ישיבת הר הבית
ישיבת הר הבית צילום: י.לוי - ישיבת הר הבית

את הסיקור התקשורתי על הר הבית היה קשה לפספס במהלך השבועות האחרונים. עיניים רבות, מכל רחבי העולם היו נשואות והמתינו בציפייה דרוכה לשמוע האם הר הבית ייפתח מחדש ביום העצמאות, יממה לאחר סיום חג הרמאדן.

בימים שבין חג הפסח ליום העצמאות, הר הבית הפך למקום הסתה ושנאה כנגד מדינת ישראל. דגל ישראל הועלה באש, וכנגדו דגל אש"ף הונף ללא הפרעה במשך עשרה ימים ללא שום התייחסות מדינית או משטרתית. בימים הללו, בהם הר הבית היה סגור לכניסת יהודים, נהרסו והוזזו ממקומן ממצאים ארכיאולוגיים חשובים, והחרפה הגדולה של חילול המקום הקדוש זעקה מקיר אל קיר.

"חשוב לזכור שאירועים של הסתה נגד ישראל וחילול המקום הקדוש מתרחשות בכל ימות השנה בפרט, בעיקר בימי שישי ובחגים המוסלמיים, בהם הר הבית סגור לכניסת יהודים", אומר הרב אליהו ובר, העומד כיום בראשות ישיבת הר הבית. "אני מציין זאת מפני שהסיבה המרכזית לכך שהממשלה והמשטרה אינן מונעות את חילול מקום המקדש בימים אלו, מפני שבימים אלו הר הבית סגור לכניסת יהודים. כאשר יהודים נמצאים בהר הבית, המקום הופך לשקט ורגוע, ולא זאת אלא שבשנים האחרונות חלה מהפכה; תפילות שחרית ומנחה מתקיימות בכל יום בהר הבית ומועברים בו אף שיעורי תורה".

לסיוע ולתרומות לישיבת הר הבית לחצו כאן

איך נוצר מצב שבו התחילו להתפלל בהר הבית?

הרב אליהו ובר (36) הוא דמות מוכרת בעיר העתיקה בירושלים, בה הוא מתגורר עם משפחתו למעלה מעשור. הוא שימש במספר תפקידים תורניים בעיר בגופים חרדיים, עד שסולק מהם עקב הפרסום על כך שעלה להר הבית. אל הקמת ישיבת הר הבית הפועלת למעלה מחמש שנים, נקרא, אחרי שהתחיל לעלות בקביעות להר הבית.

"נתבקשתי ליצור קבוצה שתעלה כל יום להר הבית ותייצר את הקביעות במקום הקדוש. הקביעות התחילה ביום העצמאות לפני חמש שנים, והצטרפו אליה גם יהודים מהעיר העתיקה ומבחוץ. בזכות הקביעות הזו של אנשים שמגיעים כל יום, נוצרו הרבה שינויים בהר. כך נוצרה בעצם ישיבת הר הבית".

הרב ובר מספר על כך שבשנה הראשונה של פעילות הישיבה, אמרו תלמידי הישיבה את הקדיש בעברית במקום בארמית, כדי שהשוטרים לא יזהו את מילות התפילה. בזכות אותה קביעות תלמידי הישיבה שהתחילו להגיע מדי יום, התחילו לומר קדיש ולעמוד במקום מסודר לתפילת עמידה. עם הזמן, התפילה התמסדה, וכן נוספה חזרת הש"ץ בקול וכן ברכת כהנים ונפילת אפיים.

העולים כיום להר הבית מופתעים לראות לנגד עיניהם תפילות שחרית ומנחה קבועות ושמחים להצטרף אליהם. רבים אולי מודעים לשינוי שהתרחש בהר הבית בשנים האחרונות, אבל לא מודעים לתהליכים שהתרחשו מאחוריהם והביאו לידי כך.

"ב"ה אנו עדים לכך שישנם רבים הפועלים ומשתדלים למען גאולת הר הבית. אומנם, בלי לגרוע בזכויות הרבות של כל הפעילויות החשובות הנעשות בנושא, נראה שלקביעות היומיומית בשטח של תלמידי הישיבה, השפעה מכרעת ומהותית בכל ההתקדמות הגודלה בהר. כולל 'דרישת ציון' מייסודה של הישיבה, שהתחיל לעלות בקביעות בבוקר ובצהרים, גרם לכך שקול תפילה ותורה נשמע בהר בכל השעות שבהן הר הבית פתוח לכניסת יהודים", ממשיך הרב ובר.

