עם אמנון שחרור, מנכ"ל תאגיד מיחזור הפסולת האלקטרונית 'מאי', שוחחנו על הסכנה שבסוללות האופניים והקורקינטים החשמליים שהובילו בשנים האחרונות לאירועים קשים של התלקחויות, הצתות, פגיעות בגוף ועד כדי מוות.
בראשית הדברים מציין שחרור כי פסולת אלקטרונית הפכה לחלק הולך וגדל של חיינו עם המעבר של מכשירים רבים לפורמט אלקטרוני והדברים נעים החל מהטלפון הסלולארי דרך שואבי אבק ועד כלי הרכב שהופכים חשמליים יותר ויותר.
"ב-2014 נקבע חוק שנועד להדביק את הפער מול מדינות ה-OECD בנושא מחזור הפסולת האלקטרונית. המשווק מחויב להשקיע סכום זהה לטובת מחזור מול המכירות שביצע. המנגנון הזה עובד והצליח להדביק את הפער", אומר שחרור ומספר על תעשיית המחזור הענפה שתפסה תאוצה שאחד מסממניה הוא הקמתו בעוד ארבעה חודשים של מפעל ישראלי לחזור מקררים. עם זאת הדברים תלויים גם בצריכת המוצרים.
למרות שהפסולת האלקטרונית מהווה רק כ-2% מכלל הפסולת בישראל, היא מהווה 70% מגורמי הזיהום שבה. שחרור מציין כי רמת המיחזור עולה. כיום הליך המחזור הופך את המוצר לאבקה המחולקת לפי חומרים, אלומיניום לאלומיניום, ברזל לברזל ופלסטיק לפלסטיק ליצירת מכשירים חדשים.
לשאלתנו מסביר שחרור כי בענף הפסולת האלקטרונית קיימים רק שוליים מזעריים של חומר אותו לא ניתן למחזר. "יש במוצאי חשמל הרבה מאוד חומרי גלם טובים. אפשר למצוא בהם זהב פלטינה אלומיניום ועוד. טכנולוגיות משוכללות מבצעות את ההפרדות, אבל חשוב שיהיה שוק שיקלוט את החומר הממוחזר".
על סכנת סוללות הליתיום מציין שחרור כי אלה "הן ברכה לאנושות, הן משנות את חיינו ואת איכות הסביבה. מדובר במקורות אנרגיה שנאגרים וניתן להשתמש בהן, אבל אלו סוללות שיכולות להיות מסוכנות. סכנות אלה נוצרות בין השאר בעקבות רכישה שמקומות לא מורשים ועל ידי משווקים ויצרנים פיראטיים, חלקם מפרקים סוללות והופכים אותן לבעלות יכולת אגירה וסריקה גדולות יותר, אך ההליך עצמו והתוצר מסוכנים ועשויים להביא להתלקחות והצתה מיידית.
"מדובר בבערה שהיא התלקחות כימית שלא ניתן לכבות אותה ויכולה להגיע לכדי התפוצצות. זה הופך ליותר ויותר מסוכן כשאנחנו רוצים להשליך את זה כי משאית הדחס תמעך את הסוללה והסיבובים בדרך יכולים לגרום להדלקה של המשאית כולה, בין אם בנסיעה ובין אם באתר הפסולת. אסור לתת לסוללות להגיע לזרם הפסולת הרגילה", הוא קובע.
הסכנה בסוללות מכשירי הטלפון אומנם קטנה, אך גם היא יכולה להגיע לכדי התלקחות. על מנת לבלום את התופעה התקבלה בחודש יולי בשנה שעברה ההחלטה המפרטת כיצד יש לנהוג בסוללות, איך והיכן לאסוף אותן, כיצד להוביל מערך לוגיסטי מסודר וממומן לטיפול בסוללות וכיוצא באלה. כעת, מספר שחרור, תאגיד המחזור פורס ברשויות המקומיות אתרים שאליהם ניתן להביא סוללות למחזור, משם יתבצע האיסוף באופן שמצמצם סיכונים ויעביר אותן למפעל מחזור.
שחרור מציע לכולנו לפנות למוקדי 106 העירוניים על מנת להכיר את הנקודה המוסדרת לקליטת הסוללות, ובנוסף הוא מציין כי ניתן ונכון לשאול את בעל העסק שמכר את הסוללה אם ניתן להשיב לו אותה בבוא היום למיחזור. רבים מבעלי העסקים מתואמים עם תאגיד המיחזור ומאפשרים זאת. "לא לתת לסוללה להירקב בבית ולא להשאיר בקרן רחוב ליד הפח או מעליו, לא לחשוב שמישהו אולי יצטרך אותה וייקח אותה", אומר שחרור וממליץ לכסות סוללה בתום דרכה עם מדבקה ובכך למנוע קצר בין חיבורי המתכת שבה. כמו כן להכניס את סוללת הטלפון לשקית ניילון לפני שהיא מוכנסת למיכל המחזור וזאת על מנת למנוע פגיעת לחות בה.
