אופנת הטרור
מבוכה בישראל. מה עושים עם לובשי החולצות השחורות הללו עם ה-M-16 על הגב. לכולנו ברור מה רוצה לומר לובש החולצה (דרך אגב, גם הנועל.
ראינו שאותו הדפס התחיל להופיע גם על נעליים. נראה שליין האופנה הזה רק בתחילתו). לכולנו ברור שהוא מבקש להביע תמיכה ואהדה במשתמשי ה-M-16 בגל הטרור הנוכחי, אבל מה נעשה להם? זו רק חולצה. מישהו יכול לקבוע למישהו מה ללבוש? מבוכה. הרי חופש בחירת הלבוש נשמע כמו מינימום מתבקש מזכויות הפרט. אז מה עושים?
זהו, שיש מה לעשות. תארו לכם שיוחלט שכל מי שלובש חולצה, נעל, כובע או כל פריט לבוש שעליו הציור הזה ייעצר, יישפט ויישלח לחמש שנות מאסר. ניתן לשער שאחרי הראשון או השני התופעה תיפסק ומעצב האופנה המסית יצטרך לעבור לתחום אחר. אז אולי הגיע הזמן שמישהו ממחוקקינו הנכבדים יקבע זאת בספר החוקים של מדינת ישראל.
אבל האמת היא שממש אין צורך במחוקק נמרץ שיתחיל לנסח חוק שכזה, כי הוא כבר קיים. הנה לכם לשון סעיף ד' 2 בחוק העונשין על הסתה לגזענות או לאלימות: "המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים".
זהו זה. הכול כבר קיים ומוכן לשימוש. אין יותר דבר שבח אהדה או עידוד למעשה אלימות מקמפיין ה-M-16 המחליא הזה. החוק די ברור והוא לא מדבר רק על פרסום מאמרים, כרזות או ספרים מסיתים. גם החולצות הללו עונות להגדרה. צריך רק להוציא מהמגירה, לנער את האבק ולהתחיל להפעיל את החוק.
העבודה המלוכלכת והשקט שהוא הרפש
לקראת ההצבעה השבוע בכנסת, כשהחשש הגדול בשורות הקואליציה היה ממבוכה שאחריתה פירוק הממשלה, התרוצץ ראש הממשלה החליפי, שר החוץ יאיר לפיד, בין חברי הרשימה הערבית המשותפת על מנת לסדר רשת ביטחון שתמנע את הטרגדיה. כתבים ועיתונאים העירו שהטיפול בקשר עם המשותפת (בעברית פשוטה הכוונה היא לאחמד טיבי, איימן עודה ושאר הכוכבים) בידיו של יאיר לפיד בלבד.
מאוחר יותר השבוע הבהיר אותו חליפי שהממשלה תישען על המשותפת כאלטרנטיבה. על דבריו עטו לא מעט מתנגדים, זועמים זועפים וצודקים, אבל קול אחד נדם בסוגיה. זהו קולו של ראש הממשלה המכהן, נפתלי בנט. שתיקה כללית מלשכתו, מדובריו, אנשיו וממנו עצמו. לאן הוא נעלם? אין לו מה לומר על הריפוד החדש שמסדר לממשלתו שותפו הבכיר? המרואיין חד הלשון שעד לא מזמן עמד מול צוררי ה-CNN וה-BBC בגאון, מתעטף בשתיקה? מישהו אחר עושה בשבילו את העבודה המלוכלכת והוא לא יודע על זה? איך אמרו פעם על נתניהו, אם הדברים נעשו בידיעתו זה חמור, ואם דברים כאלה נעשים סביבו שלא בידיעתו זה חמור לא פחות.
תחילתה של ידידות מופלאה
אגב, אם אפשר רק שאלה קטנטנה:
יכול להיות שלא סתם נבחר דווקא יאיר לפיד למשימת התיווך והתיאום עם המשותפת. ללפיד (ולא רק לו. גם ליו"ר הכנסת מיקי לוי ואחרים ממפלגתו) עבר מעניין עם המשותפת.
