יש רגעים שמגדירים קבוצת כדורסל, ואחד כזה התרחש ביום ראשון השבוע, כשקבוצת אליצור שומרון העפילה לליגה הלאומית והשלימה עלייה של שלוש ליגות בתוך שש שנים, כשמטרתה המוצהרת היא לשים את השומרון על מפת הספורט של ישראל.
הקבוצה המייצגת של השומרון ניצחה במשחק השלישי והמכריע בסדרת הגמר של הליגה הארצית במחוז צפון את הפועל כפר סבא 79-88 במשחק שנערך באולם הביתי בכפר תפוח, שהיה מלא וגדוש במאות אוהדים, שחלקם אף עמדו מחוץ לאולם, המכיל כ־250 מקומות ביום רגיל, וצפו מהחלונות בהיסטוריה מקומית שהופכת את הקבוצה לנציגה השנייה של אזור יהודה ושומרון בליגה הלאומית, אחרי שמכבי מעלה אדומים שהעפילה בעונה שעברה הצליח לשרוד בליגה דרך משחקי הפלייאוף התחתון.
אגב, הניצחון של אליצור שומרון הוא הישג גדול כפליים כשבודקים את הקבוצה שהתמודדה מולם. הפועל כפר סבא התחזקה לקראת העונה הנוכחית וסימנה אותה כעונה לעליית ליגה, אחרי שהייתה רחוקה ניצחון אחד מהעפלה בשנתיים הקודמות. היא התחמשה בשחקנים שעד לא מזמן שיחקו על הפרקט בליגת־העל ובהם שלומי הרוש, עדי סבן־כהן ודניאל איידן – שהיו שחקנים משמעותיים בקבוצות כמו הפועל חולון והפועל תל אביב. אבל שחקני אליצור שומרון היו שם ברגעים הנכונים והותירו את הכפר סבאים עם עוד אכזבה, ואת עצמם – עם ההישג הבלתי נתפס.
הרעיון של קבוצה מהשומרון השואפת להגיע לליגות הבכירות של ענף הכדורסל נבנה בשנים האחרונות בצורה מדורגת, ומערכת שלמה התכווננה להגיע לרגעי השיא ולעמוד בלחץ הכרוך בהעפלת ליגה בכל שנתיים. הצוות המקצועי של אליצור שומרון- המלווה את הקבוצה מיומה הראשון וכולל את דורון הלל מכפר תפוח, דודי הרשקוביץ מחוות יאיר, שי דרעי מכפר תפוח, מאיר ברכיה מנהל מחלקת הספורט במועצת השומרון ואמיר מנחם המנהל המקצועי – חי את החלום הזה מהרגע שהוצבה המטרה.
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, מספר ל'בשבע' כיצד בכלל נולד הרעיון להקים קבוצה שתתחרה ברמות הגבוהות ביותר. "הכול התחיל בפגישה שעשיתי עם האסטרטג משה קלוגהפט. הצגתי לו את כל הפרויקטים של המועצה סביב נושא ההסברה של השומרון בארץ ובחו"ל וביקשתי ממנו עצה מה יכול להוביל למהפך תודעתי עבור השומרון. הוא שאל אותי אם יש לנו קבוצה ייצוגית של כדורסל או כדורגל. אליצור שומרון הייתה אז בתחתית ליגה ב'. ההצעה שלו הייתה להשקיע משאבים בקבוצה כדי להוביל אותה לליגת־העל. 'כשישדרו בטלוויזיה בשידור חי משחקים של אליצור שומרון נגד מכבי תל אביב, ההסתכלות על השומרון תפסיק להיות פוליטית או ביטחונית ותהיה יותר ספורטיבית', הוא אמר".
עצת זהב מבחינתך?
"לקחתי את העצה הזאת בכל הרצינות. לפני שש שנים כינסתי דיון עם אגף היישובים והמתנ"ס שלנו ועם מנהל מחלקת הספורט מאיר ברכיה והחלטנו על בנייה אסטרטגית מחדש של כל מערך הספורט במועצה האזורית, שכללה השקעה מאסיבית בכל הענפים יחד עם היישובים כדי להגיע לאלפי ספורטאים פעילים – מילדים ועד מבוגרים – שמגיעים להישגים משמעותיים כמו אליפות בישראל, באירופה ובעולם. כל מי שזוכה במדליה באליפויות בינלאומיות מוזמן אליי ללשכה והאלופים אף מקבלים מלגות.
