בקבלת השבת מול הקניון. פרישמן לצד הרב
בקבלת השבת מול הקניון. פרישמן לצד הרבצילום: ליאור פרישמן

ימי השבעה על פטירתו של הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, רבה של רחובות, מסתיימים היום. על דמותו כמנהיג תורני מזה עשרות שנים בעיר שוחחנו עם יו"ר המועצה הדתית ברחובות, עו"ד ליאור פרישמן.

פרישמן אמנם מונה ליו"ר המועצה הדתית רק לפני כחודשיים וחצי, אך הקשר שלו עם הרב מתחיל לפני כ-18 שנים, עוד בהיותו נער בעיר. "זכיתי להידבק ברב. עוד כנער למדתי אתו דף יומי, נפשי נקשרה בנפשו וזכיתי לאלפי שעות במחיצות של הרב קוק, כאיש ציבור, במעשי החסד של הרב ועוד".

על דמותו של הרב כרב עיר שתושביה הם בני המגזרים השונים והמגוונים במשך עשרות שנים, מספר עו,ד פרישמן: "הרב היה דמות יוצאת דופן. הוא היה חמישים שנה רב העיר לאחר שדודו הרב שלמה קוק נהרג עם רעייתו ושני ילדיהם בתאונת דרכים. המיוחד בו הוא שהוא הצליח לאחד סביבו את כלל סוגי האוכלוסייה בעיר. היה לו קשר יוצא דופן עם הציבור החרדי, הדתי והמסורתי והחילוני".

פרישמן מספר כי "בכל שנה הקפיד הרב לקראת ראש השנה ויום כיפור לעבור בכל בתי הספר בעיר, יסודי חטיבות ביניים ותיכונים בכל המגזרים. באחת השנים ליוויתי אותו. בבוקר הוא מסר שיעור בתיכון דה-שליט החילוני ובו למעלה מאלף תלמידים, בצהרים הוא העביר שיחה בסניף בני עקיבא ובערב נסענו לישיבת פונביז' שבבני ברק, שם העביר שיעור. איזה דמות יכולה באותו יום לעבור את המגזרים?", הוא שואל וקובע כי מקורה של היכולת הזו היא אופיו של הרב כמי שצועד בדרכו של אהרון הכהן, רודף שלום ואוהב את הבריות.

"הוא הראה עד כמה התורה נמצאת בסוד נפשו של עם ישראל. גם לציבור שלא שומר מצוות הוא ידע להראות את גדלות התורה", אומר פרישמן ומספר על דוגמא נוספת לכך: "שבת אחת הגיעו לביתו, דפקו בדלת ואמרו שיש סניף צופים שפתחו בשבת מחנה אוהלים כהכנה לקראת מחנה הקיץ, כרב העיר תנזוף בהם על חילול ה'. הרב קוק אמר שיתארגן ויגיע. הוא חזר עם שקית ביד. הוא הגיע לסניף הצופים, הוציא מהשקית יין גביע וכמה חבילות עוגיות, קיבץ את החניכים עשה להם קידוש וחילק להם עוגיות, דיבר איתם על ערכה של השבת והאיר להם פנים".

"בשבת באחת השכונות הרדיות הוא ראה נערים שצועקים שאבעס על נהגים. הוא אמר להם שצריך לצעוק שאבעס לתוך הלב שלנו ולתקן את שמירת השבת שלנו פנימה ואם נתקן את שמירת השבת שלנו גם אחרים יתקנו את שמירת שהבת שלהם", מספר פרישמן ומוסיף אירוע נוסף: "היה אמור להיפתח קניון גדול בעיר, ותוכנן שהוא ייפתח גם בשבת. פנו אליו והציעו לקיים שם משמרות מחאה והפגנות. הוא לא הסכים והנהיג שיחד עם תנועות הנוער היינו עושים ברחבת הקניון קבלת שבת בשמחה וריקודים לעיני העוברים והשבים. לאחר שהתפזרנו לבתים הרב נכנס לחנויות ודיבר עם בעלי החנויות במאור פנים על חשיבות שמירת השבת עבור עם ישראל. בתוך שבתות אחדות החליטו בעלי עסקים שלא רוצים להמשיך בפעילות הקניון בשבת ומאז הקניון ברחובות סגור בשבתות, בניגוד לקניונים אחרים בארץ".

