דורית יצחק, בת 45, בוגרת אוניברסיטת תל אביב ותושבת רמת אביב זה למעלה מארבעה עשורים, בדיוק חזרה מאימון ספורט כשקיבלה ביום ראשון השבוע הודעה בווטסאפ על עצרת לציון יום הנכבה שמתקיימת באותם רגעים באוניברסיטת תל אביב. "אני גרה ליד האוניברסיטה והבנתי שבחצר הקדמית של הבית שלי יש הפגנה עם דגלי אש"ף, הארגון לשחרור פלשתין. בואו נדייק - הדגל הזה הוא אנטי ציוני ואנטי ישראלי ושולל את עצם קיומה של מדינת ישראל", היא מדגישה.
יצחק, שהתקשתה לקבל את קיום העצרת, לקחה את דגל ישראל שהיה בחצר ביתה וצעדה במהירות לכיוון האירוע. "כשהגעתי למקום ראיתי את הכיכר מלאה בעשרות דגלי אש"ף ועוד דגל ענק שכוב על הדשא. זה היה מראה מזעזע מבחינתי. לקחתי את הדגל ופשוט הנפתי אותו בגאווה".
היו שטענו שהנפת הדגל לפני קבוצת המפגינים הערבים הייתה פרובוקציה.
"לפני עשרים שנה, כשאני הייתי סטודנטית, אף אחד לא היה מעלה בדעתו להניף דגל אש"ף באוניברסיטה, ובטח לא לציין את יום הנכבה, על כל מה שהוא מסמל", היא מסבירה את החלטתה. "אני לא ילדה שרצה ועושה מעשה פזיז בקלות דעת, כמו שהיו שניסו לצייר את זה. אני אישה בוגרת, אני אמא לארבעה ילדים. עשיתי את זה מתוך כוונה ורצון להחזיר את הכבוד לכל מה שהדגל שלנו מסמל".
יצחק הניפה את דגל ישראל בגאון כאשר אחת הסטודנטיות הערביות התקרבה אליה ונופפה מול פניה בהפגנתיות עם דגל אש"ף. "נמנעתי מעימות איתה, המשכתי בשלי ולא נכנסתי לפרובוקציה שהיא ניסתה לעורר". אלא שאז ניגש אליה סטודנט ערבי נוסף וניסה לקחת מידיה את הדגל בכוח. "הוא בא לכיווני וניסה באלימות לחטוף לי את הדגל. אחזתי בדגל בכוח, וצלם שהיה בסמוך התחיל לצעוק לכיוונו שלא יעז לגעת בדגל".
לא חששת שיכו אותך?
"למה שאחשוש? אם אנחנו נחשוש כאן בלב תל אביב להניף דגל ישראל, מה יהיה עתידה של המדינה?" היא תוהה. "אין מקום שאני מרגישה בו יותר בטוחה מאשר במדינת ישראל. אנחנו לא צריכים לפחד. ראיתי את הסרטון של שתי הבנות בכניסה לירושלים, שמהפחד מהערבים מורידות מהר את הדגלים שעל הרכב שלהן. אני הייתי מצפה מהן דווקא שיושיטו ידיים למעלה וינופפו גבוה עם הדגל. זה הדגל שלנו", היא קוראת נרגשת.
הסרטון של יצחק מניפה את הדגל הופץ ברשתות החברתיות והפך לוויראלי תוך שעות ספורות. "התגובות היו מדהימות. עם ישראל הוא עם עוטף וחם. חיילים כתבו לי 'דורית, החזרת לנו את הגאווה הלאומית'. מישהי כתבה שבזכותי היא תלתה דגל למרות שפחדה. קיבלתי חיבוק חם גם מימין וגם משמאל. אני גרה בסביבה שמאלנית, ברמת אביב, וגם כאן התגובות מחממות את הלב".
אבל היו גם קולות אחרים. מאז פרסום הסרטון קיבלה יצחק גם כמה תגובות מערבים שאיימו על חייה. "כתבו לי 'יומך יגיע' ו'הסוף שלך קרוב'. אני לא מפחדת מהם, שיכתבו. אני חיה בביטחון מלא במדינה שלי".
יצחק מתקשה להבין את התהודה הרבה שזכתה לה בעקבות הסרטון. "מדהים אותי שהנפת הדגל שלי הפכה להיות כזה עניין. הסיפור צריך להיות שיש כאן בתוך המדינה דגלי אש"ף ואף אחד לא מסוגל להוריד אותם. אין לנו היום אומץ לבוא ולומר: 'חברים, אסור לכם להניף את דגל האויב במדינה שלנו'. אני רוצה לראות מדינה אחת שתסכים שבשטחה יונפו בחופשיות דגלי אויב".