"בנוסף יצאנו בפרויקט ענק של בינוי מתקני ספורט שנמשך כבר כמה שנים, בהיקף של 105 מיליון שקלים, שכולל מגרשי כדורגל ואולמות רב־תכליתיים. ברגע שמוצבים המון מתקנים ביישובים ויש השקעה בקבוצות ובענפים, הספורט הרבה יותר נגיש והרבה יותר צעירים מתחברים. לצד זאת יצרנו שיתוף פעולה אסטרטגי עם מכבי תל אביב בהובלת דורון ג'מצ'י".
המתנחלים יודעים מה זה כדורסל
מאיר ברכיה, מנהל מחלקת הספורט במועצת השומרון ואחד מהאנשים שחיים את הקבוצה, עדיין מתקשה לעכל את ההישג. "אני מודה שלא האמנתי שנגיע כל כך מהר לליגה הלאומית, בעיקר כי הייתה קורונה באמצע והיא עצרה הכול".
ענף הכדורסל החל לתפוס תאוצה בשומרון, הוא מספר, עם הקמת ליגה פנימית של היישובים שזכתה לפופולריות רבה. "בשלב בזה החלטנו להקים קבוצה קהילתית בליגה ב' שתשחק נגד קבוצות מערים אחרות ותייצג את השומרון. קיבצנו קבוצה של אנשים שהלב שלהם היה שומרון וכדורסל, ועד היום כולנו עובדים בהרמוניה יחד, ללא גאווה או אגו, אלא מתוך אהבה עמוקה לקבוצה ולמטרה".
השלב הבא היה הקמת מחלקת נוער שהתפתחה במהירות ומחזיקה היום 14 קבוצות שונות, כולל אחת בליגה הלאומית.
ההחלטה של ראש המועצה למקד כוחות בהנעת הקבוצה קדימה במעלה הליגות לא התקבלה בהרמת גבה, אף שבאותה עת נראתה כמו חלום רחוק. "התחלנו בשנת 2017 בליגה ב' עם המאמן דוד ביטן, שהיה בעברו שחקן בליגת־העל. הוא בנה קבוצה שמטרתה הייתה עלייה לליגה א'. זאת הייתה עונה חלומית שסיימנו ללא הפסד, עם עשרים ניצחונות. אני זוכר שהגענו לשחק מול שפיים וצחקו עלינו שהמתנחלים לא יודעים מה זה כדורסל. אחרי המשחק הכול נראה ונשמע אחרת. בשנה הראשונה בליגה א', בגלל הפסד אחד הגענו 'רק' למקום השני ולא עלינו ליגה. בשנה השנייה כבר תיקנו את המצב".
הקבוצה, שכדי להתחרות ברמות האלה זקוקה כמובן לשחקנים ברמה גבוהה, שומרת גם על בסיס של מספר שחקנים מהשומרון, שהבולטים בהם הם צאלי נוימן מכפר תפוח, אלחי מנסבך מאריאל ודורון תבריזי, שצעד עם הקבוצה את כל הדרך מליגה ב' ועד ללאומית.
מה לדעתך הייחודיות של הקבוצה ואיך היא מתבטאת?
"אספר לך סיפור: בסדרה של הגמר, הפועל כפר סבא הגיעה אלינו במשחק הראשון וניצחנו אותם. אנחנו כמובן היינו מאושרים, והם היו עצובים כי הפסידו. במשחק השני בכפר סבא, כשאנחנו הפסדנו, השחקנים שלנו בכו בדמעות. הם לקחו את ההפסד עמוק ללב.
"הניצחון שלנו הוא שהחבר'ה שהבאנו לשומרון באו אלינו כי הם רצו להיות חלק מאיתנו. נמצאים איתנו כמה יוצאי מכבי תל אביב – שחקן בשם אורי זוהר שנפצע בסוף העונה שעברה וגמר את הקריירה ומשמש אצלנו כעוזר מאמן, תומר בר לב ושון לבנובסקי וגם חן אחרק ועידן צוקר שהיו בנוער של מכבי. מה שרצינו היה לתת לשחקנים להרגיש טוב בשומרון ולהבין שהשומרון זה הבית שלהם. מדובר באנשים שנותנים את הלב לשומרון. אנחנו מבקשים מהשחקנים שיהיו נחושים על המגרש אבל צנועים ובעלי אמונה. אנחנו עובדים באהבה".
אחד השחקנים הבולטים בליגה, שון לבנובסקי, בחר לשחק דווקא אצלכם העונה, למרות הצעות מפתות אחרות.
