בתאריך ח' בשבט, תשכ"ט - 27.1.1969 - הוצאו להורג תשעה יהודים על-ידי שלטון הבעת' העיראקי "באשמת ריגול".
ההתנכלות ליהודים הייתה מקובלת בימים ההם על הציבור העיראקי, שבמשך יותר משנה, מאז מלחמת ששת הימים, עבר שטיפת מוח, שבה הוצגו היהודים כגייס חמישי הפועל בתוך עיראק כדי למוטט אותה מבפנים.
ההמון היה משולהב. יהודים רבים נוספים נרצחו בכלא ומחוצה לו. את שמותיהם של הנרצחים ואת תאריכי מותם תיעד בכתב ידו אבו-ליאהו (אבו-אליהו) הוא סלמן דבי, החזן והשוחט בבית הכנסת ע"ש מאיר טוויג על כריכתו הפנימית של אחד מספרי הקודש, שאותו הביא עמו כאשר עלה לארץ בתחילת שנות ה-70.
עוד קודם לכן ארגן עצרת בעיראק, באותו בית כנסת, על אף הסכנה שנשקפה לבני קהילה, לציון 11 חודשים למותם של הנרצחים, בהשתתפות 80 יהודים אמיצים שהגיעו לאירוע. הספר ובו הרשימה של שמות הנספים שמור בספריית מרכז מורשת יהדות בבל, אשר ממשיך את אותה המסורת שבה החל סלמן דבי ומקיים מדי שנה עצרת לזכרם.
השנה, עקב הקורנה, נדחה האירוע הזה, והוא יצוין במשותף עם יום הזיכרון השנתי לקורבנות ה"פרהוד" ביום שלישי, א' בסיוון, ברחבת אנדרטת ההנצחה הסמוכה למרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה.
הפרהוד הוא שמו של הפוגרום שנערך ביהודי בגדד בחג השבועות תש"א – 1941, שבמהלכו נרצחו כ-140 יהודים, ביניהם נשים, ילדים וזקנים. עד תחילת שנות השמונים של המאה שעברה לא היה קיים בישראל תיעוד מוסמך, מחקר, או אנדרטה ראויים לפרהוד, והזיכרון מהאירוע הטרגי הזה השתמר בעוצמה רבה בלבבותיהם ובזיכרונם של היהודים יוצאי עיראק בישראל ומחוצה לה.
בעצרת תינתן במה להתייחדות עם קורבנות ה"פרהוד", כשבמסגרת האזכרה להרוגי הפרעות מוקראים שמותיהם, קוראים קדיש לעילוי נשמותיהם, ונישאים דברים לזכרם.
"זה המעט שאנו יכולים לעשות על מנת להוקיר את אותם יהודים אמיצים" אומרת עליזה דיין חממה, מנכ"לית המרכז, "אשר שילמו בחייהם על כמיהתם לעלות לארץ ישראל ועל עצם היותם יהודים. אנו מקיימים טקסים אלו בדבקות מדי שנה. נקמתם של נרצחי הפרהוד והרוגי המלכות היא בחיינו כיהודים חופשיים בארצנו."