כוס קפה, אגרוף - והביתה
גם מתן אשר, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בר אילן ודובר תנועת 'אם תרצו', נכח ביום ראשון האחרון בסמוך לעצרת הסטודנטים לרגל יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב, ואף טעם מנחת זרועו של אחד המפגינים הערבים. "בכל שנה ביום הנכבה אנחנו מגיעים לאוניברסיטה, מחלקים דגלי ישראל, חולצות 'אני ציוני' וספרונים שמסבירים את מה שקרה באמת בנכבה. הסטודנטים הערבים עושים את העצרת בכיכר שבכניסה הראשית לאוניברסיטה. השנה המשטרה הורתה לנו להתרחק אפילו יותר ולעמוד מעבר לכביש.
"בזמן שהמפגינים נערכו לעצרת והניפו את דגל אש"ף הענק לא יכולנו להתעלם, ואחד הבחורים נעמד עם דגל ישראל יחד איתי בערך מאה מטר מהעצרת", הוא משחזר. "פתאום, משום מקום, סטודנט ערבי קפץ מעל הגדר בלי ששמנו לב, שפך על חבר שלי כוס קפה רותח ונתן לי אגרוף - כל זה מול השוטרים. לקח לשוטרים כמה שניות להגיב והוא עוכב על ידם. למיטב הבנתי הוא כבר שוחרר. יש להם תעוזה", הוא קובל, "הם עושים את זה מול שוטרים בלי פחד. המפגן השבוע של עשרות דגלי אש"ף היה בלתי נתפס. אני מת להבין מי מהאוניברסיטה מוכן שהכניסה שלה תהפוך להיות שטח עוין", הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי התנהלות הנהלת האוניברסיטה. "למה שמו גדרות וחציצה בין המפגינים לסטודנטים שבאים ללימודים? כי הם יודעים שיש כאן ביטויי אלימות, בדיוק כמו שהסטודנט ההוא תקף אותנו. ולמרות זאת, כל התחושה שמגיעה מהמשטרה היא שאנחנו אלו שמפריעים. למה לאפשר דבר כזה בשטח ישראל?" הוא תוהה. "במשך שעתיים ראינו איך סטודנטים יהודים רצים מפוחדים כדי לא להתקרב יותר מדי למפגינים, ויהודי שמניף דגל ישראל נותנים לו אגרוף. הם יוצרים אווירה של פחד".
לאחרונה מזהה אשר עליית מדרגה משמעותית בחומרת אירועי ההסתה, בד בבד עם עלייה במספר דגלי אש"ף המונפים במרחב הציבורי. "פעם בהפגנות הם היו מעיזים להניף אולי דגל אחד או שניים, בקטע של התרסה, ומהר מאוד היו לוקחים אותם מהם. הפעם זאת הייתה צעדת אש"ף בלב תל אביב. ואתה מחפש קצין משטרה אחד שיפעל מולם, ובמקום זה שוטר אומר לי אחרי שתקפו אותנו: 'אתה רואה, לא היית צריך לעמוד פה'. להנפת דגל יש אמירה", הוא שב ומציין. "לא מדובר בדגל שווייץ או בדגל אוקראינה, זה דגל של ישות טרור, ואם אתם רוצים להפגין – מחובתכם לדאוג שלא יהיו קריאות הסתה ולא הנפת דגלי האויב. זו מציאות בלתי נתפסת. ככה לא יכולה להיראות כניסה לאוניברסיטה במדינת ישראל", הוא פוסק נחרצות.
אשר מבקש לציין כי לא מדובר באירוע נקודתי המתרחש באוניברסיטת תל אביב בלבד, אלא בתופעה נרחבת בהרבה שפושה בכלל מוסדות האקדמיה בישראל. "באוניברסיטת בר אילן יש סטודנטית ערבייה שלא מהססת לתמוך במחבלים והאוניברסיטה מסרבת להרחיק אותה. התשובות שאנחנו מקבלים הן 'סטודנט מודאג מוזמן להתקשר למוקד'. כל מיני קשקושים וחוסר הבנה מוחלטת של הסיטואציה".
מה כן ניתן לעשות?
"צריך להבהיר להם באופן חד וברור - 'אתם לא תהפכו את האזור לאזור מלחמה. תתנהגו בהתאם, ואם לא מתאים לכם - לא תוכלו ללמוד כאן'. במכללת הדסה ביום השואה במהלך הצפירה והטקס סטודנטים ערבים צעקו והפריעו למהלך האירוע. איך דבר כזה יכול לקרות? זה לא נתפס".
