יאיר יעקבי
יאיר יעקביצילום: שלומי יוסף

"אני צריכה עזרה עם הילד", נחתה עליי היעקבינית בסערה כמו חייל קומנדו בנורמנדי.

"כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו, אחד", התחמקתי כמו היפי במלחמת ויטנאם, "אז אם את כבר מאמינה בו אנחנו בסדר, שכוייח ובהצלחה".

הפירואט המוסרי הזה לא עשה רושם על היעקבינית, והיא התעקשה שכאָב ביולוגי יש לי חובה לקחת חלק בגידול צאצאיי. הטרלול הפרוגרסיבי בהתגלמותו.

"מה הפעם?" עניתי תוך שאני מכווץ את גבות עיניי כדי לשוות לעצמי מראה מרוכז ומושקע בסיטואציה יאיר לפיד סטייל.

"הוא צריך עזרה בשיעורי בית בחשבון".

"וממתי נותנים שיעורי בית בגן חובה?"

"ממתי שהוא בכיתה ג'".

"אחחח איך הם גדלים מהר כשלא אכפת לך", התמוגגתי, "על כל פנים אשמח לעזור לו, איפה בדיוק הוא תקוע?"

"חוק הפילוג".

"אין בעיה", יריתי.

"אתה יודע מה זה חוק הפילוג?"

"ודאי, זה החוק שאמור למנוע מנתניהו לרוץ לראשות הממשלה כל עוד יש נגדו כתב אישום".

"זה לא חוק הפילוג".

"אולי בעינייך לא, כי את ישראל הראשונה", התרתחתי.

"אנחנו מדברים על חשבון".

"אנחנו נבוא איתכם חשבון בהחלט".

"פשוט תשב לעשות איתו שיעורי בית, בסדר?" התחננה ההגמוניה, ואני, עטוף במתיקות ובממלכתיות שכל כך מאפיינת את ישראל השנייה, התגייסתי למשימה.

למותר לציין שניסיוני רב השנים כמורה לאנגלית, יש בו כדי להתמודד עם כל המניעות והמחסומים שזב חוטם צעיר יכול להעמיד בפניי. ואני אומר זב חוטם כפשוטו, כי פעם ילד ביקש לצאת החוצה באמצע השיעור כדי לקנח את האף ואני כמובן סירבתי כי הנחתי שמדובר בתכסיס מילוט קלאסי, ומה שהלך שם אחר כך בכיתה אתם לא רוצים לדעת.
אבל אני סוטה מהנושא.

"תראה חמוד", פתחתי בשבחה של אכסניה, "לפני שמתחילים אני קודם כול רוצה שתבין את החשיבות של השקעה בלימודים ובפרט במקצועות חשובים כמו מתמטיקה וגמרא".

"למה גמרא זה חשוב?" שאל האפיקורס.

"כי גמרא זה החיבור שלנו לשרשרת הדורות", עניתי.

"מה זה אומר שרשרת הדורות?"

"זה אומר שאם אני לא אלמד אותך גמרא אז סבא יוסי יכה אותי בשרשרת בשם כל הדורות".

"אוקיי", זרם הילד, "וחשבון למה חשוב?"

"הו הו, שאלה יפה", שמחתי על ההזדמנות לאפס אותו. "תראה חמוד. אתה הרי אוהב לגור בתוך בית, נכון?"

"נכון".

"יפה, ואתה אוהב לישון על מיטה ולהתכסות בשמיכה, נכון?"

"נכון".

"אז אתה יכול להחליט אם לעשות שיעורי בית במתמטיקה ושיהיו לך כל הדברים האלה, או לא לעשות שיעורי בית במתמטיקה ואז בגיל 24 אתה תגור ברחוב, תישן על ספסל ותתכסה בעיתונים. ואז ממה נפשך לא תצטרך לעשות שיעורי בית, כי בלי בית אין בכלל היכי תמצי לעשות שיעורי בית".

"מה זה היכי תמצי?"

"אם לא תלמד גמרא איך תדע?"

נעלתי את הילד מכל הכיוונים. ככה חשבתי לפחות.

"אבל למה שאני אגור ברחוב רק בגלל שלא עשיתי שיעורי בית? אני יכול פשוט להמשיך לגור איתכם, לא?" הוא אמר. מצחיקול כזה.

הושבתי אותו על הברכיים שלי והבטתי בו ברוך.

"תראה מתוקי, מה שלא יהיה - בגיל 24 אתה יוצא מהבית, שלא לומר נזרק ממנו, ורצוי שתהיה לך עבודה מכובדת כדי שתוכל לדאוג לעצמך לקורת גג. אחרת, כאמור, ספסל ועיתונים וכיוצ"ב".

"אני לא מאמין שתיתן לי להתכסות בעיתונים", התעקש הילד.

"נכון נכון", הודיתי, "התכוונתי להגיד עלונים. רק בגלל שאתה גר ברחוב זה לא אומר שצריך להידרדר לקריאה של פרופגנדה ליברלית־שמאלנית".

"מה זה פרופגנדה?"

"נו, גם אנגלית לא יזיק לך ללמוד", מלמלתי.

"אז כדי לא לגור ברחוב אני חייב להיות טוב בחשבון ואנגלית וגמרא", הוא סיכם.

"כן, בגדול", שמחתי, אבל לילד היה עוד טריק אחד בשרוול.

"אבל אבא, אתה מרוויח כסף מלעשות צחוקים, ובשביל זה לא צריך את המקצועות האלה. אז אני אהיה כמוך!"

עכשיו באמת סבא יוסי ירביץ לי עם שרשרת.

"קודם כול ילד", התגוננתי, "גם במקצוע שלי חשוב לדעת חשבון. בעיקר כפולות של 30, כדי לחשב מתי הכסף שחייבים לי ייכנס לבסוף", הבהרתי.

"בסדר, כמה מספרים זה כבר יכול להיות, מקסימום עד 60, לא?" אמר הילד בנאיביות. צחקתי בקול. עם התמימות הזאת הוא לא ישרוד רגע במקצוע שלי.

"גם אנגלית חשוב לדעת, כי צריך אנגלית ממש טובה כדי להסביר לחותנת האמריקנית שלך שהבחירה לעזוב עבודה בטוחה בבנק לא הייתה שטות מוחלטת שדנה את בתה לחיים של מחסור".

"זה גם בעברית קשה להסביר", זרקה אשתי שבדיוק חלפה מולנו.

"אין הכי נמי", עניתי.

"מה זה אין הכי נמי?" שאל הילד.

"לא תלמד גמרא - לא תדע", התעצבנתי. אבל עשה רושם שהילד מתחיל להבין.

"בקיצור חמוד", סיכמתי, "מניסיוני, גם אם לא תשתמש בסוף בכל הדברים שתלמד, העבודה הקשה תַקנה לך כישורים של התמדה וחריצות, וזה יותר חשוב מהכול".

"בסדר אבא", התרצה הילדון, "אם ככה אתה לא צריך לעזור לי. אני אעבוד קשה ואנסה להבין לבד מה זה חוק הפילוג!"

חייכתי בסיפוק. ילד מסכן, לו רק היה יודע קצת גמרא היה מבין שמעולם לא הייתה הוה אמינא שאני יכול לעזור.

לתגובות: [email protected]

***