באוניברסיטת בר אילן יתקיים מחר הכנס השנתי לחקר הסרטן. בראש הכנס יעמוד פרופ' סיריל כהן, נשיא הארגון הישראלי לחקר הסרטן וחוקר באוניברסיטה, עמו שוחחנו.
"אנחנו מבינים היום שצריך יותר לקרב בין הקהילה האונקולוגית לחוקרים בתחום הסרטן, אנשים שמנסים להבין איך זה קורה ולמה וגם מפתחים גישות טיפוליות חדשות, וזו מטרת הכנס הזה שמיועד למתמחים בתחום. בכנס נשמע על יישום טיפולים חדשים, הרבה מבוססים על הפעלת מערכת החיסון, כלומר שאפשר לשנות את התנהגות מערכת החיסון כדי שהיא להרוג תאים סרטניים אצל החולה. אלו טיפולים עם פחות תופעות לוואי ממה שאנחנו מכירים בכימותרפיה שהורסת קצת ללא הבחנה תאים בגוף".
מוסיף פרופ' כהן ומספר כי במהלך הכנס ידובר על חשיבות הגילוי המוקדם ובנוסף סוגיית התאמת הטיפול לחולה. "אנחנו בעידן של רפואה אישית. אנחנו יודעים שלא כל טיפול מתאים לכל חולה ולכל סרטן. האונקולוג צריך לפתור את שאלת הטיפול עם הסיכויים הרבים ביותר כשלפניו ארבעה טיפולים שונים". על מנת לסייע לאונקולוג בהחלטתו קיימת אפשרות של בחינת הטיפולים השונים על מעט תאים של החולה, לראות את התגובה ועל פי כך לחזות את יעילותו של כל טיפול.
שאלנו את פרופ' כהן על מיקומה של ישראל בתחום זה של חקר מחלת הסרטן והוא משיב כי על אף היעדר תשתיות ואמצעים נמצאת ישראל במקום מאוד מתקדם בתחום המחקר. הוא מצטט בדבריו את אחת המומחיות הגדולות לחקר הסרטן שאמרה שבישראל אין הרבה אמצעים, אבל מדהים לראות מה מצליחים לעשות עם מה שיש.
במציאות הנוכחית הרבה מהתהליכים ומתשתיות המחקר נעשים בחו"ל. פרופ' כהן מעיר כי "הקורונה החזירה למודעות שנושא הבריאות חשוב וכדאי להשקיע בטווח הארוך". בדבריו הוא משבח קבוצות מחקר ישראליות שמבצעות עבודה מרשימה על אף החסר המדובר בתשתיות. מה אם כן מביא את הישראלים להישגים שכאלה, שאלנו, ופרופ' כהן משיב:
"בישראל יש את תשוקת המחקר. הישראלי מאוד יצירתי ומאוד אמיץ. הוא ולא חושש לבחור בכיוונים חדשים, וראינו את הדברים גם בתחומים אחרים כמו 'כיפת ברזל'. יש תעוזה שתורמת ויש גם את האנושיות שנמצאת בחברה הישראלית, יש רצון אמתי לפתור מול הכאב שפוגשים אצל האחר".
עוד שאלנו את פרופ' כהן אם כאשר הוא מתבונן על התהליך שעברה הרפואה בתחום זה בעשורים האחרונים הוא מתמלא בתקווה לקראת העשורים הבאים, או שמא הצלחה מול סרטן אחד תיתקל בזן חדש של המחלה. "אפשר לשאוב עידוד ממה שהיה בעשור האחרון", אומר כהן. "אי אפשר לצערינו לתת פתרון לכל חולה ולכל סרטן, אבל כשבוחנים את אחד הסרטנים שאנחנו מנסים להבין אותו, המלנומה, סרטן העור, אנחנו רואים שלפני עשר שנים אדם שהיה מגיע עם מלנומה הסיכויים שלו לשרוד חמש שנים היה כעשרים אחוז והיום הסיכויים הם שמונים אחוז.
''זה קורה בזכות הכנסת טיפולים המבוססים על מערכת החיסון. לכן אנחנו חושבים שבתקופה הקרובה, בזכות גילוי מוקדם, הכנסת טכנולוגיות חדשות ושימוש בכלים המתפתחים, כל אלה יעזרו לצמצם את האימפקט של המחלה, גם אם לא למגר אותה, לפחות להפוך אותה למחלה כרונית שאינה גזר דין מוות".