זירת האסון במירון
זירת האסון במירון צילום: דוד כהן, פלאש 90

שנה לאחר האסון מספר ביינוש קרליבך כיצד אחיינו הציל את אחד השוהים על 'גשר המוות' ממוות כמעט בטוח.

"אחיין שלי, דובי, היה שם", הוא מספר בדף הפייסבוק. "‏בשארית כוחותיו הצליח דובי להיתלות על ברזנט רעוע ולטפס בקיר הצמוד לגשר המוות. ‏לידו עמד נער, שכבר כוחותיו לא היו לו, בתוך כל האימה דובי זיהה שהבחור לידו מאבד את זה.

"‏בשארית, אבל ממש בשארית כוחותיו הוא משך אותו כלפי מעלה, ואז חזרה לו הנשימה.

"כמה חודשים לאחר מכן, דובי רואה בעיתון יתד נאמן מודעה: אני מחפש את הבחור שהציל אותי באסון מירון, מחפש לפגוש אותו ולומר לו תודה.

הם נפגשו בביתו של דובי בבית שמש, והדמעות פרצו מאליהם. הבחור הניצול, נתן שמו, העניק לו תעודת הוקרה ומכתב מרגש:

"במה יודו לך ההורים על הצלת בנם יחידם, האחיות, הסבתא, הדודים והדודות?"
‏"במה יודו לך כל הדורות הבאים"?
‏אבא שבשמים, תודה שהצלת לנו את דובי, ואת הבחור היקר נתן".

וכך כתבו:

"‏לדובי הבחור היקר מאד. ‏ואילו פינו מלא שירה כים ‏ולשוננו רינה כהמון גליו, ‏אין אנחנו מספיקים להודות ‏על ליל החסדים והנפלאות. ‏כי כדאי הוא לסמוך על רשב"י בשעת הדחק, ‏את הלילה הזה לעולם לא נשכח, ‏וברגע של צרה ‏כשקוראים לרבי שמעון לעזרה ‏הוא שולח בחור בדמות מלאך גואל. ש"מה יהיה עלי" הוא לרגע אינו שואל, ‏שהרי כולנו אחים עם ישראל, ‏ומיד הוא מרים בחור למעלה לאפשר לו לנשום"

"‏וכמו בחלום. הוא עובר מיד ליד ומצליח להימלט מהמקום ‏"כל המציל נפש אחת מישראל". ‏במה יודו ההורים על הצלת במם יחידם, האחיות, הסבתא, הדודים והדודות? על חברים לישיבה, על חברותא שחזר איתם ללמוד? ‏וכל שרשרת הדורות שאותם הוא עתיד לבנות? ‏שלך דובי, כל הזכויות!!! ‏כי השכר עולך האמיתי שמור לך בעולמות עליונים, ‏כולנו תפילה, שאך טוב וחסד ירדפוך כל הימים".