
בראיון לערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת עמיחי שיקלי לסערות הפוליטיות של הימים האחרונים, לתכניותיו שלו ולמציאות הכללית בארץ.
בראשית הדברים ביקשנו את התייחסותו למהומה בבית החולים הדסה הר הצופים שהביאה עד כדי חשש של אנשי הצוות לחייהם. הזכרנו את דבריו של שר הבריאות שהזהיר אותנו מלהתגזען וקבע שאלימות יש בכל המגזרים. לטעמו של חבר הכנסת שיקלי הדברים הם לא יותר מאשר עוד אמירה מעולם הפוליטקלי-קורקט.
"לצערינו בקרב האוכלוסייה הפלשתינית במזרח ירושלים האלימות היא לחם חוק, וככל שמדינת ישראל נראית חלשה יותר רף האלימות עולה. בימים האחרונים ראינו מחזות שאני, כמי שגדל בירושלים, לא ראיתי. לא ראיתי דגלי ישראל נשרפים בהר הבית, לא ראיתי תהלוכות של אלפי פלשתינים עם דגלי אש"ף בשער יפו מטרים בודדים ממתחם ממילא.
''אני לא זוכר שבערב יום השואה כשאנחנו באירוע ביד ושם בהר הבית זועקים 'חייבר חייבר אל יהוד', תזכורת לאותם שבטים יהודים שנטבחו באכזריות כי לא הסכימו להיכנע לתכתיביו של מוחמד. אני לא זוכר מראות כאלו. אנחנו בתקופת שפל מבחינת הכבוד הלאומי של עם ישראל שנרמס בידי הממשלה הזו עד עפר".
לנוכח דבריו אלה על כבוד לאומי שנרמס שאלנו אם אינו רואה כפגיעה בכבוד לאומי את האופן שבו התקבל ראש הממשלה בהתיישבות, אתמול באלקנה והיום בקידה.
"בשביל כבוד צריך לעבוד. בחלוף 19 לוויות זו הפעם הראשונה שבנט טורח להגיע ולבקר בבתי אבלים. זה דבר שהוא חרפה שאין כדוגמתה. אני לא זוכר בדברי ימי המדיה ראש ממשלה שלא העז להראות פניו ברחוב. אני לא זוכר חוסר אהדה רדיקאלי שנובע מכך. גם ראשי הממשלה שנויים במחלוקת כמו בגין במלחמת שלום הגליל או שרון בהתנתקות לא היה כלפיהם כזה חוסר כבוד רחב כל כך. זה נובע מכך שאחד החטאים החמורים של בנט והנשרכים אחריו הוא לקחת את תפקיד ראש הממשלה ללא שום תשתית דמוקרטית ציבורית. מדובר בסיעה שיש בה כרגע חמישה חברי כנסת, וזו מפלגת השלטון כששלושה חברים בה מנהלים אוטונומיה. זה מצב חסר תקדים".
"לראשונה מאז ראשית כהונתו, מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע מעז לחצות את הקו הירוק אחרי שנה, כאשר במצע של ימינה התחייבנו לחזק את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ולהיאבק בהשתלטות על שטחי C. אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות, אבל הייתה פה הונאה רמייה והולכת שולל, הקמת הממשלה הפוסט ציונית הראשונה בישראל מבחינת המרכיבים שלה, וזה נעשה בקולותיהם של אנשים שהיו בטוחים שתאתגר את הליכוד מימין".
בדבריו מבהיר חבר הכנסת שיקלי כי בעיניו "כל השותפים לדבר עברה וכל מי שנשרך או נשרכת אחרי בנט יש להם אחריות לרמיסת עקרונות הדמוקרטיה, יש להם אחריות לחקיקה מופרעת כמו חוק החשמל או תוספות בניה של שבעים מטר שיהודים יכולים לחלום עליהן".
ובאשר לו עצמו ולהגדרתו כפורש מ'ימינה', הדברים עדיין אינם סגורים באופן מוחלט ושיקלי נערך לערעור בבית המשפט המחוזי, "ואחר כך נכלכל את צעדינו", כלשונו. שאלנו מה יוכל לומר בבית המשפט שלא נאמר באותו דיון ארוך בועדת הכנסת, והוא משיב: "יש הרבה מה לומר. כל התנהלות הדיון, שאמור היה להיות מעין משפטי, היה כזה שבו כל מי שיושב שם ידוע מראש מה ואיך יצביע. לא היה עניין לחברי הועדה להקשיב לטיעונים, מנעו מעורך הדין להציג את טיעוניו והאיצו בו לזרז את דבריו". עוד הוא מציין את קיומו של הדיון במהלך פגרה ללא מתן אפשרות להיערך ובנוסף "גם בהיבט החוקי. הכנסת הכריעה כבר ברוב גדול אחרי ויכוחים שהגדרת פרישה היא רק כאשר ישנה תמורה כלשהי ולא כאשר מדובר במהלך אידיאולוגי".
