המונח שחרור אסירים אינו מדויק, אומר עו"ד יורם שפטל בשיחה לערוץ 7 בעניין הפן המשפטי של שחרור המחבלים. למעשה מדובר בהחלטת הממשלה לשחרר כ-200 אסירים ממעצרם המנהלי. שפטל אומר כי מדובר באסירים שצו מנהלי לגבי מעצרם מתחדש מדי שישה חודשים. לדבריו, הממשלה החליטה לשחרר אנשים בהדרגה כך שבכל פעם שמסתיימת תקופת ששת החודשים למעצרו של פלוני לא מחדשים את מעצרו, והוא משתחרר.
שפטל מוסיף כי אם המדינה רוצה היא יכולה לשחרר כך גם את רב המחבלים ראש התנזים מראוון ברגותי. כל שעל הפרקליטות לעשות הוא להודיע לבית המשפט שהיא חוזרת בה מכתב האישום שהגישה נגדו, ומאותו הרגע הוא אדם חופשי מאחר שאינו שפוט. לדעת שפטל, הפרקליטות מסוגלת לבצע מהלך שכזה בעיקר "לאור פניה של הפרקליטות כמות שהם".
אם היועץ המשפטי יורה על כך בעקבות החלטת ממשלה, תוך 24 שעות יוכל ברגותי לצאת לחופשי. אין צורך לקבל החלטה לשחררו ממאסר מאחר שהוא עציר מכוח כתב אישום ומכוח צו מעצר עד תום ההליכים ולא מתוקף מאסר. אם מתבטלים ההליכים גם המעצר מתבטל, אומר שפטל.
לדברי שפטל, מדובר במהלך פוליטי מדיני, וכי כבר בעבר אישר בג"ץ בסדרת פסקי דין החלטה מדינית, בעיקר, אומר שפטל, בגלל שההחלטה הייתה לטעמם של רוב שופטי בית המשפט העליון. שפטל מוסיף כי במקרה כזה השופט ברק "ישכח" את התזה שלו ש"הכל שפיט ומה שפוליטי אינו אומר שאינו משפטי" ויתן ל"מעשה המדיני" תוקף בהחליטו כי אין על בית המשפט להתערב משום שמדובר, כאמור, בנושאים מדיניים.
כדוגמא לכך שכאשר ההחלטה המדינית מתאימה לדעתם של מרבית שופטי בית המשפט העליון הם מאשרים אותה, מציין שפטל את מקרה "האוריינט האוס" ערב הבחירות שבהם היה בנימין נתניהו מועמד לראשות הממשלה. השופטת דורנר, שהשקפותיה המדיניות אינן סוד, הוציאה, לדבריו, צו מניעה כמה ימים לפני הבחירות, והורתה בו לממשלה להשיב על הצו לאחר הבחירות. דומה הדבר, אומר שפטל, למשל הסוכה הידוע: "יהודי בברוקלין בנה סוכה", השכן הגוי רץ לבית המשפט כדי להוציא צו להריסת הסוכה כי היא הוקמה בניגוד לחוקי הבניה של ניו יורק, והשופט נתן צו כמבוקש אך לביצוע כעבור שמונה ימים". (ש.ח.)
שפטל מוסיף כי אם המדינה רוצה היא יכולה לשחרר כך גם את רב המחבלים ראש התנזים מראוון ברגותי. כל שעל הפרקליטות לעשות הוא להודיע לבית המשפט שהיא חוזרת בה מכתב האישום שהגישה נגדו, ומאותו הרגע הוא אדם חופשי מאחר שאינו שפוט. לדעת שפטל, הפרקליטות מסוגלת לבצע מהלך שכזה בעיקר "לאור פניה של הפרקליטות כמות שהם".
אם היועץ המשפטי יורה על כך בעקבות החלטת ממשלה, תוך 24 שעות יוכל ברגותי לצאת לחופשי. אין צורך לקבל החלטה לשחררו ממאסר מאחר שהוא עציר מכוח כתב אישום ומכוח צו מעצר עד תום ההליכים ולא מתוקף מאסר. אם מתבטלים ההליכים גם המעצר מתבטל, אומר שפטל.
לדברי שפטל, מדובר במהלך פוליטי מדיני, וכי כבר בעבר אישר בג"ץ בסדרת פסקי דין החלטה מדינית, בעיקר, אומר שפטל, בגלל שההחלטה הייתה לטעמם של רוב שופטי בית המשפט העליון. שפטל מוסיף כי במקרה כזה השופט ברק "ישכח" את התזה שלו ש"הכל שפיט ומה שפוליטי אינו אומר שאינו משפטי" ויתן ל"מעשה המדיני" תוקף בהחליטו כי אין על בית המשפט להתערב משום שמדובר, כאמור, בנושאים מדיניים.
כדוגמא לכך שכאשר ההחלטה המדינית מתאימה לדעתם של מרבית שופטי בית המשפט העליון הם מאשרים אותה, מציין שפטל את מקרה "האוריינט האוס" ערב הבחירות שבהם היה בנימין נתניהו מועמד לראשות הממשלה. השופטת דורנר, שהשקפותיה המדיניות אינן סוד, הוציאה, לדבריו, צו מניעה כמה ימים לפני הבחירות, והורתה בו לממשלה להשיב על הצו לאחר הבחירות. דומה הדבר, אומר שפטל, למשל הסוכה הידוע: "יהודי בברוקלין בנה סוכה", השכן הגוי רץ לבית המשפט כדי להוציא צו להריסת הסוכה כי היא הוקמה בניגוד לחוקי הבניה של ניו יורק, והשופט נתן צו כמבוקש אך לביצוע כעבור שמונה ימים". (ש.ח.)