החוק מעורפל, אכיפה אַיִן
בשנים האחרונות בולטת יותר ויותר נוכחותם של דגלי אש"ף במרחב הציבורי. מראות הנפת דגל אש"ף, שאומץ גם כדגל הרשות הפלשתינית, הפכו ליותר שכיחים במחוזותינו. ברחבי הערים המעורבות בישראל ובתחומי האוניברסיטאות נערכות עצרות ותהלוכות רבות משתתפים המביעות תמיכה במאבק נגד קיומה של מדינת ישראל תוך כדי הנפת דגלים אלו, כמעט באין מפריע. בתוך כך, מדיניות רשויות המדינה כלפי הנפת דגלי פלשתין אינה נהירה דיה. כך למשל, בצעדה שערכו תושבי לוד הערבים לציון יום השנה לאירועי שומר החומות ביום שישי האחרון בלוד הונפו בחופשיות דגלים תוך כדי קריאות הסתה חמורות ומפורשות נגד ראש העיר וחברי הגרעין בעיר. כך גם במסע הלווייתה של עיתונאית 'אל־ג'זירה' - שם ניסיון המשטרה להסיר ולהחרים את הדגלים גרר ביקורת בינלאומית חריפה שערערה את רצון רשויות אכיפת החוק בישראל להיאבק בתקיפות כנגד תופעה זו, רצון שממילא היה לא עז במיוחד.
עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת, קובל על הדואליות שביחס המדינה ורשויות החוק כלפי הנפת דגל אש"ף ברשות הרבים: "סעיף 4 לפקודת מניעת טרור מגדיר איסור הנפה של דגל במסגרת ביטוי הזדהות עם ארגון טרור. עכשיו השאלה היא אם דגל אש"ף הוא אכן דגל של ארגון טרור. אש"ף מוגדר כארגון טרור ונמצא ברשימת ארגוני הטרור שממשלת ישראל הכריזה עליהם באופן רשמי, כך שבמישור הפשוט עצם ההנפה של הדגל נחשבת עבירה פלילית. אלא שעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לאורך השנים ובמיוחד בחוות הדעת המרכזית שפורסמה ב־2014 קבעה שמאחר שמדינת ישראל קשרה קשרים דיפלומטיים כאלה ואחרים עם הרשות הפלשתינית, למעשה המדינה גילתה בכך את דעתה שלא מדובר בארגון טרור, על אף שפורמלית ההכרזה על הארגון מעולם לא בוטלה. צריך לומר גם את זה", הוא מבקש לחדד, "יש כאן ללא ספק מורכבות. מצד אחד ההכרזה מעולם לא בוטלה, ומצד שני הדגל הזה הוא לא רק דגל אש"ף אלא גם דגל הרשות הפלשתינית. המורכבות הזאת הובילה את הייעוץ המשפטי לממשלה להתוות מדיניות אכיפה שמשמעותה 'נכון, זו עבירה פלילית, אבל אנחנו לא נעמיד על כך לדין'".
לקריאות ההסתה שנשמעות יחד עם הנפת הדגל אין משמעות?
"עמדת הייעוץ המשפטי היא שלא מדובר בחסינות מוחלטת, וההנחיה היא שבמקרה שיש חשד ממשי שהנפת הדגל נעשית כהזדהות עם פעילות טרור או כגילוי אהדה לטרור, אז בהחלט צריך לאכוף את העבירה הפלילית הזו ולהחרים את הדגלים, ואפילו במקרים מסוימים להגיש כתבי אישום. זה תקף גם במקרה של חשש להפרת שלום הציבור. זה המצב המשפטי היום. אכן, נראה שקיים פער בין החוק עצמו לבין היישום שלו בפועל".
עו"ד פטר מבקר את התערבות הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא: "אני סובר שהכרעות מהסוג הזה לא אמורות להתקבל בייעוץ המשפטי לממשלה. מדיניות של חריגה רוחבית טוטאלית של אי־אכיפת עבירה פלילית משמעה ביטול סעיף חוק בספר החוקים של מדינת ישראל", הוא מסביר את משמעותה החמורה של עמדת הייעוץ המשפטי. "זאת למרות שהמחוקק לא ראה לנכון לבטל את הסעיף הזה, וממשלת ישראל לא ראתה לנכון לבטל את ההכרזה על הארגון כארגון טרור, ויתרה מכך - היא פועלת במישורים שונים נגד הרשות הפלשתינית. בשלל נושאים ממשלת ישראל מתנהלת כלפי הרשות כגוף תומך טרור או מממן טרור. לכן העובדה שהייעוץ המשפטי בא וקובע שהוא לא אוכף עבירה פלילית מהסוג הזה, ועצם זה שהוא הגוף שמקבל את ההחלטה הזו - בעיניי זה לא תקין", פוסק עו"ד פטר.
