"מתחילת שנת השמיטה פיטרנו כבר עשרים עובדים, ואנחנו מפטרים עוד חמישה בחודש הקרוב רק כי אנחנו רוצים לשמור על תורתנו ואמונתנו. אבל אנחנו חוששים שמה שאנחנו עושים יגרום לנזקים בלתי הפיכים והחברה שלנו פשוט תקרוס ותגיע לפשיטת רגל, מה שישפיע על כל חיינו ועל חיי משפחותינו וילדינו".
כך נפתחה אחת מעשרות הפניות שמגיעות מגננים בשנה האחרונה. השמיטה משפיעה על רבדים רבים, אבל למעשה כולם "הסתדרו": החקלאים עושים היתר מכירה או אוצר בית דין, או משביתים ומקבלים תגמולים מהמדינה; הצרכנים אינם מרגישים את החיסרון במדפי הסופר העמוסים; ומי שנשאר באמת לשמור את השמיטה הם הגננים, גיבורי הכוח עושי דברו.
בפני הגננים עומדים ניסיונות לא פשוטים, בעיקר כאשר הם מתמודדים עם לקוחות שאינם שומרי שמיטה. ישנם פרויקטים שלא נגמרו לפני השמיטה והלקוחות מאיימים בקנסות; לקוחות שמבקשים שתילות ופיתוח של הגינה ומאיימים שאם הדבר לא יבוצע הם ייאלצו בצער לעבור לגנן אחר; זאת נוסף על התמודדות יומיומית עם שאלות מהלקוחות בנוגע לטיפול בשתילות שביצעו בעצמם וכדומה.
גננים רבים טרחו, התכוננו ולמדו היטב איך מותר לטפל בגינה בשמיטה וכיצד לשמור על גינה ירוקה ונאה בשמיטה עצמה, אבל לא תמיד הדבר מספק את הלקוח. כשהוא מעוניין דווקא בפרחים עונתיים, בגיזום לצורך הצמחה או בהרחבת המדשאה – גנן שומר מצוות אינו יכול לסייע לו. כל זאת עוד לפני שדיברנו על כך שעבודות רבות בשמיטה לוקחות יותר זמן ודורשות טרחה גדולה יותר כדי לוודא שהן אינן מתבצעות לצורך הצמחה ואף למנוע מראית עין.
עיריות שונות, שהן בעצם צרכניות הגינון הגדולות בארץ, פשוט התייאשו - והחליפו את הגננים היהודים בקבלני גינון בדואים שמוכנים לעשות את העבודות השונות. הלקוחות הדתיים פשוט מעדיפים לחכות לאחרי השמיטה כדי שהכול יהיה פשוט יותר.
זו לא טרגדיה, זה אתגר הלכתי. אבל באתגר הזה כולנו צריכים להיות שותפים. לא ייתכן שמגזר עסקי אחד יישא על עצמו את כל העול של השמיטה.
אז מה אתם יכולים לעשות?
כחברים – תסתכלו ימינה ושמאלה. מכירים גנן שומר מצוות? חבר, שכן, בן משפחה? תזרקו לו מילה טובה, תביעו את הערכתכם אליו ותתעניינו איך הוא מסתדר. התחושה שאתה לא לבד ושאנשים מעריכים את המאמצים שלך, כבר נותנת כוחות רבים.
כלקוחות - יש לכם גינה? תזמינו את הגנן להעיף בה מבט. תתפלאו לשמוע כמה אפשר לשדרג אותה גם בשמיטה.
כציבור – בדיוק כפי שלחקלאים דאגה המדינה לקרן השתלמות שמאפשרת להם להתפרנס בשמיטה בכבוד, כך עליה לקחת אחריות על תחום הגינון ולדאוג לו בשמיטה. אנו במכון התורה והארץ פועלים כבר שנים רבות כדי שהדבר יקרה, והשמיטה האחרונה רק מדגישה את הצורך שבכך.
"וחי אחיך עימך".
הכותב הוא איש מכון התורה והארץ
***