"שון היה בעבר שחקן במכבי תל אביב ובהפועל גליל עליון. אנחנו לא חשבנו בכלל שנוכל להציע לו חוזה. הופתענו כשהוא פנה אלינו ואמר: 'שמעתי שאתם משחקים באהבה ולא מלחיצים את השחקנים ואני רוצה להיות חלק מהמשפחה שלכם'. זה היה רגע משמעותי מאוד".
וקבוצה גם חייבת קהל. כמה אוהדים נאמנים יש לאליצור שומרון?
"בהתחלה זה היה קשה, אבל לאט לאט גם התחיל להגיע קהל. בליגה א' פחות ראינו את זה, אבל בשנה השנייה של הליגה הארצית, אחרי שנה ראשונה של קורונה, ראינו קהל שממלא את האולם בכפר תפוח, ילדים והורים ששרים ומעודדים ולקראת הסוף אפילו אוטובוסים מאורגנים. הקימו אפילו קבוצת אוהדים, 'אולטראס שומרון'. הדחיפה של האולם הביתי והאוהדים מורגשת היטב, והשנה ניצחנו בבית ב־16 משחקים והפסדנו רק באחד".
אליצור שומרון נגד ריאל מדריד
המאמן דן גוטספורכט מודה שבמועדון מסוגו של אליצור שומרון הוא טרם נתקל. גוטספורכט נחשב לשם דבר בליגות הנמוכות ולמאמן מבוקש. "אימנתי את הקבוצה בשלוש השנים האחרונות. קיבלתי אותם בליגה א', עלינו בשנה אחת לליגה השלישית ותוך שנתיים הצלחנו בצורה הרואית לנצח לאורך כל הפלייאוף ולעלות לליגה הלאומית. אנחנו קבוצה עם תקציב יחסית צנוע שעשתה את הבלתי ייאמן".
לא חששת מהגעה לשומרון - מקום שלא ידוע, לפחות עד כה, בזכות הספורט שלו?
"בחרתי בקבוצה הזאת כי המקום הוא מקום מיוחד במינו. אנחנו מייצגים חבל ארץ, יש לנו שם קהל אוהד של משפחות, יש גרעין של שחקנים מקומיים ואליהם צירפנו שחקנים מאזור המרכז. אנשי השומרון הם אנשים מדהימים. זו קבוצה מיוחדת במקום מיוחד. אנשים מאוד חמים, תומכים ומפרגנים, מרגישים כאן כמו בית שני. נהנינו מהעונה הזאת, ואני חושב שזה מה שבסופו של דבר גיבש אותנו והביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים".
צאלי נוימן, שחקן הקבוצה ותושב כפר תפוח, הוא אולי הסמל המקומי הכי מובהק. סנטר הקבוצה גדל באליצור שומרון, ואחרי ששיחק בקבוצות אחרות חזר אליה כדי להצטרף למסע המיוחד. "מדובר במועדון שגדלתי בו וחזרתי לפני שלוש שנים, בשנה השנייה שהקבוצה הייתה בליגה א', וסיימנו אותה בעלייה. שיחקתי גם בשנה שעברה בארצית ובשנה הנוכחית, שגם אותה סיימנו בעלייה".
מבחינת נוימן מדובר בבית אמיתי. "לשחק כאן, ובמיוחד לאחר היכרות עם מועדונים בארץ, זה תענוג, כי המועדון שלנו הוא ברמה מאוד גבוהה, בטח בכל מה שקשור לרוח שההנהלה מביאה איתה – של אנושיות, שרואים כל אחד לא רק בתור שחקן אלא גם בתור אדם – והאווירה הזאת משפיעה על המשחק עצמו. הביאו לכאן קבוצה של שחקנים מעולים שהם גם אנשים איכותיים – והשילוב בין אנושיות ומקצועיות עושה חשק עצום לבוא בכל פעם מחדש ולהשקיע את הכול".
איך התחושה להיות חלק מעלייה לליגה השנייה בטיבה בישראל?
"זו תחושה מטורפת. היו במהלך העונה עליות וירידות, והביחד שלנו ניצח. אנשים לא חשבו שנצליח לעלות ליגה. לעשות דבר כזה ולהביא הישג כזה עבור השומרון – ובמיוחד על רקע המצב הביטחוני – זה דבר מדהים. ההגעה ללאומית היא פשוט חלום שמתגשם".
עד כמה הייתה משמעותית מבחינתך תמיכת האוהדים?
