפסים וכללים? שקד סבור שסוג כזה של הנחיות, עליהן נאמר שהן נכתבו בדם, נוגע לעולם הביטחון והבטיחות, בעוד בתחומים אחרים נכון לנהוג אחרת. "כשמטילים על כל המנהלים והמנהלות חובת דיווח, טופסולוגיה ובקרה קפדנית זה משתק את המערכת והמחיר יותר כבד. אמנם יתכן ויהיו בקצה כמה שייקחו את האמון למקומות לא טובים, אבל אם בגללם נגביר ניירת דיווח ורגולציה עד כדי קריסה בנטל המשרדאות, יצא שכרנו בהפסדנו".