שי קלך
שי קלך צילום: באדיבות המצולם

השר כהנא פיקד על קורס הטיס שלי (בקא״מ). אני זוכר שהערצתי כל צעד, מבט או משפט שלו. לכאורה השר כהנא הוא המודל האידאלי של הציונות הדתית.

חובש כיפה, שומר מצוות, בוגר סיירת מטכל, מפקד טייסת, פוליטיקאי. קשה מאוד להבין כיצד אדם עטור הישגים כשר כהנא, בוגר הציונות הדתית, מבין, מזדהה ויושב בכפיפה אחת עם תומכי טרור.

השר כהנא כתב בפוסט שהוא פרסם היום שאנחנו ״מאמינים שזו הארץ שלנו, שהובטחה לאבותינו ולנו בברית בין הבתרים״. ושזו ״סיבה מספיק טובה עבור אבותינו לחלום על חזרה לארץ״ או ״להיות מוכנים להקריב את היקר לנו מכל כדי לחיות כאן״

ובכן, אנחנו לא רק מאמינים, אלא אנחנו יודעים שהארץ הזו היא שלנו, כולם יודעים שהיתה זו ארץ העברים, לשם משפחת אברהם עולה, וש ״הכנעני אז בארץ״ אומר רש״י, שלפני כן לא היה, לפי שהיה הולך וכובש את הארץ מזרעו של שם. לשם יוסף הצדיק רצה לחזור בשבתו בכלא המצרי. זו הארץ שהנחילנו יהושע בן נון, אליה חזרנו אחרי גלות בבל, ועתה אחרי גלות אדום. כל העולם יודע שהרומאים גירשו אותנו מכאן, במיוחד הוגי הדעות לאורך ההיסטוריה.

וזו לא רק ״סיבה מספיק טובה עבור אבותינו לחלום על חזרה לארץ משך 2000 שנה״ או ״להיות מוכנים להקריב את היקר לנו מכל כדי לחיות כאן״, אלא זה מקור כח זכותנו על הארץ הזאת, כדברי המכב״ים הקדושים: ״לא ארץ נוכריה לקחנו״.

לדברי השר כהנא, "מי שמתעלם מזה שיש להם נרטיב (שנפלנו עליהם פתאום משום מקום וגרשנו אותם מאדמתם), הוא לא ימני הוא פשוט טיפש". 

הבה נבחן את הדברים. השר כהנא מבין "שבמציאות אף אחד לא מתכוון ללכת לשום מקום", ושנגזר עלינו לחיות יחד ולהסתדר ולהתנהל."

ראשית כל, אפשר להתווכח עם הנחת היסוד, אבל לא כאן המקום למצוא פתרון לסכסכוך הישראלי ערבי. אבל גם אם נניח שהשר כהנא צודק, כאן מתחיל הטשטוש. לדברי השר, ״קם לאחרונה מנהיג ערבי-מוסלמי-ישראלי״ (אני חשבתי שישראל זה יעקב וצאצאיו), שהבין את אותם הדברים, ולכן זו הזדמנות מצוינת להיות אזרחים במדינה מערבית דמוקרטית, יהיו יותר בתי ספר, הפשיעה תרד״ וכו׳.

באמת תמוה איך הנהגת הישוב לא חשבה ערב רציחות תר״פ, תרפ״א תרצ״ו - תרצ״ט, על אפשרות של הקמת בתי ספר ותשתיות טובות יותר על מנת להוריד את הפשיעה והשנאה ורצח היהודים. גם ערב קום המדינה, וערב מלחמת ששת הימים, מוזר ביותר, איך לא חשבו על כך. ממשיך השר ומברך על כך ש ״המנהיג הזה החליט להיות חלק מהקואליציה ולנסות לעשות את הדברים אחרת.

וגם אם נסתכל רק מנקודת המבט של היהודים, זה משהו טוב. זה משהו שאנחנו רוצים. זה משהו שאנחנו צריכים לברך עליו״. מעניין האם השר כהנא יודע שמועצת השורא האסלאמית היא הגוף הפוסק למפלגה זו, והם הרוצים להקים חליפות איסלאמית בכל המזה״ת, וישראל בתוכה.