צילום מסך שרץ ברשתות מלמד על הצבעה של חליפנו בעד הצעת אי האמון שהגישה המשותפת נגד ממשלת נתניהו בתואנה שמדובר בממשלת אפרטהייד וסיפוח. בין התומכים באותה הצבעה היו לפיד, מיקי לוי, בועז טופורובסקי ויואב סגלוביץ' יחד עם מנסור עבאס, ניצן הורוביץ, יאיר גולן וכמובן חברי המשותפת.
משום מה עוברת בי תחושה לא נעימה בגב כשאני מבין שמתקרב היום שתוסר המילה 'חליפי' מהגדרתו של יאיר לפיד כראש ממשלה.
ואצלנו מתפלאים
מדהים לגלות שיש אצלנו כמה שהתאכזבו והופתעו מהסירוב הפלשתיני לחקר האמת בפרשת מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה. אתם באמת מופתעים מכך שעם לא קיים, המספר לעצמו ולעולם היסטוריה שקרית וממציא נרטיבים שקריים, לא רוצה להגיע לחקר האמת?
מתנחלים בקיבוצים
זוכרים את רוכבי הסוסים בכפר מסריק? אני עדיין זוכר ורציתי לומר לחברי הקיבוץ כמה מילים:
חברים יקרים, היה מאוד לא נעים לראות את כרכרות הסוסים עם הערבים שמשתוללים לכם בשטח הקיבוץ, מבזים חברים וחברות מהקיבוץ, מקללים ומפנים תנועות מגונות לאיש הביטחון. אבל היה גם לא נעים לשמוע איך אתם מתארים את האירוע. חברים יקרים, כל עוד גם אתם לא תגדירו במילים ובקול רם את הבעיה, קשה לראות אותה נעלמת.
כל עוד בראיונות שלכם לתקשורת תסבירו את כעסכם על כך שנכנסו אליכם לשטח הקיבוץ ורכבו עם עגלה במקומות שלא מיועדים לכך, שהרעישו והפריעו לכם ושזו הבעיה, כאילו מדובר בסכסוך שכנים על ענף של עץ שפלש דרך הגדר אל החצר שלכם, זה לא ייפתר.
אני מבין את הרצון שלכם להישאר בגבולות המקודשים של הפוליטקלי קורקט, לא להכפיש, לא לתייג ובעיקר, חלילה לא להיות גזען, אבל ככה, בעצימת עיניים מהמציאות אתם רק מקרבים את האירוע הבא והוא יהיה חמור הרבה יותר.
לא סתם ביזו אותם ערבים וקיללו דווקא את איש הביטחון שלכם, האדם שאחראי על האכיפה הריבונית ישראלית בשטח הקיבוץ. לא סתם הם חזרו וקראו לעברו 'אתה חושב שאם אתה חמוש אתה תפחיד אותנו? יאללא טוס טוס...'. זה לא היה מקרה שבינם לבין עצמם הם חזרו ואמרו 'לא מפחדים מהמשטרה'. לא במקרה הם חזרו שוב ושוב על הקריאה 'לא נצא מפה', 'לא נצא', 'נצא מתי שבא לנו'. זה לא שמה שעניין אותם היה לרמוס לכם את הדשא בגלגלי הכרכרה ובפרסות הסוסים. הם רצו להביע אמירה פשוטה אחת: הארץ הזו ובתוכה הקיבוץ שלכם, כן כן, גם הוא, שלהם, ואתם, היהודים, לא תגידו לנו מה לעשות, מתי לצאת ואיפה להיות. אני מבין שקשה להפנים שאתם יכולים להגדיר את עצמכם קיבוצניקים מאירי פנים ומאורי גולה, אבל בעיניהם אתם מתנחלים ממש כמו החבר'ה ביצהר ובסוסיא.
