נעם רז הי"ד
נעם רז הי"ד צילום: באדיבות המשפחה

נפילתו של לוחם הימ"מ נעם רז הי"ד, גיבור ישראל, בקרב בג'נין, היתה עבורי, לצד הכאב הנורא, רגע של התבהרות.

ולא, לא היו חסרים רגעים כאלה בשבועות האחרונים ובשנים האחרונות, לדאבון לב, אבל משהו באמת שנחשפה דרך דמותו, המיס עוד שכבה ממעטפת השקר והרמייה שעוטפת אותנו דרך מנגנוני הפוליטיקה, העיתונות, הפרקליטות והאליטה האינטלקטואלית בעיני עצמה.

מבעד לעטיפת תקינות פוליטית מזויפת, שמנסה למנוע מאיתנו, האזרחים, להביט לאמת בפרצוף ולהכריז "המלך עירום", יש דמויות שדווקא האמת שניבטת מהן, כמו ממוססת את השקר וחושפת אותו לעיניי כל.

ומילות בנו של נעם כמו מהדהדות את האמת הזאת, בפשטותה וצניעותה: "אבא, מי שכתב את המשפט 'אמור מעט ועשה הרבה' בטח הכיר אותך... תמיד היית שמח בחלקך ואף פעם לא שמענו אותך מתלונן. אתה צנוע, גיבור, על אדמת הקודש אתה האדם הכי טוב בעולם..."

ודברי אשתו האצילה אפרת: "תודה שלימדת אותנו איך לא ליפול לראייה חיצונית, איך לראות רק פנימה. סלדת מכל הגינונים וה'שואו'... תודה שלימדת אותנו הסתפקות במועט. איך לשמוח בבגדים המהוהים שלך, כי לא צריך לקנות כלום חדש. ולאכול את כל האוכל שיש במקרר, כי לא צריך להכין במיוחד. ולשמוח בטנדר חבוט ולהכריז שרק מי שרציני יש לו טנדר כזה. ולהגיד ישר כן לכל מי שצריך עזרה, לא משנה המקום או השעה או במה מדובר..."

והקשר היומיומי לתורה: "תודה שלימדת אותנו מה זה כוח רצון, התמדה, נחישות, עם אפס ויתור עצמי. לא לוותר אף פעם על הדף היומי, או כמו שקראת לו – המרדף היומי, אפילו לא אחרי יום אימונים מפרך בשעת לילה מאוחרת".

ודווקא מתוך היושר, הצניעות, הפשטות והענווה הללו, כמה נכונה וישרה גם זעקת הבן על המוסר המעוות שמוביל, מתוך רחמנות על אכזרים להתאכזר על רחמנים: "היה לכם את המיקום של הבית. טיל אחד ולא היו מסכנים חיים של 50 לוחמים שכל אחד מהם שווה מכל הממשלה הזאת".

הסוד של תורת הסוד

בשבוע בו המוני יהודים, עמך ישראל, יציינו את יום הילולת רשב"י, בצל זיכרון האסון הנורא אשתקד, נדמה לי שרז תורת הרשב"י, כמו גם רז חייו של נעם, טמון ביכולת לראות את המציאות באמת. לא דרך פילטרים של תקינות פוליטית מזויפת ומילים יפות ללא כיסוי.

כי רק מי שהאמת ורק היא, נר לרגליו, ושלהבת גאוותו הלאומית עוד לא כבתה, יודע להכריז ללא מורא על השלטון הרומאי האכזרי, המרושע והאנוכי: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין כדי להושיב בהן זונות, מרחצאות — לעדן בהן את עצמן, וגשרים — ליטול מהן מכס" (שבת לג, ב). רשב"י, המצפה לישועה, לא מוכן להתפשר ולהוריד את הראש בפני השקר הרומאי שבגלל עוצמת שלטונו ודורסנותו, נקודת המבט הריאלית עלולה ליישר איתו קו ולהיכנע בפניו. נו, אתם יודעים, צריך להיות ריאליים...

זוהי, כך נדמה לי, המשיכה העצומה של תורת הסוד של רשב"י, שגם אם בודדים מבינים אותה במושגיה הנסתרים, יהודים רבים, פשוטים, ישרים ותמימים כמו נעם, מבינים אותה לאישורה, במהותה, הרבה יותר מפרשנים וחוקרים רמי דרג. הם מבינים מהי תורת האמת ומיהו הנושא אותה בלבבו: "הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" (תהלים טו, ב).

נותן עוז ותעצומות לעם

רבנו יוסף חיים, ה"בן איש חי" זיע"א, כתב על רשב"י את הפיוט המפורסם "ואמרתם כה לחי". שם תיאר את הרשב"י כגיבור מלחמה: "גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה" וכן: "דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת".

המילים "בעוז ותעצומות" לקוחות מתהלים: "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים" (תהלים סח, לו). על פסוק זה כתב רש"י: "נורא אלהים ממקדשיך" - ומדרש אגדה אל תקרי ממקדשיך אלא ממקודשיך שכשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתירא ומתעלה ומתקלס וכן הוא אומר בקרובי אקדש (ויקרא י') ונקדש בכבודי (שמות כ"ט) במיתת שני בני אהרן..."

מתוך דברי רש"י המשך הפסוק כמו מתבקש ומתפרש מאליו: "נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים". יראת רוממות נופלת עלינו כאשר עושה הקב"ה דין בצדיקים ודמותם הפלאית והנסתרת עד כה, מתגלה לעין כל. ולאור דמותם מתבהרת הוודאות באמת ובטוב ובמקביל – הזיוף שבשקר וברע. דמויות פלא כאלה הן, הן הנותנות "עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים".

וכפי שתבעה אפרת, אשתו של נעם, מראש הממשלה: "עם ישראל צמא לאמת, תהיה נאמן לאמת, תסתכל לעצמך בעיניים ותמצא שם מה האמת של עם ישראל והיא תהיה מקור הכוח שלך. מי שנותן לך את החיים, הוא נותן לך את המשימה ואת הכוח לבצע אותה... תזכור תמיד מי אתה, לשם מה נשלחת – השליחות שלך להרים את רוח העם – תן עוז לעמך!"

אין מילים שיוכלו לנחם על אובדן נורא שכזה. תקוותנו ותפילתנו היא שרז תודעת השירות, המסירות, הציונות והנאמנות של נעם, יאיר עלינו.