בראיון לרדיו א-נאס ביום שישי אמר יו"ר הרשימה המשותפת, חבר הכנסת איימן עודה, כי מדיניות ממשלת בנט גרועה יותר מממשלת נתניהו בכל הנוגע לירושלים, מסגד אל-אקצה, הנגב ועליית המחירים, אך למרות זאת זוכה היא לתמיכה בינלאומית מכיוון שנחשבת היא לממשלת שינוי.
ח"כ עודה סובר כי אילו היה נתניהו ראש הממשלה בתקופת זו של ממשל ביידן בארה"ב, או אז הייתה ממשלת ישראל נתונה ללחץ בינלאומי משמעותי יותר.
למסקנה אליה הגיע ח"כ עודה ישנם ככל הנראה שותפים רבים שאינם בהכרח ערבים, ויתירה מכך- נמנים הם גם על צדה השני של המפה הפוליטית, החברתית והדתית. מסתבר שהרשימה המשותפת הגיעה לאותה תוצאה בלתי נמנעת כמו חלקה הימני של האופוזיציה, למרות שנקטה ב"דרך חישוב" שונה. אך כל מי שלמד אי פעם מתמטיקה יודע שגם הדרך צריכה להיות נכונה משום ש"פוקסים" אינם נחשבים או מזכים בהכרח בנקודה. לדרך כמובן ישנה חשיבות ומשמעות גם אם יש כאלו המצדדים באמירה ש"העיקר התוצאה" או ש"המטרה מקדשת את האמצעים" לכאורה.
לגופו של עניין, יושב לו אדם בכנסת ישראל במקום לשבת בפרלמנט של הרש"פ, בלבנון או בירדן, ויוצא נגד המדינה היחידה בסביבה שמעניקה לו ולמשפחתו זכויות רבות יותר מכל מדינה ערבית בה הוא רואה שכנה ו"אחות" לעת צרה.
על משקל דבריו של ח"כ עודה ניתן הרי לטעון בפניו שמפלגתו שלו גרועה ממפלגתו של אללה, המוכרת יותר בשמה הערבי- חיזבאללה. מפלגה זו לפחות יושבת מעבר לגבול, היכן שראוי לאויב לשבת, אך מפלגתו שלו התמקמה לה בתוככי הכנסת ומחבלת בהסכמה ובמודע בלא פחות מאשר מהותה של מדינת היהודים והדמוקרטיה היחידה בכל השכונה.
מדינה שנוסדה ומכבדת את שכמותו משחר הקמתה, למרות שחותר הוא תחת צביונה, מהותה ועצם קיומה. דמוקרטיה שקוממו יהודים ציונים ושבזכות ערכיה מעזים הוא וחבריו הערבים לדבר דברי רעות והבלים כפי שלא היו חולמים לומר בשום מדינה ערבית נאורה, פן היו מסיימים את "הקריירה" באיזה מרתף טחוב בעזה, במחשכי רובע א-דחייה שבשליטת החיזבאללה, בכלא אל מאזה הידוע לשמצה בדמשק או במקומות אחרים פחות מאווררים ונעימים, בהם נהוג להריח את הפרחים מלמטה ולא בהכרח כ"שהידים" מהוללים.
חשיפה נוספת של כאן ב' מסוף השבוע האחרון הביאה לידיעת הציבור ששר החוץ וראש הממשלה החליפי, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, מקיים משא ומתן עצמאי מול הרשימה המשותפת והח"כ אחמד טיבי למימון כבישים ביישובים ערביים בעלות של 200 מיליון שקלים. זאת בתמורה לשיתוף פעולה עם הקואליציה בכנסת ולאו דווקא בתמורה להתנהגות טובה ומכובדת כלפי החוק ונציגיו השוטרים.
מלשכת לפיד נמסר בתגובה לדברים כי: "ממשלת ישראל פועלת בימים אלה לשיקום תשתיות שהוזנחו בכל רחבי הארץ. זוהי עבודתנו ולהבדיל מהממשלות הקודמות אנחנו גם מבצעים אותה". מעניין מדוע לא נמצאו על ידי השר לפיד ואנשיו עוד כמה שקלים לטובת 100 אחוז מימון לתכנית "ממדים ללימודים" בעבור לוחמי צה"ל המשוחררים, דבר שהיה מייתר את התנגדות האופוזיציה המאיימת להפיל את החוק במתכונתו המצומצמת יחד עם הממשלה.
בתגובה לאותו דווח אמר ח"כ סמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת: "למפלגתי אין כל קשר למשא ומתן עם לפיד ולא יהיה מקום למתן רשת ביטחון לשום ממשלת כיבוש. אעלה ברביעי הקרוב את חוק פיזור הכנסת. הממשלה הרעה הזו חייבת ליפול".
ראוי לברך את ח"כ סמי אבו שחאדה על אמירתו שאין מקום למתן רשת ביטחון לשום ממשלת כיבוש"- פשוט מצוין! שהרי כל ממשלה מאז קום המדינה נחשבת לדידם של אבו שחאדה וחבריו כממשלת כיבוש, ולא בהכרח לכאורה. כאן המקום להציע לסמי הסובל ולתומכיו להחרים את כנסת ישראל, להחזיר את תעודות הזהות, לוותר על הזכויות (כי חובות במילא אין להם) וללכת לכל הרוחות: צפונה לריביירה של לבנון, צפון מזרחה לסוריה רודפת השלום, מזרחה לממלכת ירדן הצבועה או לעיראק שכנתה הנבלעת על ידי האיראנים במהירות רבה.
אפשר גם לפנות דרום מערבה לחמאסטן שברצועת עזה, דרומה למצרים חביבת האחים המוסלמים והטורקים או קצת רחוק יותר עד לכור מחצבתם של הערבים, כפי שמעיד שמם- לחצי האי ערב. אם למרות הכל יבחרו לפנות מערבה- ימצאו שם מיליוני דונמים פנויים ממש מערבית ל"חוף מציצים", בהם גם ידרשו להסתדר עם כמה כרישים שלריח דם רגישים. במערב יכולים הם להתאים עצמם סוף סוף לנרטיב של הפלישתים יורדי הים, שבטעות את שמם אימצו ועיוותו כ"פלשתינאים" לעת מצוא. מעניין לאילו דרישות נוספות יסכימו ראש הממשלה הראשי והחליפי.
מעניין כמה דמי חסות (פרוטקשן) ממשלתיים ישולמו למפלגות הערביות, רק בכדי לשרת כמה גחמות ולחמם כסאות של כמה חברי כנסת ושרי ממשלה לא מוצלחת מי יודע מה. ממשלה שנולדה בחטא וכך יהיה ככל הנראה גם סופה.
כמה שיאים עוד יישברו ואילו עקרונות עוד יירמסו על ידי מי שהבטיחו ממשלת שינוי, ריפוי ואחדות שלא נראתה בארץ כדוגמתה. התוצאה היא אכן ממשלת שינוי שלא נראתה בארץ כמותה - אך לצערנו דרכה פסולה וכך גם התוצאה!