מוסיף פרישמן ומספר על הנהגת הרב לקראת פסח ובסוגיית הכשרות בעיר, וכך גם על עניינה של השמיטה ושמירתה בעיר. "לפני 14 שנה הוא הגיע להבנה עם שוקי פורר, ראש העירייה, ואמר לו שאנחנו בעיר רחובות, שהראי"ה קוק היה רב המושבות ואהב את המושבה רחובות, מחובתנו לשמור על השמיטה, אבל לא בגלל השמיטה הציבור החילוני צריך להרגיש מקופח, ולכן אני מבקש השקעה של שנתיים לשתילת עצים ופרחים לפני השמיטה. הייתה לו שמחה גדולה לראות את גינות העיר מתכוננות לשמיטה".

האם הכול עבר ברוגע ובנחת תחת הנהגתו? האם לא היו ויכוחים וסערות סביב ענייני הדת בעיר? פרישמן מספר כי אכן "היו ויכוחים, אבל הם היו לגופם של דברים ולא לגופם של אנשים. כשהיה צריך הייתה לרב תקיפות. בישיבה אחת של מועצת עיר הרב דיבר בתקיפות גדולה נגד ראש העיר, סנדלר. כעבור שעתיים הרב התקשר לראש העירייה לומר שהוא מעריך ומוקיר אותו ומזמין אותו לסעודת שבת אצלו. סנדלר הזכיר שרק לפני שעתיים הרב דיבר בתקיפות נגדו. הרב אמר לו 'דיברתי בתקיפות לטובת העיר כי תושבי העיר חשובים לי, אבל זה לא מוריד מהערכתי אליך'".

על הדאגה לתושבי העיר מוצא עו"ד פרישמן דוגמא נוספת: "ברוב המועצות הדתיות כלה צריכה להביא אישור למפגש אחד של הדרכת כלות שעברה. הרב הנהיג שכלה תקבל אישור רק אחרי שלושה מפגשים. מישהי שאלה אם הוא מבקש להקשות על הכלות, והוא השיב שהוא יודע שמפגש אחד לא יספיק והדברים יביאו לויכוחים בינה לבין בעלה והדברים יגיעו לפגיעה בשלום בית ואני דואג לשלום הבית של התושבים".

עוד הוא מספר כי לאחר פטירת הרב נתקל בקלסר ובו מכתבי פניות של תושבים לרב, וביניהם מצא פנייה של אדם שכתב לרב עד כמה הוא מעריץ ומוקיר אותו ואינו יודע את נפשו מרוב תודה לרב. "מדובר באסיר שהיה בכלא רמלה, אשתו הגיע לרב וסיפרה שבגלל בעיית עיניים צריך לעקור לו עין. הרב הזדעזע ואמר שיפנה לאחד הגבירים בעיר שיתרום סכום שיאפשר להגיע לבדיקה אצל מומחה. הסכום נתרם והאסיר יצא בליווי לאותה בדיקה שהצילה את עינו. הוא כתב לרב 'לא פגשת אותי ואתה לא מכיר אותי ולמרות זאת דאגת לי. אתה בעיניי קדוש ועליון'".

"הרב שמחה קוק היה דואג לכל אדם. הייתי מלווה אותו בחזרה משיעור הדף היומי בבוקר. היה פועל ניקיון של העירייה שהיה מסתובב עם העגלה והפח לנקות את הרחובות. בכל יום הוא עצר באותה שעה בנקודה מסוימת שבה הרב עובר. הרב היה עוצר לידו ומאיר לו פנים בצורה יוצאת דופן. עבור אותו פועל זה הפך את היום כשרב העיר החשוב מתייחס אליו".

עוד מספר פרישמן על הקפדתו של הרב בענייני ממונות ודוגמא לכך עולה מסיפורה של כלתו: "למחרת החתונה התקשר אליה וביקש שהיא ובנו יגיעו אליו עם הצ'קים של החתונה. הכלה התפלאה. הוא עבר על הצ'קים. כמה מהם הוא שם בצד וקרע אותם והסביר שמדובר בצ'קים שהגיעו ממפעל גדול שמקבל ממנו כשרות והוא לא מוכן לקבל מהם מתנה כספית. הכלה טענה שהם לא יודעים שהוא לא יפדה את הצ'ק והוא השיב 'הקב"ה יודע ואני יודע'. וכך בכל מקום שהיה חשש לנגיעה אישית הוא קרע את הצ'יק".

עוד מזכיר פרישמן את מסירות נפשו של הרב למען העולים מרוסיה אחרי נפילת מסך הברזל, היותו רב בית כנסת החורבה בירושלים, מסירות נפשו על ארץ ישראל שבאה לידי ביטוי בין האשר כאשר לפני העקירה מגוש קטיף התייצב בפני הרכב של שבעה שופטים ובכה בדמעות על הנושא. "כשהיה שומע על פיגוע היה לא יודע את נפשו מרוב צער", מספר פרישמן. "איבדנו גדול בתורה ובמידות ששייך לדור של נפילים".