כדי להבין את כוונת המפגינים מספיק לפתוח את האוזניים ולהקשיב למה שאומרים אותם אלו שנושאים דגלים.
"לגבי המהות, אני בוודאי מסכים איתך. משטרת ירושלים לא אפשרה הנפת דגלי אש"ף באופן מסורתי הרבה מאוד שנים. בשנים האחרונות זה קצת נשחק. התחלנו מזה שבהר הבית אסור להניף דגל ישראל ובשבועות האחרונים החרימו דגלי ישראל ליהודים, כך שאנחנו רואים תופעה הולכת ומתפשטת שבה תופסים הנפת דגל ישראל כהתרסה והפרת הסדר הציבורי; ובמקביל אנחנו רואים נסיגה לאחור ביחס להנפת דגלי אש"ף, ולא רק שלא מגישים כתבי אישום ולא מחרימים דגלים, אלא מראש מאפשרים צעדות ותהלוכות אף על פי שברור שהן ילוו בקריאות הסתה מפורשות נגד יהודים ומדינת ישראל. ברגע שזה קורה ועובר בלי כתבי אישום ובפועל כמעט ואין אכיפה, למה אנחנו מצפים?" הוא שואל.
עו"ד פטר מדגיש את החשיבות בשמירה על מתן חופש ביטוי לכלל אזרחי המדינה, אך מסייג זאת במקרים של הסתה נגד המדינה ותושביה: "אני חסיד אדוק של חופש הביטוי, אבל אנחנו לא מדברים כאן על קריאות לשינוי מדיניות או להכרה כזאת או אחרת בזכויות המיעוט הערבי. אנחנו מדברים על התנגדות ישירה למדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, בואו נקרא לילד בשמו. זו המטרה וזו התכלית. אדם בר־דעת לא יכול להכחיש שזו המשמעות האמיתית בהנפת דגל אש"ף. זה מה שמופיע באמנת אש"ף וזה מה שמופיע בייסוד אמנת הרשות הפלשתינית. ומדינה חפצת חיים שיש לה חוק פלילי בעניין, לא יכולה להעלים עין וחייבת לפעול על פיו".
עו"ד פטר מפנה את דבריו להנהגת המדינה, שלשיטתו חייבת להוביל מדיניות ברורה ובלתי מתפשרת בנושא: "הדברים האלו נתפסים כניהול אירוע נקודתי של שוטרים, אבל בהיבט הרחב זה יוצר נזק גדול מאוד למדינת ישראל. מדובר בסובלנות לתפיסה לאומנית, ודבר כזה צריך להתנהל מלמעלה. נבחרי הציבור לא עומדים על כך שהמשטרה מתנהלת מאירוע לאירוע אד הוק, במקום לנהל מדיניות רוחבית עמוקה של מה אנחנו כמדינת ישראל עושים מול הסתה לאומנית שמאיימת על עצם קיומנו כאן ועל הלגיטימציה שלנו כמדינת העם היהודי".
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר, מגנה אף הוא את ההתנהלות במוסדות האקדמיים: "בימים האחרונים חזינו באירועים חמורים במספר מוסדות אקדמיים וקמפוסים שכללו שיח לא הולם, הסתה ואלימות כלפי סטודנטים וסטודנטיות. חופש הביטוי הוא ערך עליון, אך לא נסכים למצב שבו מנסים לקחת אותו למחוזות הללו וחוצים קווים אדומים", מבהיר פלהיימר. "החופש להניף דגלי ישראל ולהכניסם לקמפוסים הוא זכות בסיסית. כשאירועים מהסוג שהיה מתרחשים, עלינו לגנותם ולצאת נגדם באופן נחרץ".
באוניברסיטת תל אביב הגיבו בנוגע לתלונות הסטודנטים על פגיעה בביטחונם האישי ובזכויותיהם בעקבות קיום העצרת מטעם הסטודנטים הערבים, תוך הנפת עשרות דגלי אש"ף וקריאות הסתה קשות כנגד מדינת ישראל: "לגבי ההפגנות שהתקיימו השבוע (ראשון), הן התקיימו במרחב הציבורי מחוץ לשטחי האוניברסיטה ולפיכך הן היו באחריות המשטרה".
לשאלה האם האוניברסיטה מתכוונת לפעול באמצעים שברשותה נגד הסטודנט הערבי שנטל חלק בעצרת יום הנכבה ותקף באלימות סטודנטים יהודים שהניפו דגל ישראל, אמרה האוניברסיטה: "אין תגובה. שוב, בגלל שזה קרה מחוץ לאוניברסיטה, זה באחריות המשטרה".
***