מערכת כיפת ברזל בפעולה
מערכת כיפת ברזל בפעולה צילום: אורי לנץ, פלאש 90

טעות הזיהוי, שהובילה הבוקר לאזעקה באזור הגבול הצפוני ולכמעט יירוט של מערך ההגנה האווירית את כלי הטיס של חיל האוויר, מעלה שאלות שונות על יכולות הזיהוי וההתראה של חיל האוויר, לצד החשש מטעויות.

על הסוגיות הללו שוחחנו עם ראש מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר לשעבר, תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ', כיום חבר תנועת 'הביטחוניסטים. "זו דוגמא נוספת למציאות מורכבת של ממד אווירי שהולך ומתפתח, פעם בזירה הדרומית ופעם בצפונית. כל אותם כלי טיס עם הירי תלול המסלול מאתגרים מאוד את מערך ההגנה על מדינת ישראל ומחייב דריכות 24 שעות ביממה בהסתכלות רחבה מצפון ועד דרום. הבוקר היא דוגמא לזה עם תוצאה לא טובה", הוא אומר.

עם זאת, מוסיף חיימוביץ', האירוע האחרון ממחיש את הכוננות ואת המוכנות והכשירות במציאות מורכבת בה "יש עומס רב מאוד על הממד האוויר וקושי לא מבוטל לזהות את הכלים השונים, קטנים, מנמיכי טוס ואחרים. האתגר הוא לזהות וההבחנה בין אויב וידיד היא קשה".

עומס זה בשמים הוא שלהערכת חיימוביץ' מוביל לסוג כזה של טעויות וחשש מתקלות. "ככל שיש יותר פלטפורמות כאלה שמוחזקות בצבא, גם על ידי גורמים קרקעיים וגם גורמים אוויריים, גם ברמת האוגדה וגם ברמת חיל האוויר, היכולת לשלוט, בוודאי ברום הנמוך, על עשרות ויותר כלים כאלה ביחידות שטח קטנות מאוד, היכולת לזהות כל כלי כזה מורכבת".

לדבריו מה שנכון ללמוד מהאירוע הוא ש"יש כאן מערכת דרוכה מאוד שלא נוטלת סיכונים, וכל מה שחודר את הממד האווירי יש מעטפת שלמה שמזהה מגיבה ומיירטת. זה לא קרה הבוקר אבל זה מעיד על היכולת והכוננות של המערכת".

"זה שלא יירטו היום מצטרף לנוסחה מאוד מורכבת שבה אין מאה אחוזים של הצלחה. מדובר במטרות קטנות, איטיות נמוכות וזה אתגר גדול מאוד למערכת. אנחנו מדבירם עכשיו על המקרה שכשל אבל אפשר גם לדבר על תשעת המקרים האחרים שהצליחו. אין מאה אחוז בדברים האלה. זה קושי שלא פוגש אותנו בפעם הראשונה וכנראה לא בפעם האחרונה".

שאלנו את תא"ל במיל' חיימוביץ' אם ישנם נהלים או תקנות שמסיבות שונות לא נכנסו לפעולה ואולי כעת הזמן לעשות זאת והוא משיב שני רבדים: "הדבר הראשון והמיידי הוא שיש לשלוט על הממד האווירי בצורה יותר הדוקה בתיאום שבין כלים של חיל האוויר לכלים שכוחות הקרקע מפעילים, בהטסה, במיקום ובגבהים. זה מחזק את הבנת חשיבות התיאום והשליטה על הכלים הללו וככל שיש יותר כלים ויותר כוחות האתגר משמעותי יותר".

עוד הוא מדגיש כי "כמי שעסק בתחום לא מעט שנים אני יכול לומר שבתוך המשוואה הזו אין שיקולים זרים, לא כלכליים ולא אחרים. כל מה שצריך לעשות להסרת איום משתמשים בו. כשיש אירוע קטן או גדול משתמשים בכל האמצעים, וכך היה גם במקרה הזה. אין לנו את הפריבילגיה לקחת סיכון ולהתייחס לכך בצורה אחרת".

תחקירי חיל האוויר מפורסמים בדקדקנות ובקפדנות שבהם ושאלנו את חיימוביץ' כיצד להערכתו מתרחשים הדברים כעת, שעות אחרי האירוע בחדרי התחקירים הסגורים. "זה תהליך שמתחיל מלמטה, מדרג השטח וההפעלה הבסיסי, ועד לרמת מפקד חיל האוויר. אין אבן שלא הופכים כדי להבין את התמונה האווירית את השליטה הבקרה ועד הקטע של היירוט. לזה מצטרף המרכיב הטכני כדי לבדוק אם היו כאן כשלים טכניים, למה טיל לא פוגע במטרה. אין נושא או ממד שלא נבדק כדי להיות טובים יותר לקראת הפעם הבאה. זו תכלית התחקיר, להבין איפה התקלות ואיפה צריך לשפר, בטכניקות, בהיערכות, בתורת לחימה וכו'".

להערכתו תחקיר ראשוני שכזה יכול להסתיים עד סוף היום מאחר ולא מדובר באירוע מורכב. "יהיו החלטות מיידיות ויהיו לטווח ארוך". האם הדברים יגיעו גם לידיעתנו? חיימוביץ' אומר שמעבר לתיאור האירוע שברור כעת לאזרחים, הלקחים לעתיד יישארו לצבא על מנת לשפר ולא לתת רעיונות לצד השני.