נבחרת הספורטאים של הקריה האקדמית אונו
נבחרת הספורטאים של הקריה האקדמית אונו צילום: אייל טואג

בישראל רשומים כ-134,460 ספורטאים מקצועיים פעילים. 56.1% הם בני 12–17 (כ-75,000 פעילים) שמתאמנים בגילאי הנוער.

חלק חשוב בהפיכת הנער/ה לספורטאי מקצועי תלוי בהליך בניית חוסנו המנטלי כמתחרה.

במסגרת שבוע המצוינות של קרן טראמפ, נערך כנס הספורטאים בהשתתפות: אלופת אירופה בג'ודו תמנע נלסון-לוי, אלוף ווימבלדון לשעבר אנדי רם וזוכה רוקדים עם כוכבים המתעמל אלכס שטילוב. לצידם השתתפו גם המתעמלת נטע ריבקין, הג'ודוקא טל פליקר והשחיינית הפאר אולימפית אראל הלוי פרל.

לפי נתוני הלמ"ס בישראל רשומים כ-134,460 ספורטאים מקצועיים פעילים. 35.9% מהם מתחרים בענפים אישיים ו-64.1% בענפים קבוצתיים. מכלל הספורטאים הפעילים שגילם ידוע, 56.1% הם בני 12–17 (כ-75 אלף פעילים) ו-17.4% היו בני 18–24 (כ-23 אלף). לצד הציפיות והחלומות של הילדים והוריהם, מספר קטן מהם יהפכו לספורטאים מצטיינים ומכאן נשאלת השאלה, מהם הכלים להם זקוקים הילדים בגילאים הצעירים, בכדי להפוך לספורטאים מקצוענים?. על השאלות הללו ענו מיטב ספורטאי ישראל, וסטודנטים בקריה האקדמית אונו, בכנס 'איך לגדל ספורטאי מצטיין' שנערך בקריה האקדמית אונו, כחלק משבוע המצוינות של קרן טראמפ. הכנס נערך בהשתתפות אלופת אירופה בג'ודו תמנע נלסון-לוי וחברה לנבחרת טל פליקר, המתעמלים האולימפיים לשעבר אלכס שטילוב ונטע ריבקין, הטניסאי לשעבר אנדי רם והשחיינית הפאר-אולימפית אראל הלוי פרל שהכריזה על פרישה רק בחודש שעבר.

בתחילה הכנס התייחס שמוליק ברנר, פסיכולוג ספורט ומרצה בתואר לחינוך בקריה האקדמית אונו ומאמן מכבי ר"ג בכדורסל, על הכלים המנטליים וההתנהגותיים שצריך לרכוש מילדות ונדרשים מספורטאי צעיר, שיסייעו לו להפוך לספורטאי מקצועי.

לדבריו, השאיפה המתמדת למצוינות והישגים בספורט בשילוב התפתחות המדע והמחקר בכל הקשור להישגי שיא מהפן הפיזיולוגי יוצרים לחץ וציפיות מתמידות על ספורטאים בכל הגילאים, הענפים והרמות השונות. פיתוח החוסן המנטלי יסייע לספורטאי בזמן האימונים או התחרויות בהתמודדות עם קשיים כמו: מחשבות טורדניות ו/או חשיבה מרובה בפעולות שאמורות להיות אוטומטיות בטיבן, קיפאון ותחושת מחנק, חרדת ביצוע ותחושת מסוגלות עצמית נמוכה.

הטניסאי ואלוף ווימבלדון לשעבר, אנדי רם הסביר: "להיות ספורטאי מצטיין זה פאזל מאוד מורכב, המכיל את היכולות של הילד, לצד מעורבות של ההורים ואח"כ גם של המאמן. לכל אחד בפאנל היה את המאמן שהיה שמה בשבילו. מאמן טוב, במיוחד בטניס, הוא מאמן עם לב שמסתכלים על הספורטאי כמו הילד שלהם. בכדי להוציא ספורטאי שהוא מחויב, צריך מאמן שאוהב את הספורט וכזה שישמש לו כמודל לחיקוי ושהילד יסמוך עליו. כשהחלטתי על פרישה, התחלתי להרים טלפונים לכל המאמנים שאימנו אותי לאורך השנים. לא הייתי מצליח בלעדיהם. הילד מושפע מאוד מהסביבה שלו ועל ההורים להבין שילד לא מבין ציניות. אסור שהילד יגדל בסביבה צינית שתוריד אותו. מאז ומתמיד הקפתי את עצמי באנשים שנותנים לי אנרגיה טובה, אנשים שבאים להרים ולא להוריד וזה משהו שמאוד עזר לי גם בגישה שלי, להתחבר לאנשים טובים".