"במהלך כל העונה היה קהל באופן רגיל, אבל ההצלחה של הקבוצה הביאה לקראת סדרת הגמר כמות עצומה של קהל, אנשים הציצו דרך החלונות כי לא היה מקום. העוצמות שהביא איתו הקהל נותנות כוח שונה לגמרי. הקהל הלך אחרינו גם למשחקי חוץ".
ולצד ההצלחה המקצועית, עד כמה מדגדגת לך באצבעות גם ההצלחה בקידום המסר של השומרון?
"קבוצות מכל הארץ הגיעו לשומרון. שחקנים שאנחנו מכירים מהעבר היו בטוחים שיגיעו למגרשים לא מפותחים וליישובים ברמה נמוכה, והיו מאוד מופתעים לגלות איך נראים החיים בשומרון. כמובן שתמיד יש שחקנים שיש להם חשש להגיע לפה, בעיקר בתקופות של מתיחות ביטחונית, אבל אני מאוד גאה בדרך של הקבוצה לפקוח את העיניים ולהראות את היופי של השומרון, וזה הישג לא פחות חשוב מלעלות ליגה".
עכשיו צריכה אליצור שומרון להביט קדימה לקראת השנה הבאה, וזה לא יהיה פשוט. בליגה הלאומית תצטרך הקבוצה לחזק את הסגל, לא רק בישראלים אלא גם בשני זרים, כנהוג, אם תרצה להגשים את היעד שהציגה לה בדרך לליגת־העל.
"בליגה הזאת המשחק אחר וחייבים גם להוסיף שני זרים. אנחנו כבר התחלנו בהכנות לקראת השנה הבאה ואף נעזרים באנשי מכבי תל אביב בהובלת דורון ג'מצ'י ואלון בן זקן, והם פותחים גם כן את הלב ועוזרים לנו בכל דרך", אומר מאיר ברכיה.
ראש המועצה יוסי דגן אינו חושש מהאתגר. "אנחנו משקיעים כחצי מיליון שקלים בכל שנה באליצור שומרון. לדעתי, לא פחות מעוד יישוב ועוד שכונה – חשוב גם לבנות עוד אולם ספורט, עוד מגרש כדורגל, עוד אליפות ועוד מדליה, כי זה מה שהופך את השומרון למקום רגיל כמו כל עיר או יישוב אחרים. זה חלק מהמהפכה: כשכל העולם פועל נגד ומנסה לייצר תודעה נגד ישראל והשומרון, זו התשובה הניצחת שלנו".
כדי להיות יריב שקול בליגה הלאומית תצטרכו להשקיע לא מעט כספים.
"מיד לאחר הזכייה כינסתי דיון שעסק בשדרוג אולם הבית בכפר תפוח בהשקעה גדולה מאוד, ואני בקשר עם ספונסרים ותורמים, כי ברור לנו שההשקעות בליגה הלאומית הן בהיקף שונה לגמרי. אנחנו נערכים מכל הבחינות כדי לא רק לתקוע יתד בליגה הלאומית ולהתייחס לעצם היותנו שם כהישג, אלא להמשיך ולשאוף קדימה ולעלות לליגת־העל.
"הראייה שלי, גם אם זה נראה כרגע יומרני, היא להביא את הקבוצה להיות מתחרה ברמה שתהיה דומה או שווה לזו של אריות כמו מכבי תל אביב והפועל ירושלים, ולהגיע בעתיד גם לתחרות עם קבוצות אירופיות כמו ריאל מדריד".
ריאלית, אתם יכולים להגיע לשם? אתה הרי מכיר את סדרי הגודל של ההשקעות בקבוצות ליגת־העל.
"רמת הספורט בשומרון היא מהמובילות במדינת ישראל. לא סתם עלינו בתוך חמש שנים מתחתית ליגה ב' לליגה הלאומית. החלום שלי הוא שהטלוויזיה תשדר בשידור חי מהאולמות החדשים בשומרון משחקים נגד מכבי תל אביב והפועל ירושלים.
"אין לי ספק שאנחנו עוד נגיע לליגת־העל וגם לשחק באירופה. כשיהיו משחקים בפיינל פור של ליגת־העל בישראל, וכשיהיו משחקים באירופה ואליצור שומרון תשחק במדריד ובפריז וביד אליהו - השיח על השומרון לא יהיה רק מדיני, פוליטי או ביטחוני, אלא שיח תרבותי וספורטיבי. לשם אנחנו מכוונים, ואנחנו כבר נמצאים בדרך להשגת היעד", הוא מסכם.
***