זו בעצם תמצית המאבק שלהם בציונות מימיה הראשונים, וכל עוד תתכחשו לזה, כל עוד תתלוננו במשטרה על האירוע כסכסוך שכנים ותקפידו לציין ביפייפות לב שאין לכם שום בעיה עם אורחים, לא יהיה סיכוי שמתישהו מישהו ימצא פתרון כלשהו.
מה שנכון, נכון
אדוני ראש הממשלה, צדקת בכל נאומיך בימי הזיכרון והעצמאות. באמת הגיע הזמן שנפסיק לריב, שלא רק נדבר על אחדות אלא גם נעשה אותה. אני משער, אדוני, שאמרת את זה גם לשותפך לשולחן הממשלה, גדעון סער ואביגדור ליברמן. מעניין לדעת מה הם השיבו לך.
עבודת אלילים
רגע לפני שפרשת הכיסא המוטח בפניו של פרופ' חצרוני נשכחת מאיתנו, רציתי רק לשאול שאלה קטנה: עוד לפני ששואלים מה הרתיח את דמו של המשליך ומה הביא אותו למעשה, כדאי לשאול את כולנו מה מי ולמה הביא את חצרוני לאותו שידור, ובוודאי מה הביא אותו להיות חבר קבוע באותה תכנית.
הרי אם לא היה מביע חצרוני את עמדותיו הבזויות בגנות חללי צה"ל, בגנותם של יוצאי עדות המזרח, בגנותה של הציונות והיהדות, הוא לא היה מוזמן לתכניות שכאלה שכל תכליתן להשמיע עמדות מטורללות, קיצוניות, מקוממות ומכעיסות, מפלגות ומקטבות, כדי לגרוף עוד בדל רייטינג שיניב עוד זנב של פרסומת. הרי גם מפיקי התכנית יודעים שחצרוני לא מייצג אף אחד חוץ מאשר את עצמו, ובכל זאת הם הפכו אותו לכוכב, הקריבו את הנורמליות על מזבח אליל הרייטינג.
האם מישהו מפיקי התכנית, ובכלל בתקשורת, עושה חשבון נפש על תפקידה כמעצימת הזויים ומעמיקת ריב ומדון בעם? יכול להיות שכיסא מור היה להיזרק לעבר מישהו אחר.
רק מילה טובה
לא האמנתי שזה יגיע, אבל הנה זה קורה. עם כל ההסתייגויות, הביקורות וההתנגדויות (הצודקות. לגמרי צודקות) מתחרות האירוויזיון, ועל אף שלא צפיתי באירוע המטופש הזה, צריך לתת כמה מילים טובות לנציג הישראלי בתחרות השנה, מיכאל בן דוד, שהודיע שכישראלי הגאה במדינתו לא יענוד סיכה שעוצבה על ידי חברה שבחרה בדוגמנית פרו פלשתינית.
היו יכולות להיות לבן דוד לא מעט סיבות לענוד את הסיכה (לא ידעתי שיש דבר כזה סיכה של אירוויזיון. מסתבר שתמיד יש מה ללמוד...) ולטעון שאין שום קשר לפרזנטורית של היצרן, אבל הוא בחר להבהיר: "אני מייצג את המדינה שלי בתקופה רגישה, רוצה להרגיש גאווה לאומית ולהראות לכל אירופה שאנחנו פה לא רק כדי להישאר אלא גם כדי לזרוח".
משום מה יש לי תחושה שכמה ממנהיגינו עדיין לא אזרו אומץ לומר משפטים ברוח הזו. נדמה לי שמגיעות לו כמה מילים טובות על הקורס המזורז הזה בלעמוד על שלנו. (וכן, אני יודע ושמעתי לאיזו קהילה הוא משתייך. זה לא קשור. כאמור, עם כל ההסתייגויות כשמגיעה מילה טובה היא מגיעה)
ואגב, למי שלא יודע, בעקבות החלטתו של בן דוד הוחלט על ייצור מהיר של סיכה בידי חברת דנון ישראלית, ובה 12 קריסטלים כמספר שבטי ישראל.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]