אלופת אירופה בג'ודו, תמנע נלסון לוי הוסיפה: "ההורים צריכים להיות מעורבים אבל גם לא יותר מידיי, הם צריכים להבין שהם אינם מאמנים אבל הם צריכים להיות שם תמיד ולקבל הכל באהבה. בסוף זה האהבה של הילד למקצוע, הוא ממשיך למרות הקושי. מניסיון אישי שלי, תמיד היה לי רשת ביטחון של ההורים, שהיו שמה בשבילי בלי התערבות מקצועית למאמן. כל הספורטאים עוברים משברים וחייבים להבין שזה חלק מהדרך וצריך לדעת לקום מזה".

המתעמל אלכס שטילוב ציין כי "הדרך להפיכת הילד לספורטאי מצטיין, היא לגרום לו להרחיב אופקים ולא להצטיין רק במשהו אחד. לא להקדים את המאוחר, לתת לו להתפתח כילד, לכל דבר יש את הזמן שלו. צריך לאפשר את חופש הבחירה של הילד, שישנה מקצועות, שיעשה הסבה ולתת לו גם לקבל החלטות. בגיל 17 חווית ממש משבר של כמה חודשים, שיניתי ממועדון למאמן אישי שליווה אותי עד היום שפרשתי. גבהתי ב-20 ס"מ, דבר שהיה מאוד שונה ועלול גם לעלות חששות בענף התעמלות הקרקע, אבל למדתי לעבוד עם מה שיש וזה עניין של גישה, חיפשתי יתרונות כמתעמל גבוה לעומת הספורטאים האחרים שהיו נמוכים יותר".

המתעמלת האומנותית לשעבר, נטע ריבקין אמרה, "חשוב שההורים יתנו לילד את האפשרות גם לילד לטעות. כילדה היו לי מחשבות לפעמים שבא לי להיות ילדה רגילה, אבל זה היה נקודתי ברגעי משבר ומיד הייתי חוזרת למטרות שלי. זכיתי במאמנת שליוותה אותי כל הקריירה שלי מגיל 5 עד גיל 25. נשארתי עד גיל 25 שזה גיל מופלג בתחום ההתעמלות האומנותית. הפריצה המקצועית שלי לא הייתה פשוטה ונחשבתי ל-'לייט בלומר'. 7 שנים לא הייתה תזוזה אבל המאמנת שלי האמינה בי ובגיל 14 כבר קבעתי קריטריון לאולימפידת בייג'ין. חשוב לעבוד על היכולות המנטליות והם לפעמים מכריעים לא פחות מהאימונים הפיזיים.

הג'ודוקא טל פליקר אמר כי "חשוב להעניק לילד רשת תמיכה לתת לו מקום לטעות וגם מקום ליפול ולהיות שם בשבילו. התאמנתי בשחייה ועוד אומנויות לחימה, ואבא שלי תמיד אמר לי לבחור ובחרתי בג'ודו. הסביבה דחפה אותי אבל גם אני, כל הזמן רציתי להוכיח לעצמי"

השחיינית הפאר-אולימפית, אראל הלוי-פרל הוסיפה, "למאמן יש חלק בלתי נפרד מהצלחת הספורטאי. ההקרבה של המאמן היא הקרבה אישית, אם אני צריכה להיות ב-5 בבוקר בשבת בבריכה גם המאמן מגיע ב5 בבוקר בשבת. הספורט הוא הדבר הכי טוב שקרה לי.

ד"ר אבי מויאל, ראש התמחות ספורט בקריה האקדמית אונו סיכם: "ספורטאי מצטיין יכול להגיע למעמד הגבוה ביותר רק בתמיכה רחבה של ההורים, עם המאמן הנכון ובעיקר עם תשוקה של הספורטאי לספורט ולניצחון".