מכאן עברה השיחה למהלכיו האישיים-פוליטיים בימים אלה. "היעד הלאומי ציוני הוא לקצר את ימיה של הממשלה הפוסט ציונית הראשונה ככל הניתן. זו ממשלת פרוטקשן ששבוע אחרי שבוע נסחטת על ידי התנועה האיסלאמית ומוכרת נכסים חיוניים של הציוניים לידי מי ששונאים את הציונות. וואליד טהאה מדבר על הכיבוש הארור ומאשים את ישראל ברצח של אותה עיתונאית, הוא שעומד בראש ועדת הפנים, זה אדם שאיילת שקד ונפתלי בנט מינו אותו לתפקיד רם ונישא. זה דבר בלתי נתפס. לכן זו ממש משימת על לקצר את ימיה של הממשלה ככל הניתן".
"אנחנו רואים גם בתחום המאבק בפלשתינים את המדיניות של מי שקורא לעצמו איש מרכז, בני גנץ שמתברר כשמאל רדיקאלי, איש שמארח בסלון ביתו את אבו מאזן, שמונע את הדיון בועדת החוץ והביטחון על קיזוז כספי משכורות מחבלים. זו ממשלה רעה והמאבק בה הוא חשוב ואני עוסק בו עם גורמים נוספים", אומר שיקלי ולשאלתנו אם המשמעות המעשית היא התנגדותו שלו לחקיקת 'ממדים ללימודים' על מנת להפיל את הממשלה, הוא משיב שאינו רוצה לקבוע כעת כיצד ינהג בכל חוק וחוק ובכל הצבעה והצבעה. "ברור שכולנו רוצים לתגמל ככל הניתן את המשרתים בכוחות הביטחון, אבל המשימה החשובה יותר היא הפלת הממשלה ונצטרך להכריע בצורה חכמה כיצד לפעול".
על המתרחש בימינה ועל פרשת הדחתו של חבר הכנסת לשעבר כלפון, אומר שיקלי כי "כל התפקיד של רשימת 'ימינה' היה להביא את בנט לראשות הממשלה. כל השאר הוא הערות שוליים. היחס שלו לאנשים הוא יחס טכני. יש אדם אחד שהוא יכול לסמוך עליו, והוא החבר שהוא הביא אתו, מתן כהנא, שמציית ונשמע להוראותיו כמעט ללא הפעלת שיקול דעת, ויתר החבורה מה שמאפיין אותה זה עסקנות פוליטית, איך ממקסמים הישגים עושים רעשי ימין כדי שישכחו בעתיד מה קרה כאן בשנה האחרונה ויאפשרו להם שיריונים".
על פרשת כלפון אומר שיקלי: "אני לא שולל את התרחיש שרע"ם דרשו זאת בעקבות העלייה להר הבית. גם אם רע"ם מכחישים הקרדיט שאני נותן להם נמוך. בנוסף יכול להיות שהוא רצה לסכל אפשרות של אותה שלישייה שמתנהלת כסיעה בתוך סיעה וחולמת להשתלב בליכוד, להקשות עליה מהלכים עתידיים. לא סוד שהיחסים בינו לבין יתר הרשימה, מעבר לכהנא, לא קרובים".
באשר לאפשרות שחבר כנסת נוסף יפרוש מהמפלגה, אומר שיקלי כי קשה להתנבא אך פרישה שכזו לא תתקבל ככזו שנובעת מתוך השקפת עולם או כמעשה הרואי, אלא כניסיון היחלצות פוליטית.
על מהלכיו שלו לקראת האפשרות של הקמת מפלגה חדשה, אומר שיקלי: "אני נערך לכמה תרחישים אפשריים. האפשרות של הקמת מסגרת חדשה שתמלא את התפקיד שבמקור ימינה ביקשה לממש, הוא דבר נכון. יש ציבור ציוני דתי פחות חרד"לי, ציבור מסורתי וציבור חילוני ציוני לאומי שהיו רוצים לראות רשימה כזו. ראינו 13 מנדטים של ימינה ותקווה חדשה, וגם יש כאלה שראו בבני גנץ כמייצג משהו ציוני לאומי ומגלים שהוא נוטה שמאל בפועל. זה מרחב עם פוטנציאל. יש ואקום שנוצר ואליו ייכנסו כוחות חדשים, ואני מאוד מקווה שאוכל להיות חלק משמעותי במרחב הזה".
על הדמויות שעימם הוא שוקל את צעדיו ומתכנן את המהלכים מעדיף שיקלי שלא להרחיב ולא להיכנס לשמות.
"זה לא רק הואקום. יש משימה שלקחנו על עצמנו וימינה החליטה לוותר עליה", אומר שיקלי ואנחנו שואלים אודות החשש שמא לא יעלה בידו לצבור די מנדטים כדי לצלוח את אחוז החסימה. "אין שום כוונה ללכת על משהו מגומגם. במידה והתנאים יבשילו אחרי למידה מעמיקה הכוונה היא למהלך שיכריע את הכף לטובת המחנה הלאומי".
בדבריו מדגיש שיקלי דברים שאמר בעבר על כך שהצעד שיעשה לא יסכן את מחנה הימין. "יש בי אמונה גדולה ביכולת ויש לקחים ממה שראינו בקמפיינים בעבר. הפוטנציאל גדול וזה יכול להיות המהלך שיכריע את הכף". על דבריו שלא יצא למהלך שיסכן את המחנה הוא אומר: "אמרתי זאת ואני מוכן לחזור על זה מאה פעמים. ביטחון לניצחון מחנה הימין ולא להיפך".
