השר הנדל
השר הנדלערוץ 7

בבית משפחת רז בקידה פגשתי רוח גדולה. לא פוליטיקה אלא הכרה במשימה שנעם לוחם הימ"מ הותיק לקח על עצמו כדי להגן על המולדת. כי אי אפשר אחרת.

פגשתי את אשתו ואת בארי הבן שרק עכשיו לומד על מה שאביו היה ומה שהשאיר. פגשתי את אמו שאצלה ביקר לפני שיצא למבצע. נעם השתתף באלפי מעצרים, חלקם אני מכיר מקרוב מימי עבר, סיר לחץ על בתי מחבלים. ירי וסיכון ממשי.

הוא אחראי על הצלת חיים של רבים. רבים שלא יודעים ומעט שיודעים. האחרון שבהם הוא ש׳ המפל"ג שנפצע קשה בפעילות דומה, לא רחוק ונעם היה זה שטיפל בו כפרמדיק.

אני יודע שעכשיו נראה כאילו הכי מעניין זה הפוליטיקה ומה יקרה עם הממשלה? זו אשליה אופטית. אף אחד לא יזכור מהלך פוליטי בעוד שנים. המבצעים של נעם וחבריו הם מה שמחזיק אותנו כאן. קיר הברזל.

אבל זה לא מספיק.

"אתה שר התקשורת, למה מוציאים דברים מהקשרם ומציגים את השלילי?" שאלו אותי. והאמת הם צודקים.
השיח שלנו רעיל ומעלים את הטוב. מחפשים משפט, חריץ של שנאת חינם כדי להכנס דרכו ולהפוך טפל לעיקר.

לצד קיר הברזל אנחנו חייבים קיר של רוח. אמונה בצדקת הדרך, ביכולת לחיות כאן ביחד.

זה מה ששמעתי שם מהמשפחה, מהלוחמים של הימ"מ שלא זזים מהבית. מהחברים המשותפים ממערכת הביטחון. זה מה שצריך ונכון, וזה תלוי רק בנו.

ועוד דבר - בני המשפחה של נעם וחברים ביקשו לקדם את הישוב קידה. שיהיו כמו כל מקום. לא בגלל נעם אלא בגלל שמגיע להם כמו כולם. הם צודקים. בתחום שלי, זה קורה ויקרה. יש לנו חוב שזה יקרה גם בשאר התחומים.