לפני ארבע שנים חזרתי מהתפילה של שבת בבוקר וראיתי זוג רוכבי אופניים מסתכלים על הבניין שלי ביפו. מסתבר שאלה היו האדריכל שבנה את הבניין ובת זוגתו.
הזמנתי אותם אליי הביתה לצ'ולנט. כשהיינו על בטן מלאה הם סיפרו לי שבבית הספר של הבן שלהם בתל אביב היו כמה הורים שרצו לעלות למצדה לציון שנת המצווה ולחלק שם תנ"כים, אבל חלק מההורים התנגדו כי מצדה נושאת מסר מיליטנטי, ולמה דווקא התנ"ך. בסוף הרעיון לא יצא לפועל.
בטקס הסיום של מסע דרום בשביל ישראל, מסע של יותר ממאה קילומטר שהתחיל בירושלים והסתיים בזריחה במצדה, כשהתנ"ך בתיק הסרוג והבלוי של המדריכה, סיפרתי לכל הילדים את הסיפור הזה ואמרתי להם שהם זכו שיש להם הורים שהעניקו להם כזאת מתנה לשנת המצווה, מתנה שמבטאת את הקשר העמוק שלנו לארץ ישראל, ושיבינו את גודל האחריות שלהם בהגיעם למצוות: לחבר את כל חלקי העם לארץ ולמורשת שלנו.
לאורך כל המסלול ליוו אותנו האבנים של ארץ ישראל. התחלנו את המסע, שארך יותר מחצי שנה, בעין לבן בירושלים עם המדריכה סגולה ובת השרות ליאורה. בעמק האלה ממש חווינו את סיפור דוד וגוליית וחמשת חלוקי האבנים והקלע.
כשהגענו לנתיב הל"ה שמענו את הסיפור של הלוחמים שנלחמו בשארית כוחם באבנים. בסוף הרגשנו את האבנים הגדולות שזרקו תושבי מצדה על הרומאים. כל הדרך למצדה נשאנו את האבנים של ארץ ישראל ואת הערכים שהן מייצגות, ושם הרכבנו אותן על המפה של המסע שעברנו, כי בארץ ישראל גם לאבנים יש משמעות.
אי אפשר בכלל לתאר איזו חוויה זאת הייתה לבת שלי ולי לקראת בת המצווה. ההיכרות עם אנשים שונים ומגוונים מכל הארץ, הצעידה בשביל ישראל, הלינה בשטח, יכולת ההדרכה שהילדים שלנו פיתחו כי נדרשו להכין חלק מהמסלול, העליות הקשות לצד הסיפוק של ההגעה לפסגה, הניתוק מהטלפון והעצירה מהלימודים ומהעבודה, ומעל לכול הקשר שנוצר ביני לבין הבת שלי בשעות רבות של הליכה יחד בארצנו הקטנה.
נכון, חגיגת בת המצווה תיערך באולם יפה בעוד ארבעה חודשים, אבל החיבור האמיתי לעול המצוות נעשה בשביל, בחיבור שלנו לארץ ולמורשת שלנו. במסכת ברכות כתוב שארץ ישראל נקנית בייסורים, ואני אומר אחרי השנה הזאת שארץ ישראל נקנית גם ברגליים. השולט בשביל שולט בארץ.
אז החלטנו: אומנם בשנה הבאה כבר נהיה אחרי בת המצווה, אבל הודענו לבת הקטנה יותר שגם היא מצטרפת, ובשנה הבאה עושים את מסע צפון בשביל ישראל. גם החברים הטובים שהכרנו בשביל החליטו להמשיך לעוד שנה בשביל, ויש מי שזה כבר המסע השלישי שלהם. מי עוד מצטרף אלינו?
במסע בשביל ישראל השתתפו השנה מאות הורים וילדים והוא מיזם של בשבילנו – מרכז סיור ולימוד בשיתוף מגזין הנוער מקום בעולם