בנימין נתניהו
בנימין נתניהו צילום: אורן בן חקון

פרקליטות המדינה מבקשת לתקן את כתב האישום נגד ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, וסניגוריו מסרבים לפי שעה להפסיק את מהלכה הרציף של חקירת העדים.

על משמעות בקשת הפרקליטות שוחחנו עם השופט בדימוס הפרופ' עודד מודריק, בעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיום מרצה באוניברסיטת אריאל ויועץ למשרד עורכי הדין AYR.

"המשמעות היא שהפרקליטות נכשלה כשהעריכה שהעד מטעמה יעיד דבר מסוים, במקרה זה על פגישה בזמן מסוים ועל תוכן מסוים וכעת מתברר שהעד לקה בזיכרונו או אמר דבר שאינו אמת", אומר פרופ' מודריק ומסביר את המהלך בו נוקטת כעת הפרקליטות: "הפרקליטות מנסה לשנות את ההתייחסות ולהעביר את מועד ההתרחשות למועד אחר או לקבוע שהמועד לא ידוע. מדובר במהלך שקורה לעיתים במשפט, אבל יש לו משמעויות".

המשמעויות עליהן מדבר פרופ' מודריק נוגעות למספר פרמטרים: "בין השאר ההשלכה היא על הגנת הנאשם. ההגנה יכול לומר שהתבססתי על הנחה שמייחסים לי אירוע מסוים במועד מסוים ולפי זה חקרתי את העדים בעבר, וכך את העד הנוכחי. אם מתקנים את כתב האישום אז צריך לשקול אם החקירות שלי ניתנות לתיקון, האם ניתן להעלות שוב עדים לחקירה נוספת או שמשבשים לי לחלוטין את מערכת ההתגוננות. אם בית המשפט יקבע שהדבר פוגע ביכולת ההתגוננות הוא צריך לסרב לבקשה, אבל אם בית המשפט מעריך שהתיקון לא משנה באופן מהותי את יכולת ההתגוננות של הנאשם הוא יקבל את התיקון, אבל עדיין תישאר השלכה על מהימנות העד, כי מתברר שעדותו לא מדויקת ואם היא לא מדויקת מי יבטיח שהיא מדויקת בחלקים האחרים שלה".

האם ההשלכה היא רק על מהימנות העד ואין כאן הוכחה להכנה רשלנית של הפרקליטות לתיק כולו? פרופ' מודריק סבור שאכן כן, אך לדבריו גם אם ניתן יהיה לקבוע שהפרקליטות התרשלה הדבר לא אומר שהשופטים יבטלו את אמינותו של העד ואמינות זו היא החשובה. "ההגנה צריכה רק להשיג ספק ולא מעבר לכך, ולכן למעידה הזו יש משמעות. אני לא בטוח שזה נוק-אאוט לתביעה. את המשמעות נדע בסוף המשפט.

השופטים יכולים לעשות פלגינן דיבורא, ולומר שאנחנו מאמינים לעד פילבר באופן כללי ועם זאת לומר שפרט מסוים אינו מדויק ולא מקבלים את עדותו, והדבר לא ישפיע באופן מוחלט על תוצאות המשפט. מי שחפץ בזיכויו של נתניהו שמחתו מוקדמת מדי, אם כי לא מדובר בטעות טכנית קלה וקטנה אלא בטעות חשובה ומי שצריך לחשוש מהתוצאות שלה היא התביעה ולא הסנגוריה".

על דבריו אלה שאלנו את פרופ' מודריק אם התקלה הזו בהתנהלות הפרקליטות מול העד פילבר אינה מצטרפת לעדויות הקודמות שהתבררו כבעייתיות מאוד מבחינתה של התביעה, וביחד מתחזקת התחושה שדברים לא נעשו כראוי לקראת המשפט החשוב בישראל, זה שהוביל גם לחילופי שלטון וגם להוצאות של מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה.

מודריק סבור שאכן הטענה נכונה ועם זאת הוא "ממליץ שלא להתהלל חוגר כמפתח. משפט אינו עניין למהלך אחד, אלא פסיפס עצום של עדויות וראיות. צריך לחכות לעדותו של נתניהו עצמו שיתכן ויכשל בלשונו ובזיכרונו. כרגע מוקדם לקבוע. ברור שככל שמתרבות הטעויות וככל שיש דברים מתמיהים מהעדויות זה עוד מכה ועוד מכה כמו בקרב איגרוף, אבל מחפשים את הנוק-אאוט בסוף".

מוסיף השופט בדימוס מודריק ומציין כי השאלה המרכזית היא שאלת תפיסתה העקרונית של התביעה שהסיקור האוהד אותו קיבל או לא קיבל נתניהו הוא אכן שוחד. האם התביעה שגתה בתפיסתה העקרונית לגבי מהות השוחד וראיית סיקור אוהד כבסיס לשוחד. "זו בעיניי השאלה המרתקת העיקרית, ובצד השני קיומה של שיחת ההנחיה שעליה פילבר מדבר".

"אם הפרקליטות שגתה בקונספציה לגבי הסיקור מצד אחד ואם אין בסיס לטענה שהייתה שיחת הנחיה שכזו, אז יגיע הזמן למצהלות תומכי נתניהו. כרגע זה עדיין בסימן שאלה", אומר מודריק הסבור כי מן הסתם השופטים מתחילים לגבש לעצמם עמדה, אך עליהם להיזהר מלהביע אותה יתר על המידה בפומבי.

לנוכח דבריו אלה שאלנו את השופט בדימוס אם לא נכון היה קודם להכריע עקרונית אם סיקור אוהד יכול להיחשב שוחד, ורק לאחר מכן לצאת למסע הארוך הגוזל מקופת המדינה סכומי עתק ומייצר חילופי שלטון. האם הכרעה מהירה ועקרונית שכזו לא הייתה יכולה לבטל מלכתחילה את הדיון המשפטי כולו?

"זה רעיון מאוד מעניין, אבל כשאני מנסה למקם אותו פורמאלית זה יכול היה להיות סוג של טענה להגנה מהצדק. יטענו למה לנהל משפט על משהו שגרתי ומקובל שקורה לכל אנשי הפוליטיקה. מניסיוני אני יכול לומר שגם אני העדפתי את הטענות הללו נברר רק בסוף ההליך כשאדע את העובדות ורק אחר כך אברר את המשמעות. לתפיסתי אין טעם בהכרעה עקרונית לפני היכרות עם עובדות. לכן היה צריך לשמוע את אילן ישועה ואחרים".

שוב שאלנו אם דווקא משום שהתיק נוגע לראש ממשלה והשלכותיו דרמטיות לעם כולו, לא נכון היה לקיים את הבירור העקרוני קודם ליציאה לדרך מבחינתה של התביעה. השופט מודריק משיב: "לא זו דרכו של משפט. אני מסכים אבל כשאני מוציא את עצמי על מקומי כשופט אני אומר שאני צריך לדעת מה טיבו של הסיקור, עד כמה הוא היה יוצא דופן, מה ההיקף שלו ומה מודעות הצדדים לקבלה והנתינה. היו חשובות לי העובדות לפני קבלת החלטה או תפיסה כללית שכזו. באמצעי התקשורת מנהלים את הדברים באופן שטחי יותר. אצה לכם הדרך".