על ההחלטה להתפנות מ'בית התקומה' בחברון עד השלמת בדיקת מהלכי הרכישה ועל היערכות לרכישות נוספות שוחחנו עם שלמה לוינגר, איש עמותת 'הרחיבי מקום אוהלך', מי שהיה שותף להליך הרכישה ומלווה את המשפחות שנכנסו למבנה.
על העמותה מספר לוינגר כי זו "שמה לה למטרה לגאול בתים בעיר האבות. ממשלת ישראל היא שהייתה אמורה לעשות את המהלך הזה. זה היה אמור להיות תפקיד הקק"ל, אבל המציאות אחרת. הממשלה עושה את ההיפך ועוצרת את גאולת הארץ בחוקים שונים כמו היתר עסקה, שימוש מפריע ועוד", הוא אומר בהתייחסו לכלל ממשלות ישראל ולאו דווקא לזו האחרונה.
בדבריו הוא מזכיר את הנורמה שהייתה מקובלת בעבר כאשר ילדים במוסדות חינוך ברחבי הארץ ובעולם היו משלשלים בכל יום שישי לקופות הפח הכחולות של הקק"ל מטבעות בכל שבוע על מנת להשתתף בגאולת הארץ ושרים את 'דונם פה דונם שם' שמדבר גם הוא על הקופסא הכחולה ועל גאולת הארץ. "זו הייתה צריכה להיות המציאות, אבל קריאת הכיוון לא נכונה ולכן הקמנו את 'הרחיבי מקום אוהלך' עד שהממשלה תעשה את תפקידה".
"ברוך ה' אנחנו מצליחים וכבר יש לנו ארבעה מתחמים שלמרות הסחבת והקשיים שהוערמו הם מיושבים ביהודים. בבית השלום יש 15 משפחות, ויש גם את בית רחל בית לאה ובית המכפלה, ובקרוב גם בית התקומה. זה לוקח זמן אבל ברור לנו שזה יסתיים בצורה טובה".
על המציאות בה שוב ושוב יהודים נכנסים, מתפנים בהסכמה ורק לאחר בירורים חוזרים, אומר לוינגר כי "בוודאי שכמו בכל מקום בעולם יהודים יכולים לקנות גם בחברון עיר האבות. ברגע שקנית והמוכר מודה שהוא מכר הכל נגמר, אז למה המינהל האזרחי ושרי הביטחון עושים שימוש לא נכון ובעיני גם לא חוקי בכוח שנתון בידיהם? הרי עסקה כזו בחולון הייתה מסתיימת עם הרכישה. דינה של חברון צריך להיות כמו דינה של חולון".
על הרכישה של בית התקומה קובע לוינגר כי "כל הרכישה הסתיימה" ומוסיף כי "אנחנו לא מסתפקים רק בחתימות, אלא הכול מצולם ומתועד ובנוסף גם כתוב ברשומות המנהל האזרחי וגם בטאבו הפלשתיני. ביהודה ושומרון הוסיפו חוקי סדום שגם אחרי השלמת הקניה צריך אישור של שר הביטחון שיכול לתת אותו בחמש שניות או למשוך כדי לבדוק את המסמכים שוב ושוב".
"בבית השלום הבאנו הררים של מסמכים חתימות וצילומים ושר הביטחון אמר שהערבי טוען שלא שילמנו לו ולכן שנוציא את היהודים כי זה סכסוך שכנים. הגשנו תביעת בעלות לבית המשפט. נשיא המחוזי אמר למוכר שהגרסה שלו משתנה. בהתחלה אמר שלא מכר, בהמשך שמכר ולא קיבל את כל הכסף, וכשהוכח שקיבל מאות אלפי דינרים והכל מצולם ומתועד הוא טוען שהוא החזיר את הכסף, הוא אמר לשופט שאצלם הקבלה הטובה ביותר היא המילה שלהם. השופט זרק אותו מכל המדרגות כי מה זו הטענה הזו שקיבל את כל הכסף ובגלל מילה אחת החזיר את כל הכסף...".
לוינגר מציין שאותו סיפור חוזר על עצמו גם עכשיו והמוכר הערבי טען שהוא לא מכר, וכעת אחרי שראה תיעוד של המכירה, הוא משנה את גרסתו ואומר שמכר אבל לא התכוון למכור ליהודים, בה בשעה שברור שידע למי הוא מוכר.
על הסיבה לכניסה לבית בעת הזו אומר לוינגר: "הקניה הסתיימה לפני כמה חודשים והתחלנו לשפץ את הבית ולהוסיף קומה, כמובן עם אישורים, כדי להכניס משפחות לבית מסודר. אותו ערבי פטפט את עצמו לדעת וכנראה גם התחיל להסתובב בצורה מחשידה עם הכסף והאשימו אותו שמכר ליהודים. הוא הכחיש. השמועות הגיעו אלינו. ניסינו להרגיע עם אנשי השטח, אבל בסוף השבוע שעבר הגיעה אלינו ידיעה שחמולת ג'עברי רצתה להשתלט על הבית בכל מקרה כדי שלא ניתן יהיה להוציא אותם".
החשש היה שהערבים ייכנסו לבית במהלך היממה הקרובה, בשבת או ביום ראשון שלאחר מכן. משום כך נמסרה הודעה בהולה ל-15 המשפחות המתוכננות להיכנס לבית להיות ערוכות מעכשיו לעכשיו לכניסה. בתוך שעה היו המשפחות ערוכות לכך כאשר אליהם הצטרפה ישיבת ניר, ושעות אחדות לפני כניסת השבת כולם היו כבר במבנה פנימה.
"לא נוח להפתיע אנשים לפני שבת, אבל היה ברור שאם הערבים יכנסו יהיה מסובך להוציא אותם ונשכח מהמבנה לתקופה ארוכה. התכוונו להישאר", מדגיש לוינגר ומסביר כי בהמשך התקבלה החלטה שצה"ל יתמקם במבנה על מנת למנוע כניסה של ערבים אליו. כעת הוא מקווה שמהלך הבירור יהיה מהיר ומשפחות ייכנסו למקום בהקדם.
לשאלתנו אם הסיבה לשינויי הגרסאות של המוכרים היא החשש מגזר דין מוות שתשית עליהם הרשות הפלשתינית, אומר לוינגר כי יתכן וזו הסיבה אך לעיתים הסיבה היא רצון של המוכר לקבל תשלום כפול, כפי שכבר היה בעבר.
כעת, מספר לוינגר, יוצא ארגונו בקמפיין כאשר פניו אל רכישת המבנה הבא. "עסקאות קיימות כל הזמן", הוא אומר, והיעד הוא שיתוף הציבור כולו ברכישות ובגאולת עיר האבות בית אחר בית.