גבול לבנון. ארכיון
גבול לבנון. ארכיון צילום: david Cohen/Flash90

הבחירות בלבנון משאירות את תומכי חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני ללא הרוב שהיה לארגון בשנים האחרונות. על הגורם לשינוי ועל מה שצפוי במדינה שוחחנו עם ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר לעולם הטרור המזרח תיכוני.

מדבריו של ד"ר כרמון נראה שהוא לא הופתע מהתוצאות. "די ברור לכל מי שעוקב אחרי מה שקורה בלבנון בשנתיים האחרונות, המשבר הכלכלי-חברתי העצון שהמדינה השסועה הזו סובלת ממנו התגבר, יש חוסר בחשמל וחוסר במצרכי יסוד, יש חוסר אמון משמעותי באליטות הפוליטיות של המדינה, ובנוסף היה האירוע המכונן של הפיצוץ בנמל בירות באוגוסט 2020 שגרם למוות של כמאתיים איש והשמדה של האזור סביב הנמל ולחילוקי דעות על האחריות של חיזבאללה לאירוע. בנוסף היה גם האיום של חיזבאללה שהשופט שמנהל את החקירה יוכל להמשיך בה. כתוצאה מההשלכות הכלכליות והחברתיות של אותו פיצוץ עשרות אלפי לבנונים נאלצו לעזוב את המדינה, בעיקר מהמעמד הבינוני".

כתוצאה מכל אלה "יש תנועת התנגדות עממית. הבעיה של התנועה הזו היא שהיא מפוצלת מאוד אין אף מנהיג בולט לתנועה הזו, אבל ברמת המצביעים רואים את השינוי הגדול. 14 מחברי הפרלמנט החדש הם עצמאים, חלק גדול מהם מהמנהיגים של אותה תנועת רפורמה עממית של השנתיים האחרונות".

ד"ר כרמון מעיר ומציין כי "מספר המצביעים נמוך מאוד, רק 41 אחוזים, מה שמצביע על חוסר אמון של האוכלוסיה בסיכוי לשינוי משמעותי, גם בגלל שיטת חלוקת המושבים שאינה מאפשרת שינוי עמוק, אבל מנהיגי הרפורמה אומרים שיהיה טרנד חדש שאולי יביא בעתיד הקרוב לשינויים בולטים יותר".

כרמון מזכיר כי תופעה דומה התרחשה גם בעיראק, שם "הגוש שמתנגד לאיראן משיג רוב, אבל הוא לא יוכל להקים ממשלה יציבה וכך כנראה יקרה גם בלבנון, שם החיזבאללה לא רק שמר על כוחו בעדה השיעית, אלא שהוא גם הארגון הצבאי היחידי שחמוש והוא אולי חזק יותר מהצבא ויש לו מערכת תשתית חברתית כלכלית עמוקה מאוד ממומנת על ידי איראן ובכך הוא יכול להמשיך ולהיות הגורם המשמעותי יותר מכל האחרים. יש לו הנהגה מרכזית נחושה וחלק מהתומכים נחושים לתמוך בהנהגה ובדרכה".

החזון של הרפורמיסטים בלבנון הוא בראש ובראשונה לראות שיטה דמוקרטית ולא לפי עדות "מתנגדי חיזבאללה שרוצים מדינה פחות שסועה שהצדק החברתי מניע אותה, מקווים שזה יביא לשינוי, אבל גם לפי התוצאות האלה לא צפוי שינוי משמעותי", מעריך ד"ר כרמון ומזכיר את נשק החיסולים שבו השתמש חיזבאללה נגד מתנגדים פוליטיים כפי שהיה מול ראש ממשלת לבנון רפיק אל חרירי, "מה שגרם להיחלשות הסונים ולכך שהבן שלו אפילו לא השתתף בבחירות, ובכך החליש את חלקה של העדה הסונית בבחירות האלה. חיזבאללה יכול להתנקש מעת לעת בחיי מי שמוביל את המגמות האלה כפי שחיסלו באחרונה עיתונאי חשוב מאוד שהתנגד להם".

לטעמו של כרמון התפנית שהתחוללה בלבנון היא "ערעור פוליטי אבל לא ערעור מעשי, ולכן זה יהיה חשוב בהיבט הפעילות האזורית שלו, בעיקר נגד ישראל, כי התושבים לא רוצים להיגרר לעימות ישיר עם ישראל. השיקולים שלהם לגבי המדיניות האנטי ישראלית יקחו בחשבון את ההיחלשות הפוליטית בתוך המדינה".

ואולי דווקא כדי להוכיח את כוחו של הארגון הם יבחרו להתגרות בישראל? "תיאורטית זה יכול להוביל למתינות מסוימת של הארגון, אבל מה שמעסיק את הארגון הוא לא שיקולים פנים-לבנוניים אלא שיקולי ההנהגה האיראנית. לפי חוקת חיזבאללה המנהיג העליון של איראן, כעת חמינאי, הוא הדמות היחידה שיכולה לתת הנחיות להנהגה. לא נשיא לבנון ולא הפרלמנט הלבנוני יקבעו את האסטרטגיה האזורית של חיזבאללה. לכן מה שישפיע על מדיניות חיזבאללה בעימות עם ישראל זה רק האינטרסים האיראניים והשאלה אם איראן תהיה מעוניינת בעימות עם ישראל בגלל חשש למתקפה ישראלית או אמריקאית נגדם, או שישמרו את חיזבאללה עד הרגע האחרון כזרוע היבשתית שבנו במשך שלושה עשורים נגד ישראל".

האם אנחנו לא נמצאים כבר ברגע האחרון? כרמון מזכיר כי דבריו של שר הביטחון על התקדמות הגרעין האיראני מתייחסים להשגת אורניום מועשר לפצצה אחת, אבל "ישנו עוד החלק הצבאי של בניית טיל שיהיה מסוגל לשאת את הכמות הזו עם כל המנגנון הנדרש, ולפי מומחים זה ייקח עוד שנה או שנתיים".

"לאיראן יש שתי אפשרויות. או להכניס את חיזבאללה כגורם שיפתח את המלחמה בתקווה שאיראן לא תותקף, או שכשהיא מותקפת הם יפעילו את חיזבאללה. להערכתי אם הם ירגישו מאוימים יש אפשרות שההנהגה האיראנית תיתן פקודה לחיזבאללה לפתוח במלחמה. כלומר שהדבר מאוד רגיש ותלוי בהערכות המדיניות והמודיעיניות של ההנהגה באיראן לגבי הסכנה מישראל והדברים תלויים גם ברמה הגלובאלית בעקבות היחלשותה של רוסיה אחרי המלחמה באוקראינה. רוסיה היא בעלת ברית חשובה של איראן והיחלשותה עוזרת לאיראן לחדור ביתר כוח לסוריה, אבל במקרה של עימות עם ארה"ב או ישראל רוסיה לא תוכל לעזור לאיראן. השיקולים מורכבים מאוד ולא ניתן לדעת כיצד תנהג ההנהגה האיראנית כשיחליטו שם שהגיע רגע העימות הצבאי".

על כל דבריו אלה מוסיף ד"ר כרמון ומזכיר גם את חשיבות הסוגיה הפנים לבנונית בעיצוב דרכה מול ישראל. "לבנון נשארה במצב מאוד קשה מול הקהילה הבינלאומית, וכדי לקבל סיוע כספי להתאוששות כלכלית וחברתית, הקהילה הבינלאומית בראשות מקרון שהבטיחו מיליארדים, לא תהיה מוכנה לסייע כל עוד אין ממשלה יציבה שאינה תלויה בחיזבאללה. לכן בתקופה הקרובה חיזבאללה צריך להתרכז במצב הפנימי ולמרות הכישלון הפוליטי לנסות להגיע לקואליציה שתאפשר לארגון לשלוט מבפנים כאשר השיקול הלבנוני בהחלט ברמה החברתית כלכלית, והשיקול האסטרטגי צבאי תלוי בהחלטות בטהרן".