ובכן, ניתן להבחין על נקלה, שמה שמניע את השר כהנא, היא פרגמטיות פוליטית. ודאי דרושה להנהגת מדינה החכמה הפוליטית ותכסיסיה, אלא שיש לשאול בעיני שתי שאלות. האחת שאלה צידית - היכן הוא למד את החכמה הפוליטית הזו? (הנהיה אחר אנשי צבא כמנהיגים פוליטיים טעות היא, אבל לא כאן המקום להרחיב), והשניה - היכן עובר הגבול בין הפרגמטיות הפוליטית לבין וויתור על עקרונות היסוד של חיי האומה. למשל, האם נכון היה לקבל את תוכנית פיל או את תוכנית החלוקה, אחר שברור לכל שכל שטח ארץ ישראל שייך לעם ישראל?

דוגמא נוספת, האם נכון היה להלחם במשעבד הבריטי, בעוד הבריטים במלחמה עקובה מדם אל מול הצורר הנאצי? האם נכון היה להכריע על הקמת המדינה אחר שארה״ב הציבה אולטימטום? האם נכון היה להקדים מכת מחץ במלחמת ששת הימים אל מול סכנת גינוי העולם? יש שאלות בהן הפרגמטיות הפוליטית לא יכולה לגבור על היותנו עם חופשי בארצנו.

אם כן, בשאלה האם על השר כהנא לתמוך ולוותר עוד ועוד, כאשר הטרור הערבי מרים את ראשו כפי שלא ידענו מאז מלחמת אוסלו, יהודים נרצחים כמעט על בסיס יומי, חלק נרחב מהעם מפחד לצאת לרחובות, לכאורה התשובה ברורה - הפרגמטיות הפוליטית כתפיסתו השגויה של השר כהנא לא יכולה לנצח ויש לחזור לשורשים - לא לוותר, אלא לדכא את יכולת האויב להלחם, הן פיזית והן רוחנית

רק יש לשאול, הכיצד הגיע לתפיסה פרגמטית פוליטית שגויה זו? התשובה בעיני, הזדהות עם האויב מתוך נסיון אמיתי להבינו. לפעמים הניסיון להבין אנשים טועים הוא מתעתע, כי יכולים להשאר בהבנתו של האויב. כפי שוודאי לא נאמר שננסה להבין את החמאס או חיזבאללה או כל אויבי ישראל. שיח ה"צריך להבין אותם" בסוף גורם ל"אני חושב כמוהם”.

יבואו אנשים ויאמרו שזה כל כך אנושי להבין, להכיל ולשתף, ופה בדיוק טמונה הסכנה, משום שיש קווים אדומים לאותו שיתוף, לא משתפים פעולה עם תומכי טרור. כתב ז׳בוטינסקי במאמרו המפורסם ״קיר הברזל״: ״תמימותו הפוליטית של היהודי היא עצומה, הדבר ממש לא ייאמן, אין הוא מבין את הכלל הפשוט, שלעולם אסור ללכת לקראת אדם, שאינו רוצה ללכת לקראתך״. כאילו נכתב לעת הזו. 

יבוא ויאמר מאן דהו: "אין אמת, אני צודק מנקודת המבט שלי, הוא צודק מנקודת המבט שלו". "אני לא מביע עמדה, אלא צופה מהאו"ם ומספר למועצה שם את כל הדעות של כולם מנקודת מבטם. "האמת מורכבת ואף אחד לא צודק ולכן צריך להבין את כולם".

השר כהנא צודק מנקודת מבטו, השכנים הערבים צודקים מנקודת מבטם. כולם צודקים מנקודת מבטם. קוראים לזה: פוסטמודרניזם. אנחנו אומרים לא! יש אמת, ומטרתנו היא להביא את האדם אל האמת ולחלץ אותו מתוך השקר ולא להיתקע בלהבין את נקודת מבטו. 

אל״מ כהנא טס נגד השמש, מתריעים לו בקשר שהוא עלול להישרף, אבל לשיטתו, הוא רואה אור.

שי קלך, יזם ורס״ן במילואים