ישראל בן פזי, יו"ר מזכירות היישוב קידה, מספר על נעם רז הי"ד, תושב הישוב, לוחם הימ"מ המובא היום למנוחות בהר הרצל.
בם פזי מספר על "הניגודיות המופלאה" שאיפיינה את נעם ז"ל שהיה "אדם שהכיל בתוכו את התכונות של לוחם כפי שנחשף כעת לכולם, ומהצד השני מי שמכיר בפן הקהילתי יישובי רואה אדם רחוק מהדפוס שהיית מדמיין כשהיית חושב על לוחם.
''נעם הכיל בתוכו את ההפכים. אדם מעט ביישן, צנוע מאוד, איש משפחה ואיש אדמה. כשהוא לא היה ביחידה הוא עסק בחקלאות, זה האדם שכשצריך מי שיעזור הוא היה מופיע משום מקום. שילוב נדיר".
בישוב, מספר בן פזי, ידעו על עיסוקו המרכזי של נעם כלוחם, אך גם ידעו להסתיר זאת ולא לדבר על כך. "כשרואים אדם שקופץ בשבת וחוזר בשעות לא שעות אין מי שלא ידע שהוא בימ"מ, אבל לא שמענו את זה ממנו. גם כשהוא נפצע הוא תיאר לחברים הקרובים ששאלו אותו, שמדובר בפציעת ספורט. זה היה נועם, לא מספר על עצמו כלום, לא מתלונן על כלום לא אומר דבר רע על איש, כולו טוב וחסד, שילוב של רוך מדהים וביישנות יחד עם היותו לוחם שמסכן את נפשו כל יום למען כולנו".
הסיכון היומיומי ריחף תמיד מעל חייו של נעם. "מעל עשרים שנה נעם היה לוחם מבצעי בקצה המבצעי של הימ"מ, ובוודאי שכל מי שמכיר ומבין יודע שמדובר באדם שמסכן את עצמו ומסר נפשו גם בחייו ולא רק במותו למען עם ישראל, גם בפעילות בישוב קידה וגם בפעילות הביטחונית".
על ההתמודדות בישוב קטן כמו קידה, בו כמאה משפחות בלבד, עם האבל הכבד, אומר בן פזי: "מרגע הידיעה אנחנו מנסים לעטוף את המשפחה ככל הניתן. המשפחה צריכה גם את הזמן הפרטי שלה עוד לפני המעגל הישובי. אנחנו מנסים גם לעטוף וחברים של הילדים, מורים, רבנים, רכזי נוער, חברות של אפרת מגיעים לתת חיבוק, אבל מהצד השני כשאנחנו בקשר מתמיד עם אפרת אנחנו נותנים מקום גם לאבל הפרטי משפחתי שהוא המעגל הראשון".
"נעם הוא לא רק אדם פרטי. הוא חלק מאיתנו כישוב וחלק מכל עם ישראל. זה אבל שהוא הרבה מעבר לאבל הפרטי. זו דמות של עוצמה של לימוד תורה, הוא השקיע הרבה בחברותות עם חברים מהישוב, דמות ששייכת לכל עם ישראל ואת החלל שנפער אנחנו כתושבים שומעים על רבים שמקבלים על עצמם ללמוד ממידותיו וממעשיו הטובים ולהמשיך בדרכו. האבל היישובי סובב סביב סיפורים על נועם ועל חייו. ברמה היישובית צוותי החירום הישובי הופעלו, ילדיו מכיתה ב' ועד תיכון, וגם את המעגלים שלהם ושל החברים שלהם אנחנו מלווים ונקווה למצוא את הכוחות למצוא נחמה ולצמוח כקהילה".