לסיוע ולתרומות לישיבת הר הבית לחצו כאן

"למדו את השיטה מהמוסלמים"

בכתבה שפורסמה לפני שבע שנים ב'חדשות 12', כונו קבוצות איסלמיות קיצוניות בשם "אנשי ההר". היו אלו מאות נשים מוסלמיות, מורביטאת ומורביטון שהגיעו להר הבית מדי יום כדי להציק לקבוצות היהודיות, להטיח בהם צעקות וקללות, להתקרב ולהטריד את העולים. הם הוגדרו אז "כחיל החלוץ במלחמה האיסלמית על ההר". רבים מעולי ההר באותה תקופה, זוכרים אותם לרעה כגורם שניסה להצר את רגליהם של היהודים על ההר.

לפני שש שנים, הקבוצות הללו, שהיו חלק מהפלג הצפוני של התנועה האיסלמית הוצאו מהחוק והפסיקו להגיע להר הבית ולהטריד את העולים. היה זה הפתח לתחילתה של פעילות ישיבת הר הבית, שהגיעה למסקנה שאין סיבה שהשיטה שעבדה למוסלמים, לא תעבוד גם ליהודים.

"אותן קבוצות ערבים שהגיעו מדי יום להפריע לעולים היהודים יצרו חילול ה' גדול. הכוח שלהם היה הקביעות. הם היו מגיעים מוקדם בבוקר, כשההר נפתח לעליית יהודים, ונשארו עד שעות הצהריים – אחרי שאחרון היהודים יצא מהר הבית. ניתן לומר שבדיוק כך גם הקביעות של ישיבת הר הבית מדי יום, יצרה מציאות חדשה. למדנו את השיטה מהמוסלמים", מצהיר הרב ובר.

"כשמגיעים מאות ואלפי יהודים בחגים לעלות לרגל להר הבית, הם מתרגשים לראות מציאות שלא נתקלו בה עד כה. עליות הנעשות בנחת, המלוות בתפילה ושיעורי תורה. אנו זוכים לראות שהעליות של תלמידי הישיבה והכולל שמאופיינות בתפילה ובלימוד, משפיעות על העליות הרבות להר הבית בחגים ובימים מיוחדים".

לדבריו של הרב ובר ניתן לראות סימוכין בשטח באירועי יום העצמאות האחרון. בכל עשרות התפילות, שרו העולים היהודים את ההלל כמעט ללא הפרעה מצד גורמי המשטרה במקום. הוא מצביע על שינוי משמעותי באופי העליות, שהתרחש בעקבות פעילות הישיבה.

"הישיבה הפכה את העליות למלאות באופי של קדושה. גם בעבר היו רבנים רבים שעלו בעליות מסודרות שהיו מלאות בדברי תורה, אבל ברוב הקבוצות של היומיום העיסוק העיקרי – בעקבות איסור התפילה – היה להתעסק בזוויות היסטוריות וארכיאולוגיות של המקום. העליות כולן שינו את אופיין והפכו למכובדות הרבה יותר, שיעורי תורה, דרשות ,ותפילות מלאות עם חזרת הש"צ, קדיש וקדושה".

"אני צובט את עצמי בכל יום. יהודים מתפללים ועוסקים בתורה בהר הבית אחרי אלפיים שנה"

"בשבוע הראשון בו התחלנו להתפלל בהר הבית תפילת מנחה במניין, הרגשתי כמו בתוך חלום", אומר הרב אלישע וולפסון, ראש כולל 'דרישת ציון'. "לא האמנתי שאנחנו עומדים בתפילה במקום הקדוש ביותר לעם ישראל, אחרי אלפיים שנה שעם ישראל מתפלל ומשתוקק ומצפה לחזור למקום המקדש".

עם הזכות שבדבר, הגיעו גם המכשולים. אירוע זכור בראשו של הרב וולפסון התרחש ימים בודדים אחרי שהוקם כולל הר הבית. בתחילת השנה שעברה אברכי הכולל התחילו לראשונה להתפלל בהר גם תפילת מנחה, הגיע אל קבוצת האברכים רפ"ק ירון ביטון, מי שהיה אז מפקד הר הבית ואיים במעצר ובהרחקה מהר הבית על כל חברי הכולל. אותו אירוע לא שבר את הרב וולפסון ואברכי הכולל, והם המשיכו להתעקש ולעמוד בתפילה בהר הבית. מאז, כבר למעלה משנה וחצי שהם מתפללים מדי יום תפילת מנחה במניין במקום התפילה הקבוע בהר הבית.

הרב אלישע וולפסון (38) שימש עד לפני שנתיים כר"מ בישיבת ההסדר בצפת. כחלק משגרת יומה של הישיבה, נהג להצטרף אל הישיבה בעליותיה הקבועות להר הבית פעמים ספורות בשנה.

"חייבים לשנות ראש", הוא אומר. "המחשבה המקובלת היא שיש לעלות להר הבית רק כמה פעמים בשנה, וכך נהגתי בעצמי שנים רבות. עקב הנוכחות היומיומית שלי בהר הבית הבנתי שיש חשיבות אדירה להגיע ולהתפלל בהר בקביעות. "בכל יום שיש נוכחות יהודית בהר הבית, יש השראת שכינה בהר. אנשים לא מודעים לכך, אבל היום הר הבית נראה שונה בתכלית מאיך שהיה נראה לפני חמש שנים. הר הבית הפך למקום תורה ותפילה. "אני צובט את עצמי בכל יום כדי לוודא שאני לא חולם. יהודים מתפללים ועוסקים בתורה בהר הבית אחרי אלפיים שנה".

אין ואקום – זה או אנחנו או הם

העלייה להר בראשותו של הרב וולפסון מתכתבת עם הגשמת חלום הדורות. את יום הלימוד בכולל הר הבית, פותחים האברכים בטבילה במקווה ובשיעור בתוך הר הבית, המועבר מתוך דפי מקורות האורך כמחצית השעה, אליו מצטרפים עולים רבים נוספים. לאחר לימוד סדר בוקר מחוץ להר (מכיוון שההר סגור), הם חוזרים אליו כאשר הוא נפתח בצהרי היום ועולים להתפלל תפילת מנחה במניין. התפילה נראית כמו מניין ישיבתי ואף יותר ואורכת כעשרים דקות, עם קדושה וקדישים לרוב. בסופה של התפילה, יושבים האברכים בהר הבית לשיעור נוסף ושוהים בהר עד לסיומם של שעות הפתיחה. "ככה נראית גאולה", אומר הרב וולפסון בפנים מאירות.

לפי תפיסתו של וולפסון, המציאות שבה ישנן תפילות קבועות בהר הבית, מחייבות גם את ציבור העולים, ובעיקר את אלו שעדיין לא עולים – לעשות שינוי מחשבה בנוגע לעלייה להר הבית. במכתב ששלח למאות רבנים מהציונות הדתית לפני מספר חודשים, כתב כי "דווקא העלייה של יראי ה' היא המונעת חילול מקום מקדשינו. הוא פירט על פעילות הישיבה והכולל. "אנו מתאמים את מסלול ההליכה בהר עם המשטרה, כך שהמשטרה לא מאפשרת לכל מי שניכר בו סממן יהודי להיכנס למקומות האסורים". עשרות רבנים הגיבו למכתב באהדה ואף חתמו על מכתב עידוד לעלייה להר על פי ההלכה. "היום ישנם למעלה ממאתיים רבנים אשר מתירים ומחזקים את העלייה להר הבית כהלכה", מציין בהתרגשות הרב וולפסון.

"בהר הבית אין וואקום. כשאנחנו לא נמצאים בהר, עומדים שם אויבי ישראל שמחרפים ומגדפים וקוראים לרצח יהודים. לעומת זאת, כשאנחנו נמצאים שם, יש קדושה, תפילה ושמחה, אומר הרב וולפסון. "אני שואל את כל הנמנעים מלעלות, האם הקדוש ברוך הוא מעדיף שנפקיר את המקום הקדוש לידי האויבים שלנו שמחללים את המקום, או שהוא רוצה שיבואו כהלכה אברכים צדיקים מתוך טהרה ותפילה כדי לקדש את המקום?".

" המעשה הכי חשוב בימים הללו הוא לעלות בטהרה להר הבית", מדגיש הרב וולפסון.

מה הקשר בין הדברים הללו לבין יום ירושלים?

"אתה שואל אם אני רואה קשר? הרי זו המהות של יום ירושלים", הוא מניף את ידיו. "ביום שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, החמצנו את ההזדמנות ההיסטורית שלנו להתחבר מחדש ללב שלנו, בכך שירדנו לכותל והחזרנו את ההר להנהלת הוואקף. מאז שהוקמה ישיבת הר הבית, אנחנו זוכים לתקן את החטא הזה ולהשיב את קול התורה והתפילה למקום המקדש".

"קשה לנו להבין כיצד מסר עם ישראל את הר הבית בחזרה לירדן על ידי משה דיין, אבל חשוב לזכור שגם היום את יום ירושלים חוגגים לצערנו כמעט רק הציבור הדתי לאומי. בידינו הכוח להחזיר ליום הזה את משמעותו ולהכריז על הקשר שלנו להר הבית. אנחנו חייבים לעלות להר הבית כהלכה, כמובן לפי כל התנאים ההלכתיים הדרושים. בסופו של דבר, מי שנמצא בשטח הוא זה שמשפיע על הציביון, אתם רוצים שהר הבית יהפוך למקום שמלא בתורה ובתפילה? ישיבת הר הבית זוהי ההוכחה שזה אפשרי.

לקראת יום ירושלים, אני קורא לציבור לקחת חלק ממשי בשיבת עם ישראל למקום הקודש ולחזק את השליחים של עם ישראל בהר הבית".

לסיוע ולתרומות לישיבת הר